אבל המבנה של הסדרה אינו החלק החשוב בה. הסדרה בנויה בראש ובראשונה על אישיותו הגסה והבוטה של רמזי. רמזי אינו חוסך את שבטו מהמתמודדים והם זוכים ממנו לקיטונות של קללות, צעקות ובעיקר לגישה מזלזלת. לפי טענתו של רמזי בפרק הראשון, אין אף אחד שהוא יקבל לידיו והוא אינו יכול להפוך אותו לשף מצוין. בנוסף, הוא מאמין כי דרכו הגסה והבוטה, היא הדרך הטובה ביותר, להוציא מאנשים את המקסימום. אגב, המתמודדים אינם היחידים שנתקלים בזעמו של רמזי אותו הוא יורה לכל הכיוונים. בפרק הראשון למשל, כאשר הגיעו אליו לקוחות, שתי נשים בלונדיניות, עם תלונה מוצדקת לחלוטין, על עיכוב של שעות בהגשת האוכל, הוא קרא למלצר הראשי ואמר לו "ללוות אותן בחזרה, למחלקת הניתוחים הפלסטיים".
בעוד שבסדרה הנפלאה "סיינפלד", אחת הדמויות האהובות ביותר היה הSoup Nazi, רמזי הוא סוג של Kitchen Nazi, רק שהוא לא מעורר אהדה או מצחיק כמו איש המרקים. אין שום דבר מרתק או משעשע, בהתעללות הבוטה ובהשפלה, שעוברים המתמודדים בסדרה זו. עם כל הכבוד למנטרה המוזרה של רמזי, לצעוק על אנשים ולהשפיל אותם זו לא דרך טובה, לעורר בהם מוטיבציה. בנוסף, מבנה התחרות מזכיר מאוד המון תוכניות ריאליטי, בהן המתמודדים מחולקים לקבוצות ובכל פרק קבוצה אחת מדיחה חבר. אין בה שום דבר מיוחד או מקורי.
ז'אנר הריאליטי נהיה כל כך מצליח ונפוץ, בעיקר בתוכניות כאלו של תחרות קבוצתית, בגלל שהקהל הזדהה מאוד עם המצבים האנושיים ועם הסיטואציות שעברו המתמודדים על מנת להגשים את החלום. השילוב בין הצורך בעבודת צוות ובין העובדה שמדובר במתחרים, שעומדים בדרכך להגשמת החלום, הכניס המון רגשות ואינטריגות מעניינות. אבל בסדרה הזו, המתמודדים לא מתפנים כמעט להתמודד זה עם זה, הלחץ האמיתי אינו הצורך של חסרי הניסיון לעמוד במשימות הבישול והסיפורים האנושיים כנדחקים הצידה וכמעט שאינם זוכים לפוקוס.
בסדרה הזו, כל המשקל ותשומת הלב עוברים לשף רמזי והמתמודדים צריכים לעמוד בהשפלה הבלתי פוסקת שלו וביחס המזלזל. המשקל שנלקח מהתחרות האנושית על הגשמת החלום, לוקח איתו מהתכנית את העניין והיא נשארת די ריקה מתוכן. ישנם המון דברים פוגעים ואכזריים בז'אנר הריאליטי, אבל התוכנית הזו היא פשוט השפלה וגסות חסרת תוחלת. תכנית מיותרת.
מי שממש רוצה לראות סדרת ריאליטי על ניהול מסעדה ,שיראה את הסדרה האוסטרלית הנפלאה "המתכון להצלחה" שעונתה השניה משודרת בערוץ Yes Weekend, בכל יום שבת ב- 11.55. העונה אומנם החלה לפני כמה שבועות, אבל המאבק שם בעיצומו ושווה לראותו.
טמיר הוא מבקר קולנוע וטלוויזיה ובעל האתר "מיומנו של פסיכופט מתורבת".
את שאר הגיגיו בנושא קולנוע וטלוויזיה תוכלו לקרוא באתרו בכתובת http://www.psychojr.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



