קארל מרקס תיאר דת כ"אופיום להמונים" . ביסודה דת היא ביטוי של תשוקה לעולם טוב יותר.
לפי מרקס, החברה הקומוניסטית תבטל את חלוקת העבודה, ובכך תממש את מקסימום הפוטנציאל הניתן למימוש של תהליך האוניברסליזציה.
במצב כזה לא יהיה האדם מוגבל לתחום צר של הקיום האנושי, אלא יוכל לעסוק במגוון רחב של פעילויות, ולהרחיב את עולמו. בחברה הקומוניסטית לא יתקיימו לא דת ולא לאום (ועמם כל המאבקים והמתחים בין דתות ולאומים שונים), או, ליתר דיוק, יתקיימו רק לאום קומוניסטי ודת הקומוניזם .כלומר לצד הקומוניזם לא תשלוט הדת, מה שמעמיד את נאול וחבריה הקומוניסטים בסתירה גמורה עם האיסלאם.
פמיניזם ומרקסיזם
פמיניסטיות מרקסיסטיות אימצו את הנחת היסוד הקובעת כי הרכוש הפרטי הוא הגורם היחיד, לכל אי-השוויון הקיים בכל החברות. בהתאם לכך, הפתרון המרקסיסטי לבעיית מעמד האישה יבוא אך ורק עם ביטול הרכוש הפרטי, אשר לדעת מרקס, יביא מעצמו לפיתוח של חברה אל-מעמדית . אין ספק כי המרקסיזם יוצא כנגד הדת אשר רואה את האישה במעמד נמוך יותר מהגבר.
לטענת מרקס ואנגלס, ניצולה ודיכויה של האישה והגבלת זכויותיה קיימים בכל חברה מעמדית, כלומר בכל חברה, שבה אמצעי-הייצור שייכים רק לחלק מחבריה. בכל חברה מעמדית קובע האינטרס של המעמד השליט את חלוקת העבודה בין המינים ואת מעמד האישה שכן, הוא שקובע את כלל מבנה החברה, תרבותה, תכניה ומוסדותיה המדיניים
אנגלס הסיק מסקנות באשר לדרך לפתרון בעיית מעמדה של האישה.
בעתיד, טען אנגלס, תועתק האחריות על גידול הילדים ועל השירותים הביתיים ממשק הבית הפרטי אל המשק הציבורי, וכך תתאפשר כניסה המונית של נשים לתהליך הייצור. בכתבי הנעורים של מרקס ואנגלס ואף ב"מניפסט הקומוניסטי" דובר גם על ביטול מוסד הנישואים והמשפחה הבורגניים .
לאורך כל כתביהם ומפעלם שזורה ההנחה, כי אי-אפשר לבצע שינוי ממשי הן במעמד האישה והן בבעיות חברתיות אחרות במסגרת משטר קפיטליסטי. שינוי זה יושג אך ורק בד בבד עם חיסול החברה המעמדית על-ידי מהפכה סוציאליסטית .
יש לציין כי מרבית החוקרות הפמיניסטיות-מרקסיסטיות כיום אינן מייחסות חשיבות רבה לתורה המיושנת בדבר ראשונות המטריאליות בחברה הקדומה. כמו כן מקובל עליהן, שלא הכל כשורה ביחס למעמד האישה בחברות הקומוניסטיות. הן רואות עצמן כמרקסיסטיות בכך שהן מקבלות חלק מהנחות היסוד המרקסיסטיות ובכך שהן משתמשות בניתוחים מרקסיסטיים של החברה הנוכחית, או בניתוחים שהן רואות כבעלי תכונות מרקסיסטיות . בעיקר הן רואות עצמן כמרקסיסטיות, אם בגלל הדגש שהן שמות על הגורם הכלכלי ואם בגלל הדגש שהן שמות על ההפרדה הקפיטליסטית בין משק הבית ומקום העבודה .
נאול כמוסלמית מרקסיסטית
נאול חקרה את כתב האלוהים "הקוראן" כדי למצוא בו סתירות לממשל ונסות אולי לגשר על הפער, בין היותה מרקסיסטית להיותה מוסלמית.
אין ספק כי נאול יותר מרקסיסטית ממוסלמית וזאת ניתן לראות על פי צורתה החיצונית. היא אינה מתאפרת, אינה צובעת את שיערה, לא הולכת עם רעלה ופרט להיותה מוסלמית בדתה, לא ניתן לזהות אף סממן מוסלמי אצלה. בנוסף כפי שניתן לראות נאול יוצאת באופן מוצהר כנגד האסלאם ויחסו למעמד האישה, היא יוצאת כנגד הרעלה וכנגד מוסד הדת והשלטון המוסלמי.
עוד בהיותה נערה מתבגרת החלה לחקור וללמוד את מעמד הנשים באסלאם ולהתמרד נגדו. כאשר הכירה את הקומוניזם בגיל 17, קראה בשקיקה את עיתון המחתרת ואף הצטרפה והנהיגה המון הפגנות קומוניסטיות כנגד הממשל.
מרקסיזם ואסלאם או בכלל מרקסיזם ודת אינם מושגים אשר יכולים לדור בכפיפה אחת, ולכן ניתן לראות ללא צל של ספק כי נאול אל סעדאוי יותר מרקסיסטית ממוסלמית.
http://www.laisrael.net הוא הפורטל המוביל לישראלים בעולם
מגיעים ללוס אנגלס - אצלנו תמצאו הכל
פורום פתרון חלומות, נומרולוגיה, תקשור, ישראלים בחו''ל ועוד
בקרו באתר
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



