כאשר מישל (שם בדוי) הגיע למרכז למימוש זכויות רפואיות הוא היה מבולבל לחלוטין: מדוע ביטוח לאומי קובע לי 63% נכות אבל אומר שלא מגיע לי כלום? כדי לענות על שאלה זו חשוב להבין את ההבדל המהותי בין נכות רפואית לבין נכות תיפקודית. נכות רפואית מהווה מרכיב בהחלטה בנושא אובדן כושר עבודה ולכן קיים קשר מהותי בין שני המושגים, אולם האחד אינו בהכרח מלמד על השני. במילים אחרות, אין אפשרות להסיק מידיעת הנכות הרפואית איזשהו מידע בנוגע לדרגת אי הכושר, ולהיפך. אנשים שבעקבות מצבם הרפואי צמצמו או איבדו לחלוטין את יכולת ההשתכרותם רשאים להגיש תביעה לביטוח לאומי. המחלקה המטפלת בעניין זה במוסד לביטוח לאומי היא מחלקת נכות כללית, אשר תפקידה לבחון מספר פרמטרים ולקבוע האם אכן אדם מצוי באי כושר עבודה תאונת עבודה. במסגרת הבדיקה, רופאי המוסד לביטוח לאומי בוחנים את הבעיות הרפואיות וקובעים נכות רפואית על סמך ספר תקנות. כך למשל: אדם הלוקה במחלת לב יקבל נכות רפואית בהתאם למסמכים שיציג המעידים על מצבו. נכות רפואית עשויה לנוע מ-0%- אצל אדם בריא לחלוטין ועד 100%- אצל אדם חולה באופן קיצוני (חולה סרטן לדוגמא). מרבית הפונים שאיבדו מכושר השתכרותם, לוקים במספר בעיות רפואיות, כך שלמעשה נכותם הרפואית מורכבת מסעיפי ליקוי רבים המשוקללים לכדי נתון אחד. דרכת אי כושר, לעומת זאת קובעת את המידה בה איבד האדם את כושר ההשתכרות. כך שהיא עשויה לבטא אובדן כושר עבודה מלא, אובדן כושר עבודה חלקי או העדר אובדן כושר עבודה. פקידת שיקום היא זו שלרוב נפגשת עם הפונה ומנסה להבין דרך שיחה את מידת אובדן כושר העבודה. כדי להבין טוב יותר את האמור, ננסה להמחיש זאת באמצעות שתי דוגמאות:
• שמואל הוא רופא מנתח בתחום הכירורגיה הפלסטית. בתאונה ביתית נפגעה כף ידו והוא סובל כעת מכאבים, הגבלה ניכרת ביכולת התנועה של היד, הוא עבר ניתוח ראשון ואמור לעבור ניתוח שני לתיקון הנזקים שנגרמו ביד. נכותו הרפואית בגין הפגיעה עשויה להקנות נכות בשיעור 40%. אולם, כזכור שמואל עוסק בכירורגיה פלסטית ולכן פגיעתו פוגעת באופן משמעותי ביכולת ההשתכרות שלו המסקנה היא ששמואל איבד את כושרו לעבוד באופן מלא, למזלו הרב ? כרגע באופן זמני.
• חיים הוא עובד הייטק אשר מבלה את רוב שעות היום מול מחשב. תוך משחק כדור-רגל נפגע שמואל ברגליו. הוא חייב להיות בגבס מספר חודשים. נכותו הרפואית עשויה להקבע בשיעור 50% או אף יותר. אולם חיים לא איבד את הכושר לעבוד, שכן ידיו וראשו המשרתים אותו בעבודתו לא נפגעו.
אז מדוע קבע קבע כי למישל לא מגיע כלום? רופאי המוסד ביטוח לאומיי קבעו לו 63% נכות רפואית אולם פקידת השיקום קבעה שהוא לא איבד את כושרו לעבוד כיוון שלטענתה יכול היה לעשות עבודות פקידותיות. הנכות הרפואית בפני עצמה אינה מזכה כלל בזכות לקבל קצבת נכות, ורק השילוב של נכות רפואית, נכות תיפקודית וצימצום בהכנסות הוא זה המביא לזכאות. לאחר שבדקו את החומר הרפואי תמהו רופאי המרכז למימוש זכויות רפואיות מדוע החליטה פקידת השיקום את שהחליטה. הם שלחו חומר נוסף ששפך אור על יכולת התיפקוד של מישל ולאחר דיון מחודש החליט הביטוח הלאומי לשנות את החלטתו ולהעניק למישל קיצבת נכות לצמיתות.
המאמר נכתב על ידי צוות המרכז למימוש זכויות רפואיות.
המרכז למימוש זכויות רפואיות עוזר לאנשים שבריאותם נפגעה לממש את זכויותיהם הכספיות בביטוח לאומי בנושאים של פטור ממס הכנסה, נכות כללית, נפגעי עבודה, אי כושר עבודה, קצין תגמולים, נפגעי פעולות איבה,תאונת עבודה, חברות ביטוח, קרנות פנסיה וכו'.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



