ב' הגיע לטיפול יחד עם הוריו המודאגים,לאחר שמחנכת הכיתה זימנה את ההורים ועידכנה אותם בהתנהגותו של ב': "הוא לא מסוגל לשבת בשקט בכיתה,מתקשה להתרכז , חסר משמעת, תוקפני ,לא משתתף בפעילויות הכיתתיות יותר מכמה דקות, מגלה קשיים חברתיים ולא משחק עם הילדים" בהמלצתה של המחנכת ולאור הדברים שסיפרה, הוחלט לשלוח את ב' לאבחון פסיכיאטרי,הפסיכיאטר איבחן , שב' סובל מ - ADD ? הפרעת חסר בקשב וריכוז, והמליץ לתת לו ריטלין, התרופה הסטנדרטית לטיפול בהפרעה זו.הוריו המודאגים של ב' בחרו שלא לתת לילדם את התרופה בשלב זה למרות המלצת הפסיכיאטר ודברי המורה,כיוון שהיו מודאגים מתופעות הלוואי האפשריות של התרופה והאמינו, כי בוודאי ישנן דרכים אחרות בהן ניתן לטפל בבנם.האמנם? יש אלטרנטיבה נוספת לטיפול ב -ADHD מלבד הריטלין?אכן קיימות שיטות טיפול חלופיות, אך לפני כן נבחן את המושג ADHD :ADD או ADHD הנם מושגים שהפכו למגיפה. הן הפכו לתוויות שמקושרות למספר הולך וגדל של ילדים.יותר ויותר ילדים מקבלים את התרופה הסטנדרטית ריטלין (methylphenidate) השייכת לקטגורית סמי האמפטמין.נשאלות מספר שאלות:האם הפרעה זו נמצאת בסימן עלייה? האם המודעות שלנו גדלה? האם קל לנו יותר להתמודד עם בעיות התנהגות באמצעות טיפול תרופתי?או אולי המחלוקת מתחילה כבר בתהליך האבחון?האם ישנה נטייה להדביק תווית של AD(H)D על כל התנהגות חריגה ? על ילד מבריק שמתקשה לשבת בשקט ומתפרע בכיתה, כי משעמם לו? ילד הסובל מתחושות פיזיות כלשהן המציקות לו והוא לא שולט בהן.ה - ADD וה -ADHD הן תסמונות מתועדות והאנשים שחקרו אותן עשו לנו בכך שירות אדיר בעצם זיהויה של קבוצת ילדים הסובלת מבעיות ברורות.אך לרוע המזל הדבר הפך לאבחון אופנתי המכסה מספר מאוד גדול של דפוסי התנהגות שונים, שהגורמים להם שונים וכמו כן גם האבחנה.האם אבחון של ההפרעה מצדיק בהכרח נטילה אוטומטית של ריטלין או של תרופות אחרות?האם הגיוני לתת אותו טיפול תרופתי לכל הילדים הסובלים מבעיות התנהגותיות ומאובחנים בהפרעה זו?
התפיסה הקונבנציונאליתהטיפול הקונבנציונאלי שניתן לאחר האבחנה יכלול ברוב המקרים נטילת ריטלין, תרופה מעוררת, ממריצה השייכת למשפחת האמפטמינים, באופן פרדוקסלי במקום לעורר מרגיעה התרופה את הילד הנוטל אותה ומביאה אותו למצב רדום ופאסיבי.למעשה, חומרים מעוררים כריטלין מגבירים את טווח הקשב ואת יכולת ההתמקדות במטלות אצל ילדים ומבוגרים.הריטלין היא תרופה, המעוררת מחלוקות רבות, לא אדון בהיבטים החיוביים והשליליים של התרופה,חשוב לציין, כי יש לשקול בכובד ראש מתן ריטלין בשל ת. הלוואי שלה וכיוון של- 20% מהילדים היא אינה מתאימה.(הם אינם מגיבים טוב לתרופה).וחשוב לדעת, כי יש עשרות בעיות העלולות להתבטא כהפרעות קשב וריכוז או כפעלתנות יתר של הילד,למשל: תת סוכר בדם ,הרעלת מתכות, חסרים תזונתיים, קנדידה ועוד... אותם אסקור בהמשך.וחשוב עוד יותר, כי במידה ובחרתם, בכל זאת בטיפול בריטלין, יש התוויות נגד בזמן השימוש בתרופהמזונות המכילים טיראמין: ג. צהובות, יין, שוקולדים- מהם יש להימנע בזמן לקיחת התרופה. תרופות נוגדות פירכוסיםתרופות נוגדות דיכאון ממשפ' MAO
