למרות הפרס, לקח זמן עד שההצגה הצליחה למצוא לה בית ותיאטרון וזאת בזכות יוזמה ומימון פרטיים.
כעת ההצגה מוצגת ב "בית ירון ירושלמי לתיאטרון" הנמצא בסוזן דלל.
בועז דבי כתב את שני המחזות במיוחד לפסטיבל.
ההצגה נראית קלילה כקומדיה אך הנושא בו היא דנה מורכב וחשוב.
שני המחזות מטפלים ביחסי הורים וילדים כאשר הנטיה אצל המחזאי להציג את הילדים באור חיובי יותר מההורים.
זהו סיפור של התבגרות ,דמיון והתנהגות.
המחזות אבסורדיים הגובלים באבנגרד.
הכל מוצג בצורה הומוריסטית בגוון אירוני לפעמים בהומור מקברי אך מוגש בצורה נהדרת.
משחקם של המשתתפים הצעירים מבריק.
במחזה הראשון לפתע הוריו של נער מודיעים לו שהוא רובוט. מה עושה הנער. הוא כמובן מופתע, מתרגש,נבוך ובקושי מעכל את מה שאמרו לו.הוא ככל אדם מתחיל להתנהג לפי מה שנאמר לו ולא לפי מה שהוא מרגיש.
כשהוא קצת עצמאי מיד רוצים לתקנו, להשמידו והוא נחשב ל "תקול"(מקולקל).
החינוך שמעניקים ההורים לילדים מביא אותם להיות רובוטים ומדכאים כל יוזמה ועצמאות אצלם.
במחזה השני אם שתלטנית,קפדנית ורצינית מתעקשת על שטויות ודברים לא חשובים.זאת השיטה שלה לחינוך טוב.כאשר בת עצמאית יתר על המידה, לדעת האם ומרדנית באופיה אינה ממלא את הוראות האם בצורה עיוורת, הדרך היחידה היא להעביר אותה לפנימיה.דהינו להעביר את חינוכה לאחר.
האם בטוחה שזו הדרך הנכונה והטובה ביותר עבור הבת והתוצאה הבת מאבדת את העצמאות ,את חדוות החיים, את החיות שבה.
הדימוי של האם השתלטנית להיטלר מקורי אך הקטע המיחס לאם תכונות SM גורע מהפרוש שהמחבר ודאי רצה לתת
לאם כהורה דיקטטור קפדני שאינו יודע איך לחנך את ילדיו.
אמנם המחזה מוצג כקומדיה אך השאלות שהוא מעורר רבות והן מוצגות כלא פתורות.
אביא ציטטה מדברי השופטים שהעניקו את הפרס הראשון בפסטיבל עכו כי אני מסכים איתם לחלוטין והם משקפים היטב הכל ואין מה להוסיף עליהם.
המחבר" כתב מחזה המטפל ברגישות במה ובכשרון כתיבה בולט בנושא הטעון של המפגש בין נפשם הרכה של נערים ונערות מתבגרים לבין האטימות האלימות של עולם המבוגרים כפי שהוא מצטייר מנקודת מבטם של בני הנעורים ".
הבימוי של יעל טילמן המשלב תפאורה שלוש טלויזיות המקרינות שקופיות בגרפיקה של ברק בן- דב ווידאו של טטיאנה שניטקה מעולה,מקורי ומענין.
משחק כל צוות השחקנים טוב מאוד.
נהנתי לראות את אלישע-הילד במחזה הראשון -אבי טיירי המראה בצורה יוצאת מהכלל את היותו נבוך מופתע ומבולבל מהגילוי שהוא רובוט וחריג ולא ככל ילד אחר.
גם ג'וש שגיא כאבא במחזה הראשון וכמאהב -חייל גרמני בשני מצויין.
קרן מנחם בתפקיד האמא הקפדנית מיצגת סוג של הורים המשוכנעים שזו הדרך הנכונה לחנך ילד מאושר ,עצמאי וחושב ולא מבינים את טעותם.
שתי הבנות חברתו של אלישע במחזה הראשון-הדס (גיל בר) שי- והאחות הצעירה בשני וכן טל לוי כבת הגדולה נורית במחזה השני חינניות ומגלמות את תפקידן בצורה הנכונה והנהדרת.
מיה גרינברג האם היא אם אוהבת אך אין בכוחה לשנות את החלטות הבעל ומגלמת את תפקידה היטב.
לראות או לא לראות:ערב מהנה ביותר המוגש בבימוי ומשחק הראויים לציון.
נכתב על ידי elybikoret , 2/4/2008 10:34
elybikoret
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
