מאמר- התמודדות הורית עם בעיות חברתיות אצל ילדים
אודי בן ה- 13 הופנה אלי לטיפול על ידי הוריו. בפגישה הראשונה ההורים סיפרו: "אודי הוא הבן היחיד שלנו. מאז שהיה קטן נתנו לו הכל, בגדים, חוגים, טיולים, מה שאת לא רוצה. מאז שהוא בגן חובה הוא סובל מבעיות חברתיות. בגן הוא זכה בעיקר להתעלמות מצד הילדים האחרים. בכיתות ב' וג' כבר התחילו ממש להציק לו. קוראים לו שמן, דוחה, עצלן. כבר מאז הוא בא הביתה בוכה מבית הספר בתדירות גבוהה. מה לא ניסינו.... דיברנו עם המורות, היועצות, פסיכולוגים וכלום לא עזר". האבא המשיך לספר בדמעות "כל פעם שהילד בא בוכה הביתה אני בוכה יחד איתו. אני נזכר במה שאני עברתי שהייתי ילד. גם לי הציקו, גם אני הייתי בודד ולי לא היה מי שיעזור. אני מנסה להסביר לאודי שככה זה בחיים ולא הכל תמיד מסתדר ושבסוף יהיה בסדר אבל אני לא באמת מאמין בזה. כל יום שהוא הולך לבית הספר זהו סבל מתמשך".
כאשר הקשבתי להורים ולמצוקתם הרבה לא הייתי בטוחה למי אני צריכה לעזור קודם. הילד גם הפגין מצוקה אבל לתחושתי מצוקתם של ההורים הייתה רבה יותר.
הורים רבים פונים אלי בבקשה לטפל בבנם או ביתם הסובלים מבעיות חברתיות. הבעיות יכולות לנוע מילדים הסובלים מהשפלה והצקות מצד ילדים אחרים, לילדים ביישנים שמחוץ לבית בקושי מדברים ועד לילדים החסרים כישורים חברתיים בסיסיים.
הטיפול בילדים עם קשיים חברתיים הינו מורכב ולא פשוט. הילדים/נערים מגיעים עם דפוסי התנהגות לא יעילה המושרשים אצלם עמוק וכן יש להם חוסר גדול בכישורים חברתיים. בנוסף ההורים מרגישים על פי רב תחושות קשות של אשמה, פחד, עצב, צער, בושה ואפילו זעם וכעס על עצמם, על הילד ועל מערכת החינוך. לעיתים קרובות, כמו במקרה של אודי, הם מזדהים עם הילד ומפגינים התנהגויות לא אדפטיביות כגון הגנת יתר ולחץ. לכן כאשר אני מטפלת ומייעצת לילדים עם קשיים חברתיים אני עובדת במקביל גם עם ההורה וגם עם הילד. עם ההורים אני מנסה לבדוק את נקודות ההזדהות שלהם עם הילד, את הרגשות שלהם מול מה שקורה ובכך לסייע להם לפתח מודעות לגבי מה שקורה אצלם. ברגע שההורה מודע יותר לעצמו, לרגשות, למחשבות ולהתנהגויות שלו הוא מצליח להתנהל בצורה מאוזנת יותר מול הילד ובכך הוא לא מחמיר את בעיותיו.
כיצד מתבצע הטיפול מול הילד? אז גם כאן המודעות משחקת מקום מרכזי. אני מסייעת לילד לפתח מודעות לגבי הרגשות והמחשבות המעכבות שלו היוצרים דפוסי פעולה לא רצויים. בדרך כלל הילד הדחוי חברתית מונע ממקום של פחד, בושה ונחיתות. רגשות אילו יוצרים מחשבות קיצוניות כגון: "אין מה לעשות. שום דבר לא יעזור לי" או לחילופין "כל האחרים רעים/דפוקים. אני לא באמת רוצה להתחבר עם ילדים כאלה". ברגע שהילד מודע לרגשות ויודע כיצד להתנהל איתם הוא מצליח להגמיש ולשנות את המחשבות המעכבות שלו. כאשר זה קורה הילד בשל לשינוי התנהגותי. בפן ההתנהגותי אני מלמדת את הילד כישורים חברתיים. כיצד לנהל "סמול טוק", כיצד להגיב כאשר מציקים לו, כיצד להבין מסרים סמויים בתקשורת בין אישית. הכלי החביב עלי כדי ללמוד את הכישורים הללו הוא דרך סימולציות. קודם כל אני מדברת עם הילד על מה שקורה בתקשורת ביני לבינו בכאן ועכשיו ובנוסף עורכת עימו סימולציות של מצבים חברתיים מחיי היומיום.
בטיפול מסוג זה חשובה מאוד הסבלנות היות ומדובר כאן בתהליך עמוק של שינוי רגשי, מחשבתי והתנהגותי. לשמחתי הרבה כאשר יש נכונות גבוהה לשינוי הן אצל ההורים והן אצל הילד/נער שינויים חיוביים אכן מתרחשים וכאשר השינויים הללו מתרחשים הילד מחזק את הביטחון העצמי שלו, משפר את דפוסי התקשורת הבין אישית שלו, מרוויח מודעות עצמית ויודע להתנהל ממקום נכון עם העולם שבחוץ.
במקרה הצורך מומלץ להפנות את הילד לייעוץ מקצועי בנושא בעיות חברתיות אצל ילדים
אלה ארנון מנהלת מרכז ההכשרות- "זווית שונה ללמידה". יועצת חינוכית MA מטפלת אישית, זוגית ומשפחתית . לקבלת טיפים חינמיים בנושא מיומנויות למידה לחץ על הקישור
