ישנם מקרים של נפגעי גוף עקב תאונת דרכים, הנותרים חסרי אונים בהיעדר אפשרות לממש את פוליסת הביטוח מול הגוף המבטח את האחראי על הפיצוי. מי שמוגדר אחראי על הפיצוי, אגב, אינו בהכרח האשם בגרימת התאונה. בירור האשמה ותביעת הפיצויים הם שני תהליכים שונים בתכלית. מטרת ההפרדה היא ליצור מנגנון אשר יאפשר מימוש הזכאות בגין פגיעת הגוף של נפגע תאונת דרכים, באופן פשוט יחסית, ובמנותק מהליך קביעת האשמה, אשר עלול להיות ארוך וסבוך.
קיים הליך סדור של תביעה מול ביטוח. במקרה בו אין עוררין על הפרטים ועל האחריות לפיצוי, מימוש הפוליסה אמור להיות פשוט. אך לא תמיד זו ההתנהלות, ולא אחת נזקקים תובעים לשרותי עורך דין בעניין תאונות דרכים שחברת הביטוח כופרת באחריות לתשלום הפיצויים בגינן.
האחראי בעניין זה לגבי הנוסעים ברכב שמעורב בתאונת דרכים, הוא נהג הרכב שמי מנוסעיו נפגע. מבטח הנהג אמור לפצות את נוסעי הרכב ואת נהגו במקרה של פגיעה. כשהנפגעים הם נוסעים או נהגים במכוניות שונות, אחראי כל אחד מהנהגים אשר ברכבו נפגעו אנשים (כולל הוא עצמו) על פיצוי הנפגעים, כאמור, באמצעות המבטח שלו. אם נפגע מישהו שאינו נוסע בכלי רכב, האחראי הוא נהג הרכב אשר בא במגע עם הנפגע או שגרם לפגיעה. כפי שנאמר כאן, האחריות על הפיצוי אינה תלויה בשום צורה במידת האשמה בגרימת התאונה.
עורכי דין תאונות דרכים רבים מציגים עצמם כמומחים בתביעות ביטוח. הצורך במומחיות זו מעיד על שכיחות המקרים בהם מחפשים המבטחים את פתח המילוט מאחריותם לתשלום הפיצויים. ואכן ישנם מקרים בהם לא תקפה חובתו זו של המבטח, או שאין כלל אפשרות לפנות למבטח כלשהו.
מקרה של מבטח לא ידוע, יכול להתרחש, למשל, אם הרכב הפוגע נמלט, ואין כל פרטים ידועים לגבי הרכב, בעליו והנהג. ובמקרה של שימוש בכלי רכב שלא על פי תנאי הפוליסה, אכן מתבטלת אחריות המבטח. דוגמאות: נהג ללא רשיון נהיגה בתוקף, רכב גנוב, שימוש ברכב למטרות הנוגדות את הנאמר בפוליסה (הסעת נוסעים בתשלום ברכב פרטי, תחרות בין כלי רכב שאינם ייעודיים לתחרויות מהירות, ועוד דוגמאות אפשריות רבות). ואף אם ברור מי המבטח, וברורה חובתו הביטוחית, אך אין לו אפשרות כלכלית לעמוד בה, לא יועיל ולא יוכל כנראה לסייע כל עורך דין תאונות דרכים, ממולח ככל שיהיה.
המחוקק מוודא חלופה למבטח לכל המקרים בהם לא ניתן לתבוע את הפיצויים מחברת הביטוח. מכוח החוק הוקמה קרן ציבורית לפיצוי נפגעי גוף בתאונות דרכים. מדובר בתאגיד הקרוי "קרנית", אשר ממומן על ידי המדינה, מחלק מוגדר בפרמיית כל ביטוח חובה, אשר מופרש למימון פעולות הקרן.
הפנייה לקרנית אינה מזכה בפיצוי אוטומטי. יש לעמוד בתנאים שונים, בין היתר להוכיח שאכן לא ניתן בשום אופן לתבוע חברת ביטוח, וכי נעשה כל מאמץ למנוע את הסיטואציה הזו. נראה שדי בתנאי זה כדי להקשות במקרים שונים על נסיונות לתבוע את הפיצוי מקרנית, ושוב להזדקק לשרותיו של עורך דין המתמחה בתאונות דרכים ובתביעות ביטוח, גם בהתנהלות מול גוף זה.
גל אביהוד - עו"ד תעבורה. שימשה בעבר תובעת תעבורה במשטרה, וכשפרשה - שותפה בכירה במשרד מהמובילים בירושלים. כיום - הבעלים של משרד באשדוד, המטפל בתיקי תעבורה ותאונות דרכים.
