והינה היא יוצאה חופשייה
ותחושה מוזרה בגופה מתפשטת
ומעבירה בה רתת.
זה החופש שנגנב ממנה
כופה את עצמו שוב עליה
ומעמיד בפניה הכרעה מלווה בבחילה
להיות בת חורין או שפחה מנודה.
"אחותי! תפסי את השור בקרניו
ותוכיחי שאת אשכרה שולטת במצב!"
היתה אומרת לעצמה
ועולה לאוטובוס הביתה
לניסיון נוסף לאסוף את השברים
ולהיבנות מחדש נקייה מסמים.
בבית, קבלת פנים צוננת
המבט קר והאווירה קודרת
והלב דואב
מכאב.
ההתלהבות כבה בעודה באיבה
והביטחון נושק מטה מטה.
"רק שכטה ועוד שכטה
להעביר את הבעסה
ואחר כך אחזור לכבוש את העולם".
ואז שכטה ועוד שכטה ועוד שכטה
ועוד צלילה לבירה עמיקתא
ולא מאיגרא רמה
ומחישה את הצעד
בחזרה למוסד
כי אין בכוחה
לצאת מזה בעצמה.
ועוד ייצוב על מטדון
וקבוצת טיפול לביטול החידלון
ואחר חודש היא שוב בחוץ רעננה
עם תקווה בלב שזו הפעם האחרונה.
"זהו, אני נקיה ונגמרה הח'רטה
אני על הסם שמה פס
כי לי נמאס
להתמסטל
ושוב להיגמל".
והנה עוד משבר ושוב נפילה
ושוב גמילה
והיא קמה.
ועוד משבר ושוב נפילה
ושוב גמילה
וקמה... ונופלת גם
ושבה לסם.
אין ביכולתה לחלום
ולעוד משבר
אין כח יותר,
ולעתיד טוב
אין לערוב.
והיא גומרת אומר
על עתיד וורוד לוותר
ולא לדחות האושר המזדמן.
ואחר לילות לבנים, מבלי לתכנן
היא מצליחה להתאושש
וליהנות ממה שיש.
או! כמה משברים היא עוברת
בגלל המחשבה הכוזבת
שזו תהיה הנפילה האחרונה,
אז די להדחיק
את זעם התסכול המעיק,
עדיף לחיות עם הכאב ולא לסבול
מלהקריב את העכשוו כמו אתמול.
וטליה קמה, נקיה או לא נקיה
מחבר שירים. מנהל האתר של הדתיים המתלבטים www.alternatv.org
http://www.alternatv.org
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
