נאול נולדה למשפחה מצרית טיפוסית, נאול מספרת באוטוביוגרפיה שלה על אביה ואמה כדמיות אשר עיצבו את חייה.
באוטוביוגרפיה "a daughter of Isis" מספרת נאול על הקשר המיוחד שהיה לה עם אימה. כבר מגיל צעיר ניתן להבחין בהיותה שוחרת זכויות האישה , כאשר רשמה את שם אימה לצד שמה ומחתה כאשר אביה רשם את שמו במקום ואמר כי " זה מה שהאל רוצה".
נאול מספרת כי אביה רצה שתעזוב את לימודיה כדי לעזור לאימה בעבודות הבית הרבות אך אימה, סירבה בתוקף למהלך זה ולדעתי פעלה בחוכמה כי אחרת היכן הייתה מנהיגת הפמיניזם היום.
באוטוביוגרפיה מספרת נאול על ההפליה בינה לבין אחיה מכיוון שהוא גבר והיא
אישה לא יחסו חשיבות למעשיה וציוניה והעריכו אותה פחות.
בגיל 14 נאול זועמת כי בבית ספרה אין לומדים בשיעור היסטוריה מצרית, על המרד
כנגד הבריטים.
באותה שנה מכירה נאול לראשונה את המפלגה הקומוניסטית ואת המונח מרקסיזם. היא מתחילה לקרא את עיתון המפלגה (al gamaheer) בחדרי חדרים ובשירותים בבית ספרה על מנת לא להיתפס במעשיה וכאשר הייתה מסיימת לקרא את העיתון הייתה קורעת אותו לחלקים קטנים ומפזרת אותם על מנת שלא ימצאו.
נאול מקבלת את העיתון באופן קבוע מחברתה סמייה אשר אביה הוא חבר במפלגה .
אחד מעותקי העיתון אשר נשלחו לביתה נקראים על ידי אביה ששואל אותה לפשר הדבר, ואם היא יודעת את פירוש המילה קומוניזם. נאול, על מנת לא להיחשף טוענת שאינה יודעת מהו קומוניזם והוא מסביר לה על פי ידיעתו מעיתון ממשלתי כי קומוניזם שווה לאתיאיזם וכי הקומוניזם מערער על חוקי המדינה .
נאול מתחילה להיות פעילה מרקסיסטית מגיל 17, היא יוצאת להפגנות כנגד השלטון הבריטי וקוראת לשיווין זכיות בקרב נשים וגברים.
נאול נושאת עימה את כתבי מרכס בעיקר כאשר היא הולכת להפגנות .
בשנת 1981 במשטרו של אנואר סאדאת נאול נכנסה לכלא בגלל פעילותיה הפוליטיות ושוחררה חודש אחרי הירצחו. נאול אומרת כי הפשע שבגללו נאסרה היה לחשוב ולהרגיש .
נאול אל סעדאוי מספרת בהרצאתה בשנת 1981,כיצד החלה להיות פמיניסטית ואיך . היא מספרת שבהיותה ילדה קטנה שאלה את הוריה מדוע היא לומדת לבשל ולנקות בזמן שאחיה שגדול ממנה בשנה אחת, אינו לומד לבשל? הוריה ענו לה שמכיוון שהיא תגדל להיות רעיה ואמא, בזמן שאחיה יגדל להיות בעל ויתמחה בתחומים אחרים. כאשר שאלה למה, להוריה לא הייתה תשובה והם ענו לה "כי זו הבחירה של אללה" .
כאשר הייתה בת שבע החלה נאול לגבש את הפמיניסטיות שבה, היא מאסה בשוביניזם ובחינוך הפטריאכלי , אך פחדה מהוריה, מאלוהים ומהממשל .
נאול השתתפה בהפגנות רבות מאז היותה בת 10 . היא נכללת ברשימות ההוצאה להורג של קבוצות מסיומות בעקבות דעותיה וספריה .
1.2 הקומוניזם
הצירוף פמיניזם רדיקאלי הינו כינוי מעודן , שם נרדף לפמיניזם שמאלני.
1.2.1 רקע ? קומוניזם במצרים
התנועה הקומוניסטית המצרית נולדה במהלך מלחמת העולם השנייה והיא מאופיינת עד היום בחילוקי דעות עמוקים ומחלוקות חוזרות ונשנות.
