אימון משפחתי - מה משפיע על הילד והתפתחותו ? 

התפתחות הילדים 

מה משפיע על הילד והתפתחותו ? – דברים משמעותיים.

מטען גנטי,

רמת טמפרמנט,

השפעה סביבתית,

קשר עם ההורים.

דמות האם

הצורך בהורים קיים, סביבה יציבה ותומכת.

כשהסביבה מספקת את צרכי הילד, הילד גדל בצורה יציבה והתפתחותו הנפשית בריאה.

לילד כזה יש יחסי אנוש טובים ותקשורת טובה.

אין הורה מושלם. לכל ההורים יש קשיים. זה טבעי וזה בסדר. זה עניין של עצמה וכמות.

כשל אמפטי – ההורה לא מעניק לילד מה שצריך.

ילד בונה את האני שלו דרך הקשר עם הוריו.

על האם להיות ערה לצרכי הילד. כשהאם פנויה רגשית לילדה, הילד יפתח אני אמיתי והיה ילד המחובר לצרכיו וידע מה נכון לו.

כשהאם אינה מכוונת לצרכי הילד, הילד מפתח אני מזויף, שמרצה את האם ומתאים עצמו לסביבה. הוא יבחר מה שהסביבה מצפה ממנו.

הילד זקוק להרבה מגע, קשר עין, סביבה בטוחה ויציבה, שיגרה.

ככל שהילד יהיה יותר מחובר לצרכיו, כך הוא יהיה יותר חיוני ויהיה פנוי לצרכיו.

כשהסביבה לא בטוחה ולא יציבה, התינוק לומד לפתח תחושות קשות של בושה, אשמה, תסכול ופחדים ואז התפתחותו נפגעת. ילד לא יודע להמליל והוא מעביר זאת דרך סימפטומים.

הסימפטומים (על רצף פתלוגי):

מהרסנות לדכאון.

ממוחצנות למופנמות.

מבעיות שינה והרטבה לבישנות וסגירות

קושי בקשירת קשרים

קושי בתפקודי למידה

אין שמחת חיים.

צרכי התינוק מאוד בסיסיים. ככל שהוא גדל צרכיו גדולים וכך מיומנויות ההורים אמורה לגדול ולהתרחב.

אנחנו ההורים צריכים לצייד את הילדים בכלים לחיים העצמאיים שלהם.

קשר סמביוטי – קשר של אם ובן הדוק ותלותי. הילד קשוק בהזנת האם רגשית ופיזית. הילד בכל שלב התפתחותי מאותת לנו שהוא עובר ועל ההורים לשחרר. על ההורות להיות עם גבוולות וגמישות פתוחה.

ילד מפתח קבעון אם ההורים לא משתנים בהתאם להתפתחותו כילד.

בגיל ההתבגרות נוצר חיץ בין הילד והוריו. יש לילד עולם משלו שלהורה אין חלק בו. על ההורה לכבד זאת. ילד נחווה דרך תסכולים ואכזבות גם.

גיל המרד הראשון הנו שנתיים. בגיל ההתבגרות מגלים כוחות ועוצמות ומרחיבים את ההתנגדות והמרדנות ובודקים גבולות.

על ההורה לספק:

סביבה פיזית,

צרכים רגשיים,

צרכים קוגנטיביים.

מה חשוב להתפתחות הילד  ? – הריבוע המקודש

אהבה בלי תנאי – אני אוהבת את ילדי מעצם היותו ילדי.

גבולות – ילד צריך גבולות "טובים". לדעת שיש מבוגר שמכוון אותו.לא מגבלים רצון או תחושה אלא מעשה. מותר לבטא רגשות בצורה לא הרסנית. הגבולות משתנים עם הגיל. מתבגרים זקוקים לגבולות אחרת הם יפרשו זאת כחוסר אכפתיות. הגבולות גם להורים. דגש על עיקר וטפל. לא נוקשה מידי ולא פתוח מידי. להיות ברור ועקסי – מסר חד משמעי. לא להציב גבול אם זה לא מספיק חשוב. לעמוד מאחורי האמירה שלנו. אם אין גבולות זה מעניק תחושה של פחד ואין אנרגיה או אנרגיה מבוזבזת.

עצמאות  - חינוך לעצמאות. לא לעשדות למען הילד מה שהוא יכול לעשות לבד. לא להעביר מסר של אי מסוגלות. על ההורים לעודד ילד כדי שהוא ירגיש בטוח – "אתה מסוגל ואתה יכול". פיתוח ערך עצמי גבוה. ככל שיש לילד יותר תפקידים כך הוא מקבל תחושת שייכות ואחריות.                           

דוגמא אישית – לא לדרוש מהילד דבר שאנו לא עומדים בו.כל דבר כמעט ניתן לתיקון.

ילד ומבוגר צריכם שיבינו אותם ויגלו אמפטיה לצרכים שלהם. לא להרגיש הזדהות.מה שכואב לילד זה שלו ולא שלהם.

באימון משפחתי ההורים מקבלם כלים להתמודדות עם ילדיהם ולכולם יש במה לומר את דבריהם. אימון שפחת שפר את כות ח המשפחה, התקשורת בתוכה, שיתופ הפעולה וישום הגבולות.