כמו בפרסומים רבים קודמים של HRW שהתמקדו במפורש בישראל, הדו"ח הזה מבוסס בעיקרו על טענות סובייקטיביות ונעדרות תוכן ביחס לחוק הבינלאומי ועל ראיות בלתי ניתנות להוכחה מפי "עדי ראייה" מקומיים. בתגובה לגינוי מצד קבוצות כמו HRW על שימושה בפצצות מצרר, הצהירה מחלקת המדינה האמריקאית בדו"ח שפורסם ב- 15 לפברואר 2008: "למרבה הצער, מרבית ממה שנאמר לציבור על ידי ארגוני זכויות מסוימים וכמה ממשלות זרות בנושא הזה אינו מדויק".
כך, למשל, על פי הודעה לעיתונות מאת HRW, "ישראל הפרה את החוק ההומניטארי הבינלאומי כשתקפה עם פצצות מצרר את לבנון ללא אבחנה ובאופן חסר פרופורציה". המונח "ללא אבחנה" מטעה באופן ברור - נשק זה ואחרים בהם השתמשה ישראל נועדו להפסיק או להפחית את יכולתה של החזבאללה לשגר מטחי טילים. כמו כן, הביטוי "חסר פרופורציה" הוא סובייקטיבי ונעדר הגדרה עקבית. מנסחי ההודעה ביססו את כל טענותיהם על אי יכולתם להשיג מידע והצהירו שלא נמצאה כל "עדות ממשית" לכך ש"פוטנציאל היתרון הצבאי של התקפות פצצות המצרר מצד ישראל היה גדול מהנזק המשמעותי והמתמשך שהם גרמו".
לפרשנותו הייחודית של HRW ניתנת, כמובן, עדיפות ודעות סותרות מושלכות הצידה ללא ניתוח רציני. באמצעות ציטוט סלקטיבי מכמה דיווחים עיתונאיים ואנקדוטות, המחברים דוחים ניתוח מפורט שנערך על ידי חיל האוויר הישראלי בטענה שזהו "טיוח צפוי מראש שמצדיק את השימוש בנשק ומתעלם מהפרות החוק הבינלאומי". הגישה הזו הינה בלתי מקצועית לעילא ומחזקת את המסקנה ש- HRW מנצל טיעונים משפטיים ואחרים למטרות פוליטיות.
העדות המוגבלת שמציג HRW בניסיון להצדיק את גינויו את ישראל מסתמכת, שוב, על תיאורים אינדיבידואליים שאינם ניתנים לאימות, בהם טענות מפי "עדי ראייה" מאזורים הנשלטים על ידי החזבאללה. בהתחשב באיכות הנמוכה מאד של יכולות המחקר של HRW, הטענה הבאה לא מהימנה אף היא: "מחקרנו מראה שבמקרים מסוימים , חזבאללה ירה רקטות מתוך אזורים מיושבים... הפרות אלו, עם זאת, לא היו נפוצות".
בסוגיות אחרות, הטענות של HRW לא תואמות את העובדות. לדוגמא, ההודעה לעיתונות של הארגון מאשימה את ישראל כי תרמה למותם של אזרחים משום שלא סיפקה מידע על מיקום פצצות המצרר. "סירוב זה לעזור", נכתב בהודעה, "הוא מזעזע". מנגד, דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית מציין כי נעשה טיהור נרחב של השטח ומוכיח כי אינפורמציה בעניין דווקא נגישה.
HRW גם מעוות ומצטט שלא כהלכה את החלק בדו"ח וינוגרד הנוגע לשימוש בפצצות מצרר וקובע כי זה "משקף הרבה מממצאי HRW". בעוד שוועדת וינוגרד המליצה על בחינה מחודשת עצמאית וציבורית של כללי השימוש בפצצות מצרר, היא גם דחתה במפורש את הטענות שהשימוש בנשק הזה בתגובה לתוקפנות החזבאללה הפרה את החוק הבינלאומי. באמצעות הקריאה להטמעת הפקודות בנושא החוק הבינלאומי בקרב המנהיגים והחיילים, דו"ח וינוגרד הראה ש"הרשויות מודעות לחובה לציית לחוק הבינלאומי ופעלו מתוך רצון ליישם זאת במהלך המלחמה".
מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
