בגרמניה נשמעים כיום ביטויי גזענות משמעותיים, הכוללים התקפות על יהודים, על בתי קברות יהודיים ועל אנדרטאות לזכר השואה. האנטישמיות הממארת כלפי יהודים ממשיכה לאפיין חלקים לא מבוטלים באוכלוסיה ורבים מאמינים שישראל מגלה התנהגות כמו-נאצית ביחסה לפלשתינים.
זהו הרקע שצריך להלקח בחשבון ביחס לביקור מרקל והשלכותיו. עצם העובדה שהיא הגיעה הנה בפעם השלישית מאז נבחרה כקנצלרית בסתיו 2005 הוא דבר סמלי, שלא לדבר על כך שהפעם נלוו אליה שבעה שרים מממשלתה וערכו ישיבה משותפת עם עמיתיהם הישראלים.
ישראל, מצידה, העניקה למרקל מחווה נדירה בכך שאפשרה לה לנאום בשפתה בכנסת, זכות המוענקת בדרך כלל רק לראשי מדינות. באקט סמלי, כמה מחברי כנסת בחרו לעזוב את האולם לפני נאום הקנצלרית. מהמעשה שלהם ברור כי לא הכל נמצא בתחום הנורמליזציה בין שני העמים וכי לא מעט מניצולי זוועות הגרמנים עדיין חיים. המבט צריך להיות מכוון לעתיד, אך יש לזכור את העבר ואף לנקוט במעשים סמליים חשובים לשימור הזיכרון.
אופי הביקור, לאור המציאות הגרמנית של היום, מאפשר למרקל לשגר, מעבר למסרים הברורים לישראל, גם כמה מסרים משתמעים לאומתה שלה. על אף הכתמתה של ישראל בתקשורת הגרמנית, מרקל ביקשה להפגין בפומבי בשם העם הגרמני את האחריות למעשי הנאצים ואף בחרה בדרך הטובה ביותר לעשות זאת - ביקור ביד ושם והכרה באשמה הגרמנית בנאום בכנסת.
בנוסף, ביקורה בישראל טמן בחובו מסר לעולם. מאז המלחמה, גרמניה התקבלה מחדש למשפחת העמים והפכה שוב לכוח מדיני חשוב. עם זאת, רבים בעולם עדיין תוהים עד כמה מהעבר הנפשע עדיין מפעפע בקרב הגרמנים והאם יש בכוחו לגלות את פניו מחדש. ביקוריה התכופים של הקנצלרית בישראל ואופי היחסים בין המדינות מוכיחים שמרקל ערה מאוד לשאלה הזאת.
מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
כתובת האתר: http://www.jcpa.org.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
