המח – מה זו בעיית קשב ?
ילד עם הפרעה מתקשה כי בתנאים הלימודיים שהסביבה מספקת לו הוא אינו יכול לממש את יכולותיו. אין סדר וארגון בכיתה.
דורש מהמבוגרים התארגנות ולקיחת אחריות על הלמידה. חייבים להתייחס להפרעת הקשב. הילדים האלה זקוקים לארגון מרחב הקשב. אלה הקביים שאנו אמורים לתת להם. אותם ילדים אינם מתאימים לקודים התנהגותיים. אנחנו חייבים לעזור להם לבנות כדי שיהיו חלק בחברה. להקנות להם כלים. ללמד את הילד לשאול שאלות.
"נבין שלעולם לא נבין, אבל לפחות נתקרב"
הפרעת קשב תמיד על ציר ותמיד בקצוות של הציר בשני הצדדים וזה תלוי בגורמים נוספים. לרב יש דפוס קבוע ומוכר.
ההתנהגות משתנה עם הגיל. מבוגרים פחות נוטים להיפראקטיביות. היפראקטיביות מקבלת גוון אחר כמו אי יכולת להתמיד.
הסוגים:
AD – ATTENTION DEFICIT – חוסר תשומת לב.
HD – HYPERACTIVITY DISORDER - הפרעת היפראקטיביות.
ADD – ATTENTION DEFICIT DISORDER – הפרעת קשב בלבד.
אימפולסיביות ואקטיביות ללא הפרעת קשב.
לכולם יש ADHD אלא שהתנועתיות נעה על ציר. בנות פחות סובלות מתנועתיות יתר. אצל בנות זה יכול להתבטא בדברנות יותר.
לכולם יש H - היפראקטיביות.
אבחון חייב לכלול : חוסר הקשבה, היפראקטיביות, אימפולסיביות.
הפרעת קשב הנה הפרעה התפתחותית. הפרעה לא ממוקדת. משפיעה על כל מכלול החיים. זו הפרעה נוירולוגית. הפרעה מורכבת – מולק וריטי – רב גונית. הפרעה שאינה סטטית.
לכל אחד יש פרופיל ייחודי משלו הנע על ציר של: מינון ועוצמה.
בהפרעות קשב וריכוז ההתנהגות מגיעה במינון ועוצמה יותר גבוהים (התפרצות זעם לדוגמא).
הם נמצאים בקצוות. יכול להיות מינון ועוצמה לא זהים. ראית שחור או לבן, שקר מול אמת.
לא בנורמה – מפריע לתפקוד התקין של האדם וסביבתו.
בהפרעות קשב – צד שמאל של המח עמוס ולא יכול לקלוט יותר. צד ימין מרוקן את צד שמאל דרך ההנאה.
כשיש עומס למי שיש לו הפרעה, עליו לפנות את צד שמאל של המח למשהו הנאתי וכפי.
אונת המצח – האונה הקדמית (מתוך 4 אונות) מרכזת את הפרעות הקשב. מרכז הבקרה של המח. אדם ללא ADHD ועם ADHD – יש שוני בחלקים שעובדים במח.
בהפרעות קשב וריכוז יש חוסר בדופאמין ואדרנלין לכן בעלי ההפרעה מחפשים ריגושים.
הרטלין מתעסק בקשב וריכוז. רטלין זו תרופה מעוררת. גם בתרופה זו יש עניין של מינונים ואי אפשר לדעת מראש אלא דרך ניסוי ותעייה. הרטלין מעלה לרמת הנורמה את הדופאמין.
הפרעת קשב הנה הפרעת ביצוע.
3 חלקים בהפרעת קשב
קשב (מוסחות) - יש להם הפרעות רעש שמסיחים את דעתם. שומעים כל דבר. אינם יכולים לבודד את מי שמדבר איתם. הרטלין מנקה רעשים.
כשהוא פסיבי הוא פחות בבעיה. טלויזיה אינה נחשבת לריכוז.
ADHD נעים על הציר בין "לא ריכוז" לבין "מיקוד יתר". אם זה משהו שאני אוהב יש לי מיקוד יתר. אם זה משהו שלא מעניין אותי אני לא מרוכז.
אימפולסיביות - דחף לעשות את מה שאני עושה בלי חשיבה.
*מוכנים – ירה – כיוון.
*אין דיבור פנימי – דיבור שלי עם עצמי. אין תכנון ובקרה אלא פעולה.
*למידה מניסיון לקויה. טעות לעולם חוזרת. אין הפקת לקחים.
היפראקטיביות – תנועתיות ודברנות יתר.
