נישום סגר את עסקו ב-31.12.1998. ביום 1.1.1999 הוא מכר את יתרת המלאי ואת הציוד בעסקו; והוא עבד כשכיר במהלך כל שנת 1999.
נישום סגר את עסקו ב-31.12.1998. ביום 1.1.1999 הוא מכר את יתרת המלאי ואת הציוד בעסקו; והוא עבד כשכיר במהלך כל שנת 1999.
בדוח, שהגיש הנישום לשלטונות מס הכנסה, כלל את הכנסתו כשכיר (טופס 106) ונוסף על זאת כלל את תמורת המלאי והציוד שמכר; ועל כך, הוצאה לו שומה והוא שילם את מלוא המס.
השאלה היא:
האם בעבור תמורת המכירה של הציוד והמלאי הוא חייב בדמי ביטוח לאומי, ככל הכנסה מעסק, אף על פי שעסקו לא פעל בשנת המס 1999 אף לא יום אחד ?
יניב גבריאל משיב:
התשובה על פניית השואל מובאת כאן בכפיפות לעובדות הכלולות בה.
u
היבטי מס הכנסה
מלאי עסקי (כהגדרתו בסעיף 85(ג) לפקודת מס הכנסה [להלן - "הפקודה"], הנותר כאשר מופסקת הפעילות העסקית, יראוהו כנמכר במחיר שווי השוק שלו (הוא "סכום השווי"), לפי הוראות סעיף 85(א)(1) לפקודה.
ההפרש, שבין עלות המלאי לשווי השוק שלו, בעת שהופסקה הפעילות העסקית, הוא רווח (הפסד) לפי סעיף 2(1) לפקודה.
סעיף 85 לפקודה אימץ את "הילכת SHARKEY V. WERNHER"(1), אשר דחתה את הכלל, הקובע כי "אין אדם סוחר עם עצמו" (הלכה זו אומצה, עוד בטרם חקיקתו של סעיף 85 לפקודה, בע"א 217/65 כהן נגד פקיד שומה גוש דן).
פעולה או אירוע, שבעקבותיהם יצא נכס עסקי (כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה), בדרך כל שהיא מרשותו של אדם (לרבות הפסקת הפעילות העסקית הנדונה), יראוהו כ"מכירה" של הנכס (כהגדרה בסעיף 88 לפקודה), במחיר שווי השוק שלו (היא ה"תמורה"), לפי סעיף 88 לפקודה. למעשה הגדרת "תמורה" שבסעיף 88 לפקודה מחילה (מלשון - תחולה) את קביעת הפסיקה שאימצה את הכלל של חיוב במס על הכנסה רעיונית במקרה של שינוי ייעוד של נכס הון לנכס פרטי(2).
ההפרש, שבין "יתרת המחיר המקורי" (כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה) לשווי השוק שלו, בעת שהופסקה הפעילות העסקית, הוא רווח (הפסד) הון לפי סעיף 88 לפקודה.
היבטי מס ערך מוסף
נכס (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ), הנותר כאשר מופסקת הפעילות העסקית, יראוהו כנכס, שנעשה בו שימוש לצורך עצמי (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ), בתום שנתיים מהיום, שבו מופסקת הפעילות העסקית, לפי סעיף 137א לחוק מע"מ.
מחיר העסקה הנדונה (כהגדרתו בסעיף 10 לחוק מע"מ) יהיה המחיר, המשולם בעבורה בתנאים רגילים. אם לא ניתן לקבוע את המחיר של העסקה בדרך זו, יהא מחירה עלות הנכס בתוספת הרווח המקובל בענף שאליו משתייך העסק; וזאת, עקב היחסים המיוחדים שבין העסק לבין בעליו.
היבטי ביטוח לאומי
הכנסתו השנתית של מבוטח עצמאי נקבעת, בין היתר, לפי הכנסתו ולפי סעיף 2(1) לפקודה; וזאת, לפי הוראות סעיף 345(א) לחוק הביטוח הלאומי.
ההכנסה לחיוב בדמי הביטוח הלאומי היא ההכנסה, שנקבעה בשומה הסופית; וזאת, לפי סעיף 345(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי.
בעובדות - שהובאו לפניי בפנייתנו של השואל - קיומה של השומה הנדונה איננו מוטל בצריך עיון; ולפיכך, יש מקום לתשלום דמי הביטוח הלאומי, הנגזרים מן השומה הזו, אשר ישלמו? המבוטח.