אחד הסממנים הבולטים של התנועה הוא, שאין קו אחיד שמאפיין את התנועה. שנות הארבעים, היוו עשור של פעילות ושינויים, תקופה של עליה בתנופה הלאומית, תסיסה קומוניסטית והקצנת תנועות אסלאמיות כל זאת למרות שמרנותו של המלך. היה זה עשור של עלית המודעות הפוליטית של רוב העם, עשור של הפגנות רחוב ותסיסת מעמד הפועלים .
פעילות המרקסיזם בשנות הארבעים היו תוצאה של הכיבוש הבריטי המתמשך, העוני החומרי והתרבותי שגבר בקרב האוכלוסייה ועליית הפשיזם באירופה.
במסגרת פעילותם, הקומוניסטים פעלו לעידוד שביתות מסחריות, השתתפו במחאות פוליטיות והתחייבו לעיתונות פוליטית. הקומוניזם ניסה לערער את המשטר המלוכני, להחליש את הקולוניות הבריטיות ולערער את הועידות הפוליטיות, אשר יצגו את הכוח במצריים.
על פי הפרשנות השמאלנית: המשטר הנוכחי לא היה מסוגל למצוא פתרונות לבעיות אשר שיתקו את המדינה .
הקומוניסטים חיו מחוץ לחיים הפוליטיים המקובלים והתמקדו במאבק בין הבריטים המלוכה הוואפד (המפלגה הלאומית העיקרית) והמפלגות הקטנות שנקראו מפלגות המיעוט .
בזירה הפוליטית שלטו משפחות עשירות בעלות קשרים וחסיות, בעלי אדמות, קפיטליסטים ובעלי מקצועות חופשיים. כתוצאה מהתנגשויות פנימיות, בחירות מזויפות והחלפת שלטון הזירה הפוליטית הייתה בלתי אפשרית .
1.2.2 ? נשים במפלגות קומוניסטיות במצרים
הנשים בזירה הפוליטית היו בעלות סטאטוס משפחתי. נשים מכל המעמדות החברתיות השתתפו בפעילות פוליטית שהתבטאה בדרך כלל בהפגנות לאומיות ובמצעדים. אך קבוצה קטנה של נשים מהמעמד הגבוה והבינוני הפכו מעורבות בפעילות תרבותית ותרמו את מאמציהן ,לשיפור חיי הנשים בנושא החינוך ובריאות הציבור .
המפלגה הקומוניסטית מנתה לרוב גברים אך מיעוט הנשים שלקחו חלק במפלגה היו מסורות וניכר כי השקיעו מאמצים רבים. הן היו בעלות מוטיבציה ונחושות בדעתן למרות, ההסתייגות בשמאל הקיצוני שראו באינטגרציה בין נשים וגברים בפעילות יומיומית כדבר בלתי הולם לחלוטין .
הנשים הקומוניסטיות מחו נגד חברה נכשלת וקולוניאלית אך שלא כמו הגברים הן התמודדו גם עם חברה אשר המשפחה הייתה העיקר ורוב ההחלטות נבעו מכך. יש לציין כי בתקופה זו הנשים עדין נחשבו לרכוש הבעל .
גברים ונשים התערבבו חברתית ואקדמאית והגבולות והכללים המקובלים נפרצו.
לאחר מלחמת העולם השנייה תנועות סטודנטים שיקפו את הלך הרוחות בחברה המצרית כחסרת מנוחה, אנטי בריטית, לאומנית ומנותקות מהזרם העיקרי הפוליטי והבוטה.
הנשים המצריות הפכו לעיתים למנהיגות הסטודנטים והושפעו בעיקר מהעלייה בהתנגדות לשלטון המלך, הבריטים ומפלגת המרכז שנכשלו בהשגת העצמאות הנכספת .
לאחר מלחמת העולם השנייה קמה התנועה לשחרור האישה והונהגה על ידי נשים ממשפחות ידועות במצריים . בין המנהיגות הייתה נאול אל סעדאוי.
שמאלניות ופמיניסטיות הפצירו בנשים להתעניין ולבקר בעיות שהשפיעו על נשים במצרים, במיוחד באלו הקשורות לפגיעה בתנאי העבודה, משכורות, חינוך וחיי משפחה. המלחמה היוותה נקודת מפנה מכיוון שעוררה את מעמד הפועלים, עוררה מפעלים והשפיעה על מעורבות מצרים בפוליטיקה העולמית .