קשב וריכוז
*קשב – להתעלם ממגוון המוסחים ולהקשיב (קשב חושי).
*ריכוז – להמשיך את הקשב לאורך זמן, גם כשזה לא מעניין אותי יותר. (קשב מתמשך).
*קשב נע בגלים. יש להם קטעים שהם מאבדים. המח עמוס ומוצף, שהוא לא שומע יותר.
*הקושי להתחיל – דחיינות וגם לסיים מטלות.
*בחירת גירוי/מטליה אחת/ משימה אחת – יותר מאחד הוא הולך לאיבוד.
*קושי במעברים (ממטלה למטלה, מהפסקה לכיתה, ממקצוע למקצוע).
*מוסחות – סילוק גירויים חיצוניים.
*טווח ריכוז – (10-15 דקות).
*ארגון והתארגנות.
*ניהול זמן – הזמן עובר להם בין האצבעות. תלוי בי.
*התמודדות עם שינויים בלתי צפויים.
*זיכרון עבודה. זיכרון פעיל. זיכרון קצר. קושי לזכור לעשות מס' פעולות. בעיה בזיכרון שליפה לטווח ארוך.
*איבוד עניין וחוסר התמדה.
*צורך בגירויים חדשים כל הזמן.
*משתעממים מהר מידי.
*חוסר יכולת להתמיד במקום אחד, עבודה למשל.
*קושי במערכת יחסים.
*מחפשים אתגרים ושינויים.
הגדרת DSM-IV
הפרעת קשב וריכוז מאובחנת ע"י פסיכיאטר ופסיכולוג.
ההגדרה כוללת 5 תנאים (במצגת).
צריך לפחות 6 אלמנטים מקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.
הרצון של האנשים האלה שיבינו אותם. הם חיים בתחושה של חוסר הבנה כל הזמן. זה מעבר לידע. זה לא מספיק לדעת. הבנה יותר חשובה מהידע של הסובבים מול האדם בעל ההפרעה. לא יודעים מה קורה להם בפנים. ידע לא מחליף הבנה. אנשים אלה זועקים להבנה. תקשיבו ואל תנסו להסביר או לתת תובנות.
סיבת הקושי נמצאת בתפקוד האורגני שלא רואים. כשלא רואים מה קורה בחוץ ולא בתוך המח, הכל מתחיל להשתבש. נורא קל לטעות שזו בעיה התנהגותית.
החשיבה במח שלהם מתנהלת בצורה לא יעילה. הכל שם ישנו אך הוא לא מתנהל כמו שצריך. כשהוא צריך לחשוב, האנרגיה שלו מתגייסת, יש בלגן. כאשר יש תוצרי חשיבה אין עליהם ביקורת. הם נראים רגילים. את ההפרעה לא רואים.
בעוד המשפחה מפנימה שהוא ילד רגיל, הילד וההורים מרגישים שמשהו לא בסדר. בכיתה הוא מתחיל להרגיש חריג. כולם יודעים את התשובה ורק הוא לא. כשהמורה מקריאה את הטכסט הרלוונטי, הוא נזכר בדברים אחרים. מאבד את הקשר עם הטכסט. אין קשר לאינטליגנציה.
גירוי-->פרשנות מוסכמת-->רגש-->תגובה
מאחר-->בטלן-- >קושי באומדן זמן
מחברת מבולגנת-->מזלזל-->קושי בהתארגנות.
פגיעה אורגנית, מולדת שהופכת לפגיעה נרכשת. זה מקבל ממדים בלתי סבירים, שלא צריכים להיות.
אנשים עם הפרעת קשב חייבים גם להתמודד.
רמות ההתמודדות שלהם:
מתמודדים – מממשים את עצמם עם מחיר כבד. כל הזמן צריכים להוכיח עצמם.
מוותרים – פושעים, מסוממים, פרשו מהעולם.
שורדים – מסתדרים עם מחיר גבוה יחסית. (הרב).
במסגרת ההישרדות הם מפתחים מנגנוני הגנה:
המנגנון האופייני – פרפקציוניזם. מה שלא מושלם זה כישלון. האומנם זה פרפקט ?
מתמקד בתוצאות.
דרך אחת להימנע מכישלון.
כל סטייה כישלון.
נוקשות, חרדה, חוסר רווחה נפשית.
לנצח ולהימנע מכישלון.
הדרך הנכונה:
התנסות ---כשלון/הצלחה----אתגר ללמידה חדשה---התחסנות/תעוזה.
פגיעה נוירופסיכיאטרית ראשית: קשב, עכבה, ויסות עצמי.:
כשל בניצול אסטרטגיות מפצות.
היסטוריה של כישלון.
