מה עושים? ראשית, כדאי לחכות מעט. במקרים רבים תעלת האיוורור חוזרת ו"נפתחת" באופן ספונטאני, ומאפשרת איוורור תקין של האוזן וניקוז של הנוזלים. כאשר הנוזלים נספגים, המצב שב לקדמותו ללא כל נזק. פעמים אחרות, המצב לא משתפר ומחייב טיפול. חלק מן הרופאים תומכים בטיפול תרופתי: סירופים מייבשים למיניהם, סטרואידים (למשך קצר), או אנטיביוטיקה. ניתן לשלב טיפול ברפואה "משלימה" - שינוי של הרגלי התזונה, צמחי מרפא, דיקור סיני, "נרות הופי". טיפול מקובל אחר הוא כירורגי ? החדרת "כפתורים", או צינוריות איוורור לעור התוף. ניתוח זה ("צינרור") מתבצע על ידי רופא אא"ג בהרדמה כללית (של כ-15 דקות). במהלכו, מוחדרת צינורית פלסטיק זעירה לעור התוף. עם החדרתה היא מאפשרת איוורור של האוזן התיכונה - הנוזלים יוצאים מיד (דרך הצינורית), וכתוצאה מכך השמיעה משתפרת במהירות. כל עוד הצינורית נשארת במקומה (בעור התוף) היא מאווררת את האוזן ומונעת את חזרת הנוזלים. עם זאת, היות והצינורית גורמת לכך שלמעשה האוזן "פתוחה" (יש פתח בעור התוף), האוזן חשופה יותר לזיהומים. לכן, חובה להגן על האוזניים באמצעות אטמים נגד מים (אותם הילד מרכיב במקלחת וכמובן בבריכה).
חלק ממרפאות בתי החולים מציעות היום טיפול חדשני (וניסיוני) לייבוש נוזלים על ידי מכשיר שנקרא Ear Popper. זהו מכשיר קטן וקל, המחדיר אויר באופן מבוקר לאף, ומשם לתעלה ואל האוזן התיכונה. כך האוזן מתאווררת והנוזלים נספגים (במרפאות משאילים את המכשיר ומדריכים את ההורים לטיפול בבית).
הבעיה העיקרית הקשורה לנוכחות של נוזלים באוזניים, היא כי הנוזלים באוזן מהווים קרקע פורייה להיווצרות דלקות אוזניים (אחת מן המחלות השכיחות ביותר אצל ילדים!). הדבר קורה עקב הזדהמות הנוזלים בוירוסים או בחיידקים (שמקורם לרב בדרכי הנשימה העליונות). בשונה מנוזלים בלבד, דלקת אוזניים (דהיינו, נוזל מוגלתי בחלל האוזן התיכונה) מלווה בחום ובכאב, ומחייבת טיפול.
קלינאית תקשורת PhD, עוסקת באבחון ובטיפול במגוון רחב של הפרעות שפה, דיבור, תקשורת, קול וגמגום, בקרב ילדים ומבוגרים. מרצה בכירה בחוג להפרעות בתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל. מרצה ומנחה סדנאות במגוון תחומים.
http://www.michal-icht.ask4.co.il
http://www.michal-icht.ask4.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