התפיסה ההוליסטית הגישה ההוליסטית בכללה ובעיקרה גורסת, כי הטיפול יעשה בחולה ולא במחלה,אם אנו רוצים לטפל במחלה או ליתר דיוק בהפרעה, אז הטיפול יהיה טיפול תרופתי עם התרופה המקובלת ביותר לטיפול בהפרעה זו - ריטלין.בגישה ההוליסטית, הטבעית אנחנו מתמקדים בחולה או יותר נכון בילד בעל ההפרעה בידיעה שהביטויים ההתנהגותיים הם שונים מילד לילד, וכמו כן גם ההיבטים המשפחתיים, החברתיים, הנפשיים, הפיזיולוגיים והרוחניים של כל אחד ואחד, וההתייחסות בטיפול היא גם לכל אחד מהגורמים האלה, והיחס לכל מטופל הוא אישי ואינדיבידואלי.ילדים היפראקטיביים אינם חולים או סובלים מבעיה, ישנם ילדים עם רגישות מאוד גבוהה, כמויות אנרגיה מאוד גדולות, נטייה להשתעמם בקלות, מוכשרים ויצירתיים שגורמים להם להיראות כבעלי טווח קשב קצר.ילדים יתנגדו לסמכות ולא יישבו בשקט, אלא אם כן יש משהו שמעניין אותם.הטענה המרכזית של הגישה ההוליסטית היא:כי ילדים אלה אינם סובלים מבעיה, אלא החברה ובעיקר הקהילה הטיפולית, הן שנוטות לתייג אותם ולהצמיד להם טיפולים להפחתת התסמינים.התרופה היא הפתרון הקל והמהיר, שמאפשר לנו להשתלט על הילד ההיפראקטיבי ואז " לא יהיו הפרעות".הקושי הגדול ביותר הוא של המורה, שצריכה להתמודד עם הוראה של כ- 40 תלמידים בכיתה בממוצע ומתוכם גם תלמידים בעלי הפרעה זו.הגישה הטבעית - הוליסטית טוענת, כי גידול ילדים כאלה מחייב אנשי חינוך וקהילה וכמובן הורים לשנות את האופן בו הם מתייחסים אליהם, מחנכים אותם ומגדלים אותם.למשל: יותר הקשבה, מתן מרחב, חיזוקים ומשובים חיוביים, כבוד ואלה הם רק חלק ממה שנדרש מההורים, המורים וכל העוסקים במלאכת הטיפול בהפרעה זו.
הטיפול הטבעי יש מספר גורמים היכולים להשפיע על ? ADHD
אלרגיות ואי סבילות למזון:ההנחה לפיה לאלרגיה למזון השפעה על דפוסי התנהגות אינה חדשה כי ב-1973 העלה ד"ר פיינגולד (רופא ילדים ומומחה לאלרגיות) את התיאוריה, כי מזונות המכילים סליצילטיים, המצויים בשכיחות גבוהה בצבעי מאכל וטעם מלאכותיים הנם האחראים העיקריים להיפראקטיביות.אלרגיות ובייחוד אלרגיות למזונות או אי סבולת למזונות עשויים להוות גורם משמעותי אצל ילדים רבים שאובחנו כסובלים מ- ADD או ADHD .
קשר הסוכר/היפוגליקמיה:כל המתוקים: סוכר, סוכריות, עוגות, גלידות, משקאות קלים הם חלק מתזונת השפע המערבי והילדים נחשפים אליהם יום, יום ברמה גבוהה.אחוז קטן מהילדים עלול לסבול מרגישות למזונות עתירי הסוכרים - פחמימות וזה עלול להביא לשינוי במצב הרוח ובדפוסי ההתנהגות שלהם.איך זה קורה?כשאוכלים סוכרים הם הופכים במהרה במחזור הדם לגלוקוז, רמות הגלוקוז גבוהות מאותתות לגוף לייצר אינסולין על מנת להפחית את רמת הסוכר בדם.רמת הסוכר בדם יורדת עד כדי רמה נמוכה באופן חריג הנקראת ? היפוגליקמיה/תת סוכר בדם, המאופיינת בחולשה, עייפות, כתוצאה מכך הגוף משחרר הורמון ממריץ - אדרנלין הגורם להתכווצות כלי הדם, האצת קצב הלב, תחושת קור, עצבנות, חרדה, וכתוצאה מכל ההשתלשלות הנ"ל ,ילדים אלה עלולים להגיע להפרעות התנהגותיות, עצבנות, אימפולסיביות וכ'ו
הרעלה ע"י כימיקלים:הצטברות של רעלים, שהגוף לא מצליח לסלק.הרעלה ע"י מתכות כבדות:בדיקות מעבדה הראו כי לילדים היפראקטיביים רמות גבוהות של אלומיניום ועופרת ורמות נמוכות של אבץ, מגנזיום, סידן וח. שומן חיוניות.