מחשבות שליליות אוטומטיות.
פגיעה במצב הרוח.
פגיעה תפקודית.
התנסות---מעט הצלחה---הרבה כישלונות.
הבעיה התפקודית אינה מפענחת את הכישלון כאתגר ללמידה חדשה, אלא מדכאת אותם.
מה עושים עם כל זה ?
יש פרשנות מוסכמת –לתקן למידה, לתקן ציונים. הם הרי לא מייחסים להם הצלחות. אם יהיו להם ציונים טובים, הם מסודרים בחיים – לא נכון !!!!!
זיהוי האוצרות שיש בילד
יש מחסומים אך יש גם גשרים פוטנציאלים. הם אנשים מדהימים שהכי קל לאהוב אותם, רק צריך להוריד את החספוס החיצוני. לקחת אותם מחוסר הבנה לקבלה.
טיפול ב-3 מישורים:
מישור ראשון - להגיע אל הפגיעה הראשונית, לצמצם סימפטומים, טיפול תרופתי מצמצם את ההפרעה, מצמצם סבל.
מישור שני - מניעה וטיפול – בגיל 7 זה כבר קרה. לטפל במחשבות , מצב הרוח, הישגים, בעיות ביחסים. לעבוד איתם על התנהלות מותאמת להם.
מישור שלישי - התעצמות – להפוך אותם לאנשים ששולטים ומנהלים את חייהם והם עצמאים. הם יודעים לעשות אסטרטגיות מפצות.
"ילדים עם ADHD יודעים היטב מה הם צריכים לעשות אך מתקשים לעשות מה שהם יודעים"/ריצ'ארד בארקלי
המתנות שבורכו בהם:
נדיבות וטוב לב
רגישות לזולת
יצירתיות
חוש צדק מפותח
סלחנות
חוש חוש הומור
חברותי
סקרני
דמיון מפותח
יכולת לפתור בעיות בצורה ייחודית – יציאה מהקופסה
אינטליגנציה
מומלץ לראות את ההצגה:
"איך לעזאזל הופכים את הדפקט לאפקט" ? (הצגת יחיד)
"הלוואי ואוכל לתת לעצמי זמן לגלות (ולא לברוח), אמן שלא אפחד לנסות ולהיות נוכחת".
תבנית עידוד
- דבר טוב שקרה לי בשבוע האחרון.
הוקרה, חיוביות. מחשבות יוצרות כישורים נוירולוגים במח, רשתות תקשורת. למצוא את הטוב.
- דבר חדש שלמדתי.
התקדמות, תובנה, למידה מתמדת. בהפרעת קשב יש בעיית למידה. אני רוצה להראות שכל דבר זה למידה. מחפשים את הלמידות הקטנות, חוויה חיובית של למידה.
- מה אני מבטיח לעצמי בשבוע הבא ?
מה אני מבטיח לשבוע הבא בכף ? מה אני מקווה לשבוע הבא ? "פרגן לעצמך, קשה לך, הצלחת, מגיע לך". משהו שיעשה שינוי כמו לצעוד, דיאטה וכדו'. אנחנו רוצים שהילד יתחייב. ההבטחה היא לעצמו. יש אלמנט של חזרה על דפוס. עם הזמן ההבטחה עולה. אם הוא לא עומד בהבטחה לאפשר לו לעשות זאת בשבוע הבא ולבדוק מדוע המשימה לא נעשתה.
ניתן לעזור לילדים ומתבגרים בשיתוף פעולה עם הוריהם ובית הספר, באנצעות כלים מתחום ה-NLP, דמיון מודרך, אימון אישי וטיפול בלקויות למידה בשיטת רביב. היכולת שלהם תשתפר מול ניהול הזמן, ניהול הכעסים, הריכוז, הביטחון העצמי והדימוי העצמי, הרגשת ההצלחה, קבלת החלטות, התמודדות עם דילמה ועוד....בתכם יחווה בית יותר רגוע ונינוח ותקבלו פחות תלנות עם בית הספר.
"מלב אל לב" - קן לשינוי - טליה המאירי ישי במקום לקוות ולייחל, בואו ונצעד יחדיו אל עבר השינוי שאתם רוצים ! מנחה בכירה של NLP ודמיון מודרך, קו הזמן והצופן החדש מאמנת אישית מוסמכת מטעם לשכת המאמנים בישראל מתמחה בהפרעות קשב וריכוז ומטפלת בלקויות למידה מטפלת ברייקי 1+2 צרו קשר עוד היום או השאירו הודעה ואחזור אליכם בהקדם 0547574874 רח' הערמונים 11/4 נשר http://melevellev.bizmakebiz.co.il
