מאת: נסים גבאי gabbai@012.net.il
כבר שנים הרבה רואים ושומעים אנו על אלימות ההולכת ומתרחבת בכמעט כל שטחי חיינו, ואין גיל שהאירועים הללו פוסחים על המעורבים בהם. אם נמשיך לספוק כפינו לשמיים או לאלוהים, ואפילו אם נמאן או נתמה להאמין שהמצב בקקט, לא נראה כי אלה הדרכים לשינוי מהותי בנדון.
נדמה כי שיטת ההדחקה פועלת כפחמים למדורת האלימות המתגברת, ואפילו הניסיון להציל את כבוד האדם בקיבוץ הגלויות המורחב שהצטופף בשנים האחרונות בישראל ? מאייד כל סיכוי לשיפור מהותי במצב.
אינני חושש לומר את האמת החבויה בכל אחד מתוכנו: העלייה מרוסיה ומאתיופיה הביאו לישראל גל אלימות שאינו סביר בשום מדינה, באופן קוטבי. אמרתי, ובכך יצרתי לכאורה אנטגוניזם חברתי חד המופנה כלפיי שטוב לא יכול לכאורה לצאת ממנו. מיד יקומו עליי כאלה שיקראו לי גזען. מלומדים יותר יסבירו שאני מחפש את מקור הבעייה מתחת לפנס. יסכמו "הגדולים מכולם", הפוליטיקאים, שאינני יודע על מה אני שח, ושאין כמעט משאב שלא הושקע ומושקע לצורך ריפוד נחיתתם של כל העולים בישראל לחיים תקינים ושיוויוניים ככל הניתן.
יפה, למדתי, וכעת נחזור לבעייה, ואפילו לפתרונה.
האלימות בישראל הפכה להיות מכת מדינה, והוכחות חוזרות ונישנות מקבעות את הנורמה הנוראה כאילו ולכך נדונו המשך חיינו בארץ האמורה להיות כולה זבת חלב ודבש. בינתיים, דבש לא מלקקים כאן.
ילדים בגן חובה הפשיטו ילדות ולעגו להן.
ילדים בבית ספר יסודי נהגו לעשות מעשים מגונים בילד מכיתתם.
נער דקר חברו לאחר שחשד בו כי שם עינו על חברתו.
תלמידים הרסו כיתה למול פניה הנדהמות של המורה.
כתוצאה מויכוח בין נהגים דקר האחד את השני באמצע הכביש.
עוד רצח בוצע ליד פתחו של מועדון לילה.
חייל ירה בחברו עם נשקו האישי. טוען שלא ידע כי יש קליע בקנה.
בן ירה באביו עם אקדחו האישי של האב.
בעל חשד שאשתו מנהלת רומן מאחורי גבו, וירה בה. ו/או דקר אותה. ו/או שרף אותה.
הרשימה ארוכה, המקרים כבר לא נספרים, וכולנו חוזרים ושואלים: מי בכלל נתן סכין בידי הילדים הללו?! מהיכן השינאה הזו בין בני הנוער?! מאיזו תרבות הגיעה קלות הדעת הזו להרים יד כמעט ללא סיבה, לדקור בסכין, ואפילו לירות ברובה או אקדח?!
אני מביט לאחור, לחינוך אותו קיבלתי ? והנה ההפרש והפער העצום שחסר כיום לנוער ולחברה הישראלית.
המילה "אסור" הייתה עדיין בלקסיקון.
אסור לתת סכין לאחר, אלא כאשר הלהב מופנה לכיוון המגיש והידית לכיוונו של מקבל הסכין.
אסור להוציא סכין מהבית.
אסור לחשוב בכלל על אופציית האלימות: קיללו אותך? קלל חזרה. איימו עליך? איים חזרה. הרביצו לך? הרבץ חזרה. אבל לחשוב על קיצורי דרך ולהוציא כלי חד?! אין בכלל אופצייה כזו. זה אולי טוב לסרטים, אבל מה הקשר בין הסרטים והמציאות?! שום קשר. נקודה.
היינו חיילים. קיבלנו נשק. האם העלינו על דעתנו לשחק עם הנשק? מה זו החארטא הזו לכוון נשק לחבר החייל, ו"לדעת" שזה בטוח כי "אין כדורים"?! חוק יסוד מס' איקס קבע: אין מכוונים נשק, אלא לעבר האוייב . אין מכוונים נשק בשום סיבה הגיונית או שלא, ולא חשוב אם יש בו כדורים או שהוא ריק לחלוטין. אין פשוט אופצייה כזו של כיוון הנשק לעבר החבר. אין!!
אני מודה שהופתעתי לחלוטין כאשר הגיעו לישראל יחד עם העליות מרוסיה ואתיופיה, גם תרבויות חדשות, לטוב ולרע. הרבה טוב, מעט רע ? והרע קובר בגדול את הטוב.
מעולם לא חשבתי שמשפט פשוט חייב להסתיים ברצח, רק כי הדבר נראה "סביר" ו"תרבותי" בעיניי הרוצח. למה?! למה נראה להם לומר: למה הסתכלת על חברה שלי? אני (דקירה מיידית עם סכין בליבו של השני) חושב שזו חוצפה!! זהו. הרוצח "פתר" את בעייתו, וכעת כל מה שנשאר לו זה להגיע לביהמ"ש עם חולצה מורמת על הראש כדי "שלא יזהו אותו", ולבלות כמה שנים טובות מאחורי סורג ובריח. אתם הבנתם את הנורמה הזו? הבנתם את התרבות החדשה? אני לא!!
"אין אופציה לאלימות" זו דרך חיים, מוטבעת בלב, מרחפת בנשמה, וחובקת כל מעשה או מחשבה תחילה. חד וחלק. ילדים חייבים לקבל את המסר הזה עוד בבית, ומילדות ינקות. לא מרימים יד על אח ו/או על חבר ו/או על שכן ו/או על זר ברחוב. לא מסתובבים עם סכין, לא בבית, לא ברחוב, לא בביה"ס, ולא בשום מקום עליי אדמות. עם סכין מורחים חמאה על לחם. עם סכין לא מתגוננים. גם לא "מסבירים". כנ"ל עם כל נשק קר ו/או חם אחר. לא מסתובבים עם אקדח, אלא אם את/ה איש/ת כוחות הביטחון. אקדח לא מסתובב בבית, אלא בתוך כספת מוגנת בכל אמצעי הבטיחות. זעם וכעס מותרים, נקמה ביצועית אסורה בהחלט. אסור להרים יד. אסור לחנוק אחר אפילו "בצחוק". אסור לרצוח כי היא בגדה. אסור לרצוח כי הוא הרגיז. אסור לרצוח כי הוא פגע בכבודי. אסור להוציא אוויר מגלגלי עבריין תנועה שחסם לי את החנייה הפרטית. אסור לבלום בלימת חירום לפני נהג רכב אחר שאך לפני כמה רגעים כמעט גרם לתאונה עם רכבי. את כל האלימות הזו, ממחשבה עליה ועד ביצוע כזה או אחר - חייבים להוציא באופן מוחלט מכל דיסק או הארד דיסק שבראשנו. Total deleted.
עד שלא תחזור לכאן, לכל שכבות האוכלוסייה, הנורמה הבסיסית של חינוך אלמנטרי ברור ל"אין אופצייה של אלימות", נמשיך ונידרדר באלימות הזו, ואת כדור השלג המאדים אין מי שיעצור בהמשך. מומחה תחבורה, עיתונאי לשעבר, מנהל שיווק ומכירות, ולוחם חברתי נגד עוולות ציבוריות. נשוי ואב לארבעה מופלאים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