למרות המגבלות המבניות ,הארגוניות וחוסר הניסיון, לתנועה המרקסיסטית הייתה היכולת להשפיע לפרקים על הפועלים, הפמיניסטיות והסטודנטים. יתר על כן, הייתה להם השפעה אידיאולוגית מיוחדת על החברה המצרית. הייתה ביכולתם האפשרות לעזור למערכת הפוליטית המצרית וליצור היררכיה חברתית על ידי הפגנות, הפצת עיתונים ועלונים אופזיציונים .
נשים גיוסו לתנועה הקומוניסטית, חונכו וקיבלו משימות על פי דרגתן ומסירותן ולא על פי מינם, דבר שהיווה שינוי חברתי גדול באותה התקופה.
הן היו מעורבות בעבודות הועדות, בהפגנות מחוץ למפעלים ובהופעות באוניברסיטאות.
נשים לא יעדו רק לבעיות המשפיעות על נשים מצריות , בעיקר משום שמציאות שיווין הנשים לא ליכדה את מחשבת השמאלנים.
המרקסיזם התמקד, בסיום הכיבוש הבריטי ורוב המשאבים שימשו כדי למשוך את האינטלקטואלים לפלגים רדיקלים שהיו לרב גברים.
הנשים שאורגנו בקבוצות מחתרת קומוניסטיות הקריבו המון מכיוון שהמעורבות בפעילות לא חוקית השפיעה על כל אספקט בחייהן, כמו הקשרים המשפחתיים והמשפחה .
ההתחייבות למפלגה דרשה זמן, משמעת קשה והסתייגות מהמשפחה.
נשים כפעילות פוליטיות ופמיניסטיות התמודדו לבד על הזכויות הסוציאליות, פוליטיות ואקונומיות של נשים. למרות שגברים קומוניסטים תמכו תיאורטיות ברעיון הפמיניסטי הם האמינו כי הנושא העיקרי של התנועה הוא לטפל בבעיות הכיבוש הבריטי ובמעמד המקומי השולט שעזר לשמר את השליטה הבריטית .
רוב הנשים פיגרו רבות אחרי הגברים בפוליטיקה ובחינוך ולא השפיעו באופן פורמאלי.
נשים לקחו חלק כמעט בכל תחום של התנועה הקומוניסטית החל מהרמה הגבוהה ביותר הועדה המרכזית ועד לפעילות בתא. למרות כל זאת נשים הרגישו צורך לעשות מאמצים על מנת להפיץ חומרים הנוגעים לחוקי הנשים בעיתונים.
לנשים הקומוניסטיות היו שורשים במצרים העליונה ובדלתה, בקהיר ואלכסנדריה. רוב הנשים כמו נאול החלו לעסוק במרכסיזם כבר בשנות ה 20 לחייהן, הן היו צעירות ואידיאליסטיות ובעלות האומץ לחשוב, לשאול ולדון בנושאים שעל סדר היום.
נשים נעצרו תכופות בשל אותן סיבות כמו הגברים, אך לא באותה תדירות. הנשים המרקסיסטיות לא סבלו מהתעללות בכלא אך גם לא זכו למותרות בשל מינם .
1.2.3 פעילות רדיקאלית פמיניסטית:
לאחר שנשים החלו לחשוב על דרכים לשיפור מעמדן בחברה הן הגיעו למסקנה כי פעילות חוקית תניב את התוצאות הכי טובות . פעילויות אורגנו עם נטייה לחושים המקומיים והכלל עולמיים. בתוך מצרים היה מאמץ משותף לשתף נשים בשאלה הלאומית ולחנך אותן על נושאים פמיניסטים ישירים. הנשים ארגנו קהילות פמיניסטיות קטנות ומוגבלות באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה. נשים אף הצטרפו לצוותי עיתונים וכתבו טורים על בעיות הנשים, במיוחד על שיווין במקומות עבודה והשתתפות בפעילות פוליטית .
ברית הנשים (the leage of women ) הוקמה בשנת 1945 .
הקבוצה הוקמה בגלל השוני האידיאולוגי הגדול בין הנשים הקומוניסטיות לארגוני נשים. הקבוצה כללה חמישים נשים. ברית הנשים הייתה הקבוצה הראשונה שפעלה על רעיונות רדיקאלים, למרות שהוקמה ונבנתה על הישגי קבוצות נשים קודמות.