קשר הקנדידה:הקנדידה היא פטרית שמרים - מיקרואורגינזם חי המהווה חלק מצמחיה מועילה המאכלסת את גופנו. צמיחת יתר של השמרים משנה את האיזון הנורמלי ועלולה להשפיע על הגוף בצורות רבות, ביניהן תגובות אלרגיות, מיגרנות, מצבי רוח וכ'ו , ילדים עלולים לחוות זאת לאחר אכילה של פחמימות- סוכרים,כיוון שהשמרים משגשגים על מזונות אלה.
חסרים תזונתיים:ילדים שתויגו כ - ADD או ADHD עלולים לסבול מתהליכים מטבוליים חלשים וכתוצאה מכך מחסרים תזונתיים, מצב זה משפיע על התנהגותם ועל רמת הריכוז שלהם.חסרים של ויטמיני B :נמצא כי ילדים היפראקטיביים סובלים מחסר של בסרטונין במוח, במחקרים בהם ניתנה להם תוספת של ויטמין B , ויטמין החיוני להפיכתה של ח. אמינו טריפטופאן לסרטונין, היתה השפעה חיובית ומיטיבה.חסר במגנזיום:נמצא כי 95% סובלים מחסר במגנזיום, חסר זה עלול לגרום לתופעות כגון: עצבנות, אי שקט, התכווצויות שרירים, טיקים ועוויות בפנים, מיגרנות וכאבי ראש .חסר בברזל:רמות נמוכות של ברזל עלולות לגרום לקשיים בריכוז, תשישות, אדישות,סימפטומים האופיניים ל- ADD .לעומת זאת ילדים בעלי רמות גבוהות מדי של ברזל, עלולים להיות תוקפניים, רגשניים והיפראקטיביים, סימפטומים האופיניים ל - ADHD .ח.שומן חיוניות:קיים מתאם מובהק בין סימפטומים של היפראקטיביות וחסר בח. שומן חיוניות.60% ממשקל המוח מורכב מח. שומן חיוניות, חשיבותה של ח. שומן זו היא לקיומם התקין של מע' העצבים והראייה. גם לח. שומן אחרות דוגמת EPA חשיבות רבה בטיפול בילדים ובבוגרים היפראקטיביים,בהשוואה בין 53 ילדים היפראקטיביים ו- 43 ילדים בריאים, נמצא כי הילדים ההיפראקטיביים סובלים מחסר חמור של ח. שומן חיוניות בפלאסמה ובכדוריות הדם, יותר מכך נמצא, כי ל - 21 מהילדים ההיפראקטיביים, היו סימנים נוספים של חסר בח.שומן. כאשר נבדקו ילדים בבדיקות לגילוי חסר תזונתי לח. שומן, נמצא כי חסר בח. שומן מסוג אומגה 3 התאפיין בבעיות התנהגותיות, בעיות למידה, עצבנות ובעיות שינה.פיקנוגינול:פיקנוגינול הוא פלבנואיד המופק מקליפה של עץ אורן צרפתי.פיקנוגינול משמש כתחליף לריטלין מזה שנים רבות בקרב מטפלים בגרמניה, בשל יכולתו לעבור BBB ובכך להשפיע על מע' העצבים .
המלצות כלליות לטיפול בילדים הסובלים מ-ADHD אבחון הילדים הסובלים מ - ADHD , הוא החשוב ביותר ולעיתים רבות הוא נעשה ללא שיקול דעת מתאים וע"י אנשי מקצוע שאינם מוסמכים לאבחן תסמונת זו.יש לאבחן את התסמונת ע"י מומחה ולהיזהר מן הנטייה להדביק "היפראקטיבי" לכל ילד בעל התנהגות חריגה.במידה ואתם חושדים או יודעים בוודאות שילדכם סובל מ - ADD או ADHD , תוכלי לעשות מספר דברים כדי לעזור לו, בבית תוכלו לנסות לעשות דיאטת טיהור הכוללת: פירות, ירקות וחלבונים, נטולת סוכר ונטולת קופאין, דלת פחמימות ודלה בתוספות מזון מלאכותיות, רצוי לנסות להוציא מהתפריט את שני האלרגנים העיקריים והנפוצים ביותר: חלב ומוצריו ומשפ' הדגנים והגלוטן, כולל: חיטה, שיפון, שיבולת שועל.
