שמחתי שהפעם יש לי הזדמנות להיפרד קצת אחרת. הידיעה שאני חמושה בכרטיס VIP למעבר חופשי בכל שדה התעופה הפכה את הפרידה פחות טראומטית. פחות כאותית מהפעם הקודמת. ליקטתי קצת מחשבות מהשבוע האחרון. חייכתי בשקט. איזה שבוע נפלא ומקסים וכייפי. כל כך למדתי במהלכו. אותי מקשיבה לעצמי מספרת אותי הכי טוב שאני יכולה. אותה מספרת אותה בתשומת לב מעניקה עבורי מחוות של אהבה שמחה בי כפי שאני בה מהעמוק הזה בבטן מהעמוק בנשמה.
הבזק הפלש במכונת תמונות הפספורט הזכיר לי תובנות. כן. כך בדיוק אני נוהגת לגלות אותן כמו פלשים ממצלמה. ברגע הכי פחות צפוי. כשהכי לא התכוונתי. כשהכי לא תכננתי. לטוב ולרע. ההבדל היחיד אולי שהן פוטוגניות התובנות שלי...
"חיוך גדול" כיווצתי את הגבות. זה הלוק של כספיון. הכי טוב הלוק של כספיון לפני שנפרדים. צבעוני? לא. שחור לבן. שחור לבן מרזה.
1 קפה הפוך חזק רותח. ועוד אחד חזק פושר. ועוד אחד בהיר עם חלב דל שומן ו-2 קוביות קרח. העיניים שלה מתחילות להצטמצם. הטוב יש לו תאריך תפוגה קולה מהדהד בי. והעיניים? הן גדולות ועצובות נורא. היא מתבוננת בי. היא חסרת מנוחה. מדברת עם העיניים. אני מבינה. ככה זה אחרי 20 שנה אפילו לעיניים יש שפה..
אני מספרת לה. בעזרת העיניים. שלפעמים כשאני שואלת אנשים איך אתם מגדירים חברות טובה, לא אחת אני נתקלת במבטים מוזרים. נדמה לי שאותם מבטים מכווצים אינם נובעים מחוסר יכולת להשיב לשאלה אלה בעיקר משום חוסר הנוחות שנדמה לי מסתתרת אצל כל אחד ואחת כשנשאלת השאלה.
הכל הפך סיננטי. קר. מנוכר. מחניק. אנחנו נוהגים לקטלג את החברים שלנו לפי צרכים. חברים לקניות. חברים לבילוי. חברים לארוחה. חברים לצפייה בסרט. חברים למכון כושר.. אין הרבה אנשים שהתמזל מזלם לזכות בחברות מהסוג הישן. חברות טהורה. נקייה. בטעם של פעם. חצופה כמו ארטיק לימון אבל ההוא עם המקל פלאסטיק. מתוקה כמו תפוח מסוכר על מקל. איכפתית כמו להפסיד לה במשחק בכוונה. משקשקת כמו מילקשייק מגלידת "ויטמן" בטעם תות-בננה. תזזיתית כמו לנסוע על סקייטבורד עם הגלגלים של הסקטיים שהרכבנו בעצמנו ומרנינה כל כך שאתה מרגיש צורך תמידי למלא את הכיסים באבנים בשביל לא לרחף.
אני מספרת לה בשפה של העיניים שהתמזל מזלי. נדמה לי שראיתי את התשובה..
פלבוטומיסטית (שואבת דם ורידי), אם ל-4, נהגת ג'יפים לא שפוייה.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני כותבת. שנים כתבתי למגרה עד שיום אחד המגרה התפוצצה אז עברתי למדיה..
כשאגדל, ואהיה מספיק טובה אכתוב ספר - הבטחה.
ylalush@gmail.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
