האם אני לקוי שמיעה? 

בחן את עצמך:
? אני מבקש מאנשים לחזור על מה שאמרו ("מה?", "לא שמעתי").
? אני חייב להתרכז כדי לשמוע.
? אני לא שומע בלי המשקפיים.
? אינני שומע כאשר מישהו מדבר מאחורי, או מהחדר הסמוך.
? קשה לי להסתדר בתיאטרון, בהרצאות, בישיבות.
? מעירים לי שאני מגביר מידי את הטלוויזיה או הרדיו.
? קשה לי לשוחח בטלפון.
? קשה לי להבין דיבור כאשר כמה אנשים מדברים ביחד, למשל בארוחה משפחתית מרובת משתתפים.
? קשה לי לשאת רעשים חזקים - אני סובל מאד בחתונות למשל.
? קשה לי להבין דיבור על רקע רעש, למשל בעת נסיעה במכונית.
? יש צלילים מסוימים שקשה לי להבחין בהם (רשרוש נייר, שעון מעורר, צלצול טלפון).

אם ענית בחיוב על כמה מן השאלות הללו, יתכן שאתה סובל מלקות בשמיעה או מירידת שמיעה. קיימות לכך סיבות רבות. לקוי שמיעה יכול להיות מולד, או להופיע במהלך החיים. הזדקנות היא סיבה שכיחה להידרדרות של השמיעה (מעל גיל 60, כשליש מן האנשים סובלים מירידה באיכות השמיעה), וכך גם חשיפה לרעש, נטילת תרופות מסוימות, וכמובן מחלות שונות. בין המחלות הפוגעות בשמיעה נזכיר דלקות אוזניים, אוטוסקלרוזיס, מחלת מנייר.

מבנה האוזן
באוזן קיימים שלושה חלקים: אוזן חיצונית, תיכונה, ופנימית. האוזן החיצונית - כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע החיצונית, אשר מסתיימת בעור התוף. מבנה האפרכסת משפר את יכולתו של גל קול המגיע מלפנים, להיכנס לאוזן, לתעלת השמע. האוזן התיכונה - כוללת את עור התוף והחלל המצוי מאחוריו, המכיל שלוש עצמות זעירות. האוזן התיכונה נפתחת ללוע בתעלה דקה הקרויה חצוצרת השמע. האוזן הפנימית ? קרויה גם "השבלול", בשל צורתה. השבלול הוא חלל שבתוכו מערכת קרומים, נוזלים שונים, ואיבר השמיעה עצמו, הנקרא איבר קורטי. באיבר קורטי קיימים תאים ייחודיים - תאי שיער, אשר מתחברים לעצב השמיעה.

מנגנון השמיעה
השמיעה היא אחת הפעולות המורכבות המתרחשות בגוף האדם, באופן רציף ובלתי פוסק (שהרי אנו חשופים כל העת לצלילים מן הסביבה). מנגנון השמיעה פועל כך: גל הקול מגיע לאוזן החיצונית, ונכנס לתעלת השמע. בסופה הוא נתקל בעור התוף, ומרעיד אותו. תנועת עור התוף גורמת לתנועה של העצמות הזעירות באוזן התיכונה. התנועה שלהן גורמת לתנודות של הנוזל הנמצא באוזן הפנימית, בשבלול. הנוזל מזיז את הקרומים המצויים בשבלול. תזוזתם של הקרומים גורמת לפעילות חשמלית בתאי השיער, הצמודים אליהם. פעילות חשמלית זו מתרגמת לגירוי עצבי, אשר עובר בעצב השמיעה ומגיע עד למרכזי השמיעה במח.

