תכנית התחקירים של מיקי רוזנטל, "בולזדוזר", אינה חוששת להכנס לעימותים ומצליחה לזעזע ולחשוף נושאים חברתיים חשובים. הסגנון של תכניתו נקרא בין השאר בשם, וידאו-אקטיביזם, בגלל העובדה שהתכנית לא מתביישת לנצל לטובת הציבור את כוחה הפולשני של מצלמת הטלוויזיה. בדרך כלל בתחקירים טלוויזיוניים, בכל הנוגע לקטעים המצולמים, או שמתאמים עם המצולמים את צילומם והם שוקלים את מילותיהם בקפידה, גם אם מתקילים אותם בשאלות קשות, או שמשתמשים במצלמות נסתרות. בתכניות כמו בולדוזר לעומת זאת, המצלמה נחשפת במכוון בפני המצולמים, ללא כל תאום מראש, בהפתעה. מיקי רוזנטל מגיע למקום עם מצלמה ומתקיל את המצולמים עם השאלות הקשות והמתבקשות ביותר. להבדיל מתכניות תחקירים אחרות, בסוג כזה של תכניות, המנחה מתערב אישית במתרחש ודורש במפגיע שינוי ולא רק מחכה לאימפקט בעקבות שידור התכנית עצמה. הזעזוע שנגרם למצולמים, כמו גם העובדה שהם יודעים שהכל מצולם לטלוויזיה וישודר בפריים טיים, אמור להיות הכוח המניע של השינוי.
לפני שאתייחס לפרק הראשון ששודר בשבוע שעבר, אני רוצה להתייחס לז'אנר הספציפי הזה של תכנית התחקירים והאקטואליה. אני חושב שסוג כזה של תכניות (ביניהן אפשר למנות גם את התכניות של רינו צרור וגיא מרוז) הוא כלי חשוב בו מנסים לתעל את הכוח הפולשני של הטלוויזיה, לחשיפת עוולות לטובת הציבור. יש לא מעט ביקורת על הצדדים המשחיתים בטלוויזיה ואני חושב שקיומו של ז'אנר כזה, שלפחות מתעל את כוחה לכיוונים חברתיים ומנסה להוביל שינוי, הוא חיובי ולו לשם האיזון החיובי. כמו תמיד, נשאלת השאלה כמה זה אפקטיבי והאם זה באמת יכול להניע שינוי כלשהו?. אני חושב, שמזיזים מה שאפשר, שהסגנון הזה הוא אפקטיבי יחסית ושמוטב מעט מכלום. יתרה מזאת, לתכניות כאלו ישנה אפקטיביות כפולה, משום שהן מצד אחד מניעות שינוי בגלל ההתערבות בהתרחשות ומצד שני מעלות את הנושאים על סדר היום לאחר שהן משודרות, בדיוק כמו כל תכנית אקטואליה ותחקירים מכל סוג.
הפרק הראשון ששודר בשבוע שעבר, הוקדש לחשיפת ההסתדרות החדשה במערומיה. אי אפשר להתעלם מהאקטואליות של הנושא, לאור העובדה שבאותו יום בו שודרה התכנית, נבחר לראשות מפלגת העבודה, עמיר פרץ, שעומד בראש ההסתדרות ושבין השאר ניצל אותה ואת המנטרה החברתית שלו כדי לנצח. התכנית של
רוזנטל חשפה ביסודיות את דרכי פעולתה (או אי פעולתה) של ההסתדרות וכרגיל, רוזנטל התערב גם במתרחש כאשר הוא ארגן הפגנה במקום בו פרץ נאם, יחד עם עובדים שנפגעו מהסתדרות ויחד איתם הוא דרש תשובות. במקרה שני בפרק, רוזנטל ראיין מלצרים מנוצלים שהועסקו ע"י קבלן והגישו אוכל ושתיה בכנס של ההסתדרות ולאחר מכן הוא נכנס לכנס ועימת את עמיר פרץ ואת שאר הנוכחים מול השאלה, "כיצד הם יכולים לשבת ולשתות ולאכול כשמלצרים שזכויותהם נפגעות מגישים להם?".
מלבד קטעי ההתערבות, מיקי רוזנטל עשה תחקיר מקיף, ששילב המון אנשי מקצוע מתחום העבודה ומתחום המשפט, שהתייחסו לזכויות המשפטיות של העובדים. התכנית שלו, חשפה שערורייה גדולה, אם כי בעיני קצת צפויה, בכל הנוגע להתנהלות ההסתדרות. לאחר הצפייה בתכנית, הסתבר כי ההסתדרות דואגת בעיקר לדמי החבר, שמשולמים לקופתה ובכל הנוגע לזכויות העובד, נאבקת בעיקר עבור העובדים החזקים, בעלי הועדים המשופשפים, כמו עובדי הנמלים וחברת החשמל ומזניחה את החלשים, את המאבטחים, את עובדי הסיעוד ואת המלצרים. התכנית הראתה, שבמקרים רבים ההסתדרות חותמת הסכמים קיבוציים עם המעבידים המנצלים, הסכמים שעוזרים לכסף להגיע לקופת ההסתדרות, אך רומסים ופוגעים בזכויות העובדים.
התכנית של רוזנטל היא נפלאה, התחקירים שלו לא משאירים שום אבן בלתי הפוכה וההתערבות שלו במתרחש משעשעת ואפקטיבית כאחד. אני עדיין בספק, בעיקר לאור השחיתות הפושה בעמדות הכוח והאדישות הגדולה של הציבור, האם תכנית כזו יכולה באמת להזיז משהו, אך בעיני, שימוש בתכנית כזו, היא אחת הדרכים היותר יעילות להניע שינוי ויש חשיבות לקיומה ולקיום תכניות כמותה. בשבוע הבא, התכנית תעסוק בקופות החולים ובשרות שהן נותנות (או לא נותנות!?) לציבור וזה עומד להיות מעניין ומרגיז לא פחות.
אני רוצה לסיים בשאלה/תהייה חשובה: מבלי להכנס לשאלות או דעות פוליטיות, אם התכנית הזו רוצה להשיג שינוי ולהביא דברים לידיעת הציבור והיא אכן צולמה לפני כחודש, כפי שאמרו בסופה, מדוע היא לא שודרה לפני הפריימריז במפלגת העבודה? אולי היא לא הייתה משנה את התוצאות, אבל האם אין זו זכותם, של חברי מפלגת העבודה, לדעת מה מתרחש בהסתדרות, עוד לפני ההצבעה? אני מאוד רוצה לקוות שלא עומדים מאחורי השידור המאוחר מדי, איזו החלטה מוטעית, חוסר גמישות או סתם חוסר תשומת לב ובטח ובטח שאני מקווה, כי לא הופעלו לחצים על מנת לדחות את שידורה למועד זה. אני לא אתפלא אם זה מה שאכן קרה.
טמיר הוא מבקר קולנוע וטלוויזיה ובעל האתר "מיומנו של פסיכופט מתורבת".
את שאר הגיגיו בנושא קולנוע וטלוויזיה תוכלו לקרוא באתרו --> http://www.psychojr.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