הקונפליקט האנטי אימפריאליסטי של הקבוצה בא לידי ביטוי בכרוז שהוצא לאור על ידי הארגון: "הילחמו בשביל החופש, הילחמו לשחרור מרעב ותוקפנות, הילחמו בעזרת עצמנו ובשביל עצמנו, הילחמו כדי ליצור חיים חופשיים, אצילים לנשים מצריות תחת ריבונות של מדינה חופשית ונאצלת".
"הילחמו לחופש דמוקרטי שאינו יכול לבוא תחת צל האימפריאליסטים. והוא כמו תחת הצל של השעבוד והניצול " .
במצרים של אותה תקופה היה זה מסר רדיקלי ולא השפיע על הקהל הרב. הקבוצה לא החשיבה עצמה כמפלגה פוליטית וגם לא שאפה להיות כזו, אלא החשיבה עצמה כמקום להתקבצות נשים צעירות, שהתענינו בבעיות הנשים ובקשיים אחרים של מצרים כאומה וכנגד הכיבוש הבריטי.
חלק מהנשים השתתפו בקונגרס העולמי לנשים בשנת 1945 שאורגן על ידי
"Federation democratique international desefemmes"
שני נושאים עיקריים נידונו בוועידה:גינוי הפשיזם והאימפריאליזם וסיום אי השוויון בין נשים לגברים. מיד עם חזרתן למצרים נעצרו נשים אלה ונחקרו על ידי המשטרה.
רבות מחברות הקבוצה הושפלו על ידי גברים וזכו לכינויי גנאי, אך הן לא נמנעו מלהמשיך בפעילותן הפוליטית .
קבוצת ברית הנשים ,לא תרמה באופן משמעותי למאבק הפוליטי מאז הקמתה.
היא פורקה על ידי ראש הממשלה סידקי פאשה ביולי 1946 יחד עם קבוצות עוינות במבצע ניקיון להעלמת האופוזיציה.
1.3 ארגון AWSA
AWSA הוקמה במצרים בשנת 1982 ובראשה עמדה נאול אל-סעדאוי .
הארגון כלל קבוצה של כ- 120 נשים אשר הסכימו כי המאבק לשחרור העולם הערבי מהכובש, חופש כלכלי תרבותי והשליטה התקשורתית אינם יכולים לבוא בנפרד משחרור האישה הערבייה . כארגון בין לאומי לא רווחי הבטיחה AWSA לנשים הערביות השתתפות פעילה בנושאי הכלכלה, החברה והחיים הפוליטיים . בין 1982 עד 1991 נאול אל סעדאוי הובילה אתAWSA לארבעה ועידות בינלאומיות.
AWSA הבינלאומית פיתחה את הפרויקט הכלכלי נגד קיפוח נשים, השיגה הכרה בינלאומית, פרסמה מגזינים וספרים והפיקה סרטים על חיי הנשים הערביות.
בשנת 1991 כאשר יצאה AWSA נגד מלחמת המפרץ, הממשל המצרי סגר את הארגון ורק בשל התנגדותן למלחמה . נאול והארגון האשימו את מדיניות ארה"ב ב בעיקר בגלל מות מספרים עצומים של נשים וילדים .
ASWA העתיקו את בסיסם לאלג'יר וחזרו למצרים בשנת 1996 .
עד היום ASWA מנוהל ל ידי נאול, הארגון הפך לארגון בינלאומי אשר מוכר בקרב המון נשים בעולם .
בשנת 1982, הוקם ארגון הנשים הסולידארי (the Arab woman's solidarity association) ונשיאת הארגון היא נאול אל סעדאוי .
בשנת 1991 נסגר הארגון וכספי הקרן הועברו לארגון נשות האסלאם .
נאול כמרקסיסטית -
נאול כמרקסיסטית הינה אישה חזקה אשר יוצאת מגבולות מדינתה וחייה בארה"ב על מנת שתוכל לפעול למען עקרונותיה. נאול יכולה להתבטא מחוץ לגבולות מצרים אך היא עדין כמהה ומתגעגעת לארץ מולדתה ובכל אפשרות היא מזכירה אותה ומגנה עליה מביקורות קשות.
http://www.laisrael.net הוא הפורטל המוביל לישראלים בעולם
מגיעים ללוס אנגלס - אצלנו תמצאו הכל
פורום פתרון חלומות, נומרולוגיה, תקשור, ישראלים בחו''ל ועוד
בקרו באתר
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