ליקוי בשמיעה והגורמים לו
פגיעה בכל אחד מחלקי האוזן (עור התוף, עצמות השמע, השבלול ותאי השיער, עצב השמיעה), תגרום לשיבוש התהליך המורכב של השמיעה, ועלולה לגרום לירידה בשמיעה, זמנית או קבועה. השמיעה נמדדת ביחידות של דציבל. סף שמיעה תקין מוגדר בטווח של 0-20 דציבל. ככל שהמספר המייצג את סף השמיעה גדול יותר, כך ירידת השמיעה חמורה יותר. סף שמיעה בטווח בין 25-35 דציבל מתייחס לירידת שמיעה קלה. סף שמיעה בטווח שבין 70-90 דציבל מתייחס לירידת שמיעה חמורה.
ירידת השמיעה מוגדרת לא רק לפי החומרה, אלא גם לפי מיקום הפגיעה במסלול השמיעתי ? ירידת שמיעה הולכתית, תחושתית-עצבית או מעורבת.

ירידת שמיעה הולכתית (conductive) מתייחסת לפגיעה בהולכת גל הקול מבחוץ אל תוך האוזן, ונובעת לרב מבעיות באוזן החיצונית או התיכונה. מצב זה אופייני בנוכחות פקק שעווה החוסם את תעלת השמע, נוזלים באוזן התיכונה, דלקת אוזניים, נקב בעור התוף ואף במספר מומים מולדים. ירידת שמיעה מסוג זה היא לרוב קלה עד בינונית בחומרתה.

ירידת שמיעה תחושתית?עצבית (sensory-neural) מתייחסת לפגיעה בתאים של האוזן הפנימית או בעצב השמיעה. זו ירידת השמיעה האופיינית לגיל המבוגר, והיא עשויה להופיע גם עקב חשיפה לרעש, זיהומים, מחלות שונות, חשיפה לחומרים מזיקים או לתרופות מסוימות, או עקב מומים מולדים. ירידת שמיעה מסוג זה עלולה להיות חמורה יותר, עד למצב של חירשות ממש, והיא יכולה להיות מלווה בקושי לפענח צלילי דיבור (האדם מתלונן שהוא שומע אך אינו מבין את הנאמר לו).

בירידת שמיעה מעורבת (mixed), קיימת ירידת שמיעה הולכתית וגם ירידת שמיעה תחושתית-עצבית.

מה עושים?
במידה ואתה חש ירידה בשמיעה, כדאי לפנות לרופא אף אוזן גרון. הרופא יבצע בדיקה במרפאה, וכנראה יפנה אותך לעריכת בדיקת שמיעה מקיפה במכון שמיעה. תוצאות בדיקה זו, יספקו תמונה אמיתית של מצב השמיעה ? האם אכן קיימת ירידת שמיעה, מה סוג הירידה ומה חומרתה, האם היא חד צדדית או דו צדדית, האם היא סימטרית ודומה בין האוזניים. על פי תוצאות בדיקת השמיעה, יוחלט על הטיפול הנדרש (תרופתי, כירורגי) או יומלץ על שיקום שמיעתי (התאמת מכשירי שמיעה).

הכלל שחשוב לי להזכיר לגבי שיקום שמיעה אומר: use it or lose it. אם לא "תשתמש" באוזן (במילים אחרות, אם האוזן תישאר לא שומעת, ולא תזכה לטיפול או לשיקום), יכולת הפיענוח של הצלילים ויכולת הבנת הדיבור תיפגע באופן בלתי הפיך! החלקים המוחיים שאחראים על קליטה והבנה של צלילי דיבור, צריכים לקבל מידע שמיעתי מן האוזן, ולא ? יתנוונו. אם האוזן אינה בריאה, ואינה מעבירה את הצליל כמו שצריך, אזי האזורים המוחיים הקשורים אליה לא מקבלים מספיק גירוי (מידע שמיעתי). אם המצב הזה מתקיים לאורך זמן, אזורים אלו נפגעים לצמיתות. במצב כזה, אפילו התאמה של מכשיר השמיעה החדיש והמתקדם (והיקר) ביותר לא תעזור... ולכן כדאי להקדים תרופה למכה, לאבחן ולעקוב אחר מצב השמיעה, ולטפל בהתאם.