על סדר היום הישראלי מאת: שי ברק 9.3.08 הפיגוע הרצחני ב"מרכז הרב" בערבו של יום חמישי האחרון, זעקה הארץ. נדמה היה כי שכחנו, את "המבזק המיוחד" המודיע על פיגוע נורא. מחבל, חמוש ביצע טבח בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, רצח 8 בחורי ישיבה שהצעירים שבהם בני 15-16 וגרם לפציעת 13 נוספים. הבחורים והבוגרים של "מרכז הרב" הגם שאני חלוק עליהם אידיאולוגית, הם ציונים אמיתיים, אנשים הפועלים בתחושת שליחות, לעיתים, אלוהית. כולנו מחבקים אותם בימים קשים אלה וחובה על כולנו לזכור לשמר את הדיאלוג, לא רק עם אויבנו, אלא גם ברי ובנות הפלוגתא שלנו מבית. הערה חשובה בקשר לאבטחה. ישנה מחלוקת באשר למידת ההצלחה של מאבטח בשער למנוע פיגוע, הגם שכבר נתקלנו בהצלחות ולו חלקיות של מאבטחים אמיצים. יחד עם זאת, קשה שלא לחשוב כי לו היה מאבטח בשער הישיבה, יתכן והפעם היה מתגלה הנשק מבעוד מועד והפיגוע היה נמנע. סרן דוד שפירא שחיסל את המחבל, ראוי לכל שבח על האומץ והתושייה שגילה. זה לא שהתרגלנו לשקט, רצינו לחשוב כך. שדרות וסביבותיה חיים באימה מתמדת תחת מתקפה של רקטות, לפני כחודש אירע פיגוע בדימונה והטרור ממשיך ורוקם מזימות שתפגענה באזרחי ישראל ובחייליה. משיחותיי עם אנשים שונים בציבור הישראלי אני למד כי כולנו, בצורה זו או אחרת שואלים מהו הפתרון לטרור. מתי וכיצד נזכה לשקט במדינת היהודים ? איני בוגר סיירת מטכ"ל וגם לא גנרל במיל. ולכן, אינני מתיימר להציג תפיסה טקטית לחיסול הטרור. יחד עם זאת, אני סבור כי פתרון אסטרטגי לטרור הפונדמנטליסטי הוא משולב. לחימה נחושה בטרור לעיתים ובזהירות רבה, תוך שמירה על רף משפטי ומוסרי גבוה, גם על חשבון פגיעה אפשרית באוכלוסיה אזרחית ובטווח הארוך הסדר מדיני עם הפלשתינאים. מהו אותו טווח, לא ניתן להגדיר. כפי שבהסכמי אוסלו, נדמה היה, כי ה"הפי אנד" בא בתחילת הסרט, כך אין זה רציני להגדיר באנאפוליס כי הסכם בין ישראל לפלשתינאים יושג עד סוף 2008. כמעט רבע מ 2008 כבר מאחורינו וההסכם לא נראה עדין באופק. אלימות במשפחה הבקר נרצחה אישה נוספת על ידי בעלה בראשל"צ. לכאורה עוד ידיעה חדשותית, כמעט שכיחה, שאינה מעוררת עניין מיוחד. יחד עם זאת, האלימות הגואה בחברה הישראלית ובכללה האלימות במשפחה, צריכה וחייבת להדיר שינה מעינינו. על פי הדיווח של אלי סניור, הבקר ב ynetלתחנת המשטרה בראשל"צ הוגשו בעבר מספר תלונות כנגד הבעל אלא שלדברי מפקד התחנה, מדובר ברקע קודם "מינורי". הרקע אולי מינורי אבל הרצח לא ! לפי עדויות שכנים שצוטטו בכתבה, מצטיירת תמונה שונה. יחד עם זאת, נאמר בכתבה כי לא הוגש מעולם כתב אישום כנגד הבעל גם על רקע בעיות נפשיות מהן סבל. המקרה המזעזע הזה אסור לו שיהיה עבורנו נתון סטטיסטי בלבד. הוא חייב לעורר סימני שאלה קשים וקריאה לפעולה. כך למשל באשר להתייחסות המחוקק לאחריות פלילית של הסובלים מבעיות נפשיות, על הצורך והאמצעים לטפל באנשים אלה, הן המוגדרים פסיכוטיים והן המוגדרים "גבוליים" ולהגן על החברה ובמידת הצורך, אף עליהם עצמם, מפני תוקפנותם המתפרצת. סימן שאלה נוסף, הוא באשר למידת המקצועיות והרגישות של אנשי משטרה ומומחים לבריאות הנפש, המטפלים בתלונות כנגד אנשים דוגמת הבעל הרוצח. יתכן ושינוי תפישה שישפר את המקצועיות ומידת הרגישות (הגם שבשנים האחרונות חל בהן שיפור משמעותי) של העוסקים בדבר, יסייעו למניעת מעשי רצח דוגמת זה שאירע הבקר בראשל"צ. באשר לנחישות, יש לזכור כי המחבל מ"מרכז הרב" והבעל הרוצח שניהם מפגעים שיש למנוע מהם לבצע את זממם. יום האישה הבינלאומי אתמול ובעצם כמעט בכל השבוע שעבר, צוין יום האישה הבינלאומי. אני מקווה כי בקרוב לא ניזקק ליום זה וכי החברה בישראל, תתייחס בשוויון לנשים בכל רבדיה. לא די כי נשים מכהנות בממשלה, בכנסת ובראש ארגונים כלכליים מובילים. חובה על כולנו לשנות גישה ולהבין כי נשים צריכות להרוויח לא פחות מגברים בתפקידים זהים לא רק אלה שבראש הפירמידה כי אם גם אלה שמחזיקות במשרות אחרות. לצערי, עדיין מפריע למנהלי ארגונים מסוימים כי עובדות שלהם נעדרות לעיתים מן העבודה כתוצאה מטיפולי פוריות, משמירת הריון או חופשת לידה. לכל מי ששכח, נכון להיום, נשים הן אלה שהרות ויולדות, אל לנו כחברה לקפח אותן בשל כך. דבר נוסף, היום ראוי כי גברים יבינו שעליהם להיות שותפים מלאים עם נשות הקריירה להן הם נשואים ולשאת בנטל החזקת הבית וטיפול בילדים. רעייתי הנפלאה, היא אשת קריירה מצליחה, כשותפים מלאים מצאנו את הנוסחה והשיתוף המלא שמאפשרים זאת. לא רק שלא נגרע ממני דבר, אלא הרווחתי מכך. שי ברק, משפטן ושליח ציבור
רח' החרמון 10, בית דגן 50200, טל' 054-2499908
דוא"ל:
shai@barak4u.co.il אתר הבית: www.barak4u.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
פרסם את המאמר
הדפס את המאמר
שלח לחבר
קישור ישיר למאמר
פניה לכותב המאמר
דווח מאמר בעייתי
