טכנולוגיות של רשתות מקומית הן אמינות מאוד כיום, ומקרים של תקלה כללית ברשת הם נדירים. עם זאת, מהירות הפעולה ברשת היא משהו אחר לגמרי. חברות רבות עדיין משתמשות בטכנולוגיית רשת ותיקה במהירות חיבור של 10 מגה-ביט ולעיתים קרובות אנו נתקלים במקרים של חברה שבה הרשת עמוסה מדי, עד לרמה שבה המשתמשים מבזבזים זמן רב בהמתנה לרשת (אין הכוונה לאיטיות הגלישה באינטרנט).
לכאורה, קל לפתור בעיות של עומס - החלפת תשתית הרשת לתשתית מהירה יותר. בפועל, המצב לא כל כך פשוט. בשוק קיימים מספר תקני מהירות לרשת ארגונית והבחירה היא בעלת משמעות רבה גם מבחינה כלכלית וגם בהשלכות לטווח הארוך. שדרוג הרשת מחייב שינויים מרחיקי לכת, והחלפת רכזות ומתגים היא כמעט מובן מאליו, אבל זה החלק הפשוט. כמעט תמיד יהיה צורך להחליף גם את תשתית הכבילה בקירות ולעיתים קרובות גם נצטרך להחליף את הפאנלים בארונות תקשורת ואת שקעי הרשת במשרדים. החדשות הטובות הן שיצרני החומרה השונים כבר זיהו את המגמות הללו לפני שנים רבות ולכן כל מחשב מודרני כולל כרטיס-רשת בתקן 1 גיגה-ביט, כך שלפחות עם המחשבים עצמם לא יהיה צורך לעבוד קשה.
נשאלת השאלה - כמה רחוק ללכת עם השדרוג? רוב הארגונים מתבססים על תשתיות של 100 מגה-ביט, ולא מעט ארגונים כבר הכניסו חיבורי 1 גיגה-ביט אל כל המשרדים, או לפחות במחלקות הנדסה הזקוקות למהירויות גבוהות יותר מהממוצע. בשוק ישנם גם תקנים מתקדמים יותר: 10 גיגה-ביט עדיין יקר להטמעה, אך כמה ארגונים כבר משתמשים במהירויות כאלה בתור תשתית הרשת (Backbone). במקביל, מתפתחים תקנים במהירויות גבוהות אפילו יותר כגון תקן את'רנט החדש במהירות 100 גיגה-ביט.
השאיפה של כל אחד, כמובן, היא לבחור בתשתית המהירה ביותר שאפשר, אך פה נכנסים לעניין שיקולי תקציב. החלפת המתגים היא פשוטה, יחסית, אך החלפת הכבילה בקירות הבניין היא אתגר תפעולי רציני. זהו תהליך סיזיפי ואיטי העולה כסף רב ועלול גם להוביל לפגיעה ברצף העבודה (כניסה למשרדו של העובד, הזזת רהיטים, פתיחת קירות) ולכן יש לשקול אותו בכובד ראש. ארגון המשתמש בתשתית של 10 מגה-ביט, למשל, יכול לשדרג למהירות של 100 מגה-ביט, או לקפוץ ישר ל-1 גיגה-ביט. הבדל העלות אינו קטן, אך בשלב מאוחר יותר בוודאי ירצה הארגון לעבור למהירות יותר גבוהה.
השקעה גבוהה יותר בכמה עשרות אחוזים כיום תחסוך הוצאה של 100% בעוד כמה שנים. לא כל ארגון מסוגל להוציא יותר על העתיד הבלתי ידוע, אך גם אם יש לחץ, רצוי שלפחות הכבילה בקירות תהיה כזו המוכנה למהירות גבוהה יותר, כך שאם יעלה צורך לשדרג שוב, לפחות חלק זה יהיה כבר מכוסה.
בשיקולי שדרוג מסוג זה חשוב לזכור כי מהירות התקשורת בשדרת הרשת היא עולם אחר. לעיתים, איטיות הרשת אינה נובעת כלל מעומס בין-משרדי אלא מתקשורת בין שרתים.
לדוגמא, שרת ווב פנימי עשוי לתפקד באיטיות בגלל שצינור התקשורת בינו לבין שרת ה-SQL המשרת אותו עמוס. שיקול נוסף הוא סגמנטציה נכונה של השרת.
לפעמים, כל מה שצריך הוא לחלק אזור מסוים הסובל מעומס לשני סגמנטים, או מידור אגף מסוים מאחורי נתב או מתג-חכם, או אולי אפילו לספק לאותו אגף טכנולוגיה מתקדמת להאצת תקשורת כגון מוצר LAN Acceleration, שרת פרוקסי מקומי, או שרת-מראה של שרת הקבצים הארגוני.
ייתכן שאחרי צעד כזה יתברר שאותו אגף זקוק אכן לשדרוג של התשתית, אך רק שלו ולא של שאר החברה. יוצא מכך שהצעד הראשון הוא ביצוע ניתוח מדויק וממוקד של נקודות העומס והכשל, לפני תכנון השדרוג. זוהי משימה לא פשוטה הכרוכה גם היא בעבודה סיזיפית של מיפוי הרשת ומדידת ביצועים לאורך זמן. חברות מסוימות יעדיפו להיעזר ביועצים בתחום התקשורת לביצוע מדידה מסוג זה, צעד שכרוך בעלות לא קטנה, אך חשוב מאין כמוהו.
במידה והארגון הוא דינמי מאוד, ייתכן שזהו "תירוץ" טוב לשלב בארגון מערכות ניטור ובקרה של הרשת, שיוכלו לשמש את מנהלי הרשת בעתיד לפתרון בעיות והתמודדות עם תקלות.
ארז בן ארי הנו עיתונאי וגורו טכנולוגיה ישראלי העוסק בתחום מעל 13 שנה. כתבותיו של בן-ארי התפרסמו במעריב, וואלה, ידיעות אחרונות ומגוון פרסומים אחרים, מקוונים ומודפסים, והוא נחשב לדמות מובילה בעולם ההי-טק הישראלי וסמכות בתחומי הטכנולוגיה והמדע. במסגרת מקצועית, עבד ארז בחברות אינטל ומיקרוסופט ובתפקידו האחרון היה סמנכ"ל ואנליסט בכיר לאסטרטגיות אבטחת מידע ותקשורת בחברת המחקר STKI. אתרו האישי של ארז בן-ארי נמצא בכתובת
www.erezbenari.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