מספר גורמים אותם כדאי לבדוק ילד מבריק המתפרע בכיתה כתוצאה משיעמום. תחושות גופניות הנובעות מרגישות יתר. היפוגליקמיהדיסלקציהחוסר איזון בפעילות בלוטת התריס.תזונה לקויה וחסרים תזונתיים, למשל, חסר מגנזיום, ברזל או עודף ברזל. הרעלת מתכותסגנון למידה אינדיבידואלי - (בתי ספר דמוקרטיים או אנטרופוסופיים)
בדיקות אותן כדאי לעשות על מנת לאבחןסקירת ה - Ferritin כולל גם תמונת דם כללית וכולל B12תפקוד בלוטת התריססקירת רמות העופרת בגוף ומתכות בכלל(באמצעות בדיקת שיער ולא בדיקת דם) מבדקי אלרגיהבדיקת קנדידה בדיקת ח. אמינו בשתן. בנוסף כדאי לחפש בבית רעלנים כימיים פוטנציאליים או גורמים אלרגניים כגון: שטיחים, אבק, עובש, קוטלי חרקים ולנסות להימנע ממגע איתם.אם המטפל מזהה מרכיבים תזונתיים, רעלנים או אלרגניים, ניתן לטפל בהם בעזרת תוספות תזונתיות, בדיאטת האלימינציה, בסילוק הרגישות לאלרגיה או בשילוב של מספר שיטות.
תמיכה ושיטות נוספותבמהלך הטיפול מומלץ לקבל תמיכה ממקורות נוספים.שיטות מגע: ילדי ADD ו ? ADHD זקוקים מאוד למגע טיפולי כלשהו על מנת לווסת את מע' העצבים. עיסוי, רפלקסולוגיה, שיאצו, רייקי.ביופידבק עשוי לעזור לילד ללמוד לשנות את הדפוסים החריגים של גלי המוח שלו.פרחי באך: טיפול בפרחי באך יכול להוות תמיכה נפשית חשובה מאוד ביחס לקשיים החברתיים הנלווים להפרעה זו כגון:חוסר ביטחון, חרדות, פוביות, קושי ביצירת קשרים חברתיים, מצבי רוח, דיכאון, חוסר יכולת להתרכז.ארומתרפיה: ניתן להשתמש גם בשמנים ארומתיים המרגיעים את מע' העצבים: בזיל, מיורן, רוזמרין, גרניום, פטיט גרין- ניתן להשתמש בהם באמבטיות מרגיעות, מבער, תערובת לעיסוי או לטפטף על הכרית לפני השינה. עקרונות מנחים להורים: בנוסף קיימות קבוצות תמיכה הוליסטיות של הורים לילדי ADD או ADHD , שמספקות ערוצי טיפול שונים: קבוצות הדרכה שונות הממליצות של שינוי אסטרטגיות הוריות,מיומנויות חברתיות, שינוי התנהגותי. אסטרטגיית למידה: תיתכן אפשרות לשקול שינוי בדרכי הלמידה של הילד, שכן ילדים אינם חושבים ואינם לומדים באותו אופן. מורים טובים מודעים לכך שילדים שונים לומדים חומר לימודי בדרכים שונות, ילדים אחדים יושבים משועממים בזמן שהמורה מדברת, אך אותם ילדים יכולים לפרוח ממש אם הלימודים ייעשו בצורה של פעילות גופנית, מוסיקה או דרמה. ייתכן שדרוש להם ערוץ אחר לתעל את האנרגיה הפיזית והאינטלקטואלית שלהם מהערוץ המקובל בכיתה שלהם. זעירא מעין, נטורופתית.
מרצה במגמת תזונה ונטורופתיה במכללות לרפואה משלימה.
מנהלת קליניקת נטורופתיה "הבית הטבעי".
מנהלת פורום נטורופתיה באתר DOCTORS.
מנחת תוכנית הטלוויזיה "לבריאות".
אתר:
http://www.natureopathy.co.il
ליצירת קשר:
maayan@natureopathy.co.il
טלפון: 052-2433732
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
פרסם את המאמר
הדפס את המאמר
שלח לחבר
קישור ישיר למאמר
פניה לכותב המאמר
דווח מאמר בעייתי