הפניות הכותב:
(1) Sharkey v. Wernher, (1955) 3 ALL.ER. 493.
(2) ע"א 20/63, בן צבי נגד פקיד שומה, פ"ד, י"ז, 1963,; ע"א 217/65 כהן נגד פקיד שומה, פ"ד כ' (2), 421.
השאלה היא:
האם בעבור תמורת המכירה של הציוד והמלאי הוא חייב בדמי ביטוח לאומי, ככל הכנסה מעסק, אף על פי שעסקו לא פעל בשנת המס 1999 אף לא יום אחד ?
יניב גבריאל משיב:
התשובה על פניית השואל מובאת כאן בכפיפות לעובדות הכלולות בה.
היבטי מס הכנסה
מלאי עסקי (כהגדרתו בסעיף 85(ג) לפקודת מס הכנסה [להלן - "הפקודה"], הנותר כאשר מופסקת הפעילות העסקית, יראוהו כנמכר במחיר שווי השוק שלו (הוא "סכום השווי"), לפי הוראות סעיף 85(א)(1) לפקודה.
ההפרש, שבין עלות המלאי לשווי השוק שלו, בעת שהופסקה הפעילות העסקית, הוא רווח (הפסד) לפי סעיף 2(1) לפקודה.
סעיף 85 לפקודה אימץ את "הילכת SHARKEY V. WERNHER"(1), אשר דחתה את הכלל, הקובע כי "אין אדם סוחר עם עצמו" (הלכה זו אומצה, עוד בטרם חקיקתו של סעיף 85 לפקודה, בע"א 217/65 כהן נגד פקיד שומה גוש דן).
פעולה או אירוע, שבעקבותיהם יצא נכס עסקי (כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה), בדרך כל שהיא מרשותו של אדם (לרבות הפסקת הפעילות העסקית הנדונה), יראוהו כ"מכירה" של הנכס (כהגדרה בסעיף 88 לפקודה), במחיר שווי השוק שלו (היא ה"תמורה"), לפי סעיף 88 לפקודה. למעשה הגדרת "תמורה" שבסעיף 88 לפקודה מחילה (מלשון - תחולה) את קביעת הפסיקה שאימצה את הכלל של חיוב במס על הכנסה רעיונית במקרה של שינוי ייעוד של נכס הון לנכס פרטי(2).
ההפרש, שבין "יתרת המחיר המקורי" (כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה) לשווי השוק שלו, בעת שהופסקה הפעילות העסקית, הוא רווח (הפסד) הון לפי סעיף 88 לפקודה.
היבטי מס ערך מוסף
נכס (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ), הנותר כאשר מופסקת הפעילות העסקית, יראוהו כנכס, שנעשה בו שימוש לצורך עצמי (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ), בתום שנתיים מהיום, שבו מופסקת הפעילות העסקית, לפי סעיף 137א לחוק מע"מ.
מחיר העסקה הנדונה (כהגדרתו בסעיף 10 לחוק מע"מ) יהיה המחיר, המשולם בעבורה בתנאים רגילים. אם לא ניתן לקבוע את המחיר של העסקה בדרך זו, יהא מחירה עלות הנכס בתוספת הרווח המקובל בענף שאליו משתייך העסק; וזאת, עקב היחסים המיוחדים שבין העסק לבין בעליו.
היבטי ביטוח לאומי
הכנסתו השנתית של מבוטח עצמאי נקבעת, בין היתר, לפי הכנסתו ולפי סעיף 2(1) לפקודה; וזאת, לפי הוראות סעיף 345(א) לחוק הביטוח הלאומי.
ההכנסה לחיוב בדמי הביטוח הלאומי היא ההכנסה, שנקבעה בשומה הסופית; וזאת, לפי סעיף 345(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי.
בעובדות - שהובאו לפניי בפנייתנו של השואל - קיומה של השומה הנדונה איננו מוטל בצריך עיון; ולפיכך, יש מקום לתשלום דמי הביטוח הלאומי, הנגזרים מן השומה הזו, אשר ישלמו? המבוטח.
הפניות הכותב:
(1) Sharkey v. Wernher, (1955) 3 ALL.ER. 493.
(2) ע"א 20/63, בן צבי נגד פקיד שומה, פ"ד, י"ז, 1963,; ע"א 217/65 כהן נגד פקיד שומה, פ"ד כ' (2), 421.
יניב גבריאל, הוא מומחה מס אשר שימש בעבר כיועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושאי מיסים ושינויי חקיקה.יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.
פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
