הסדרה מבוססת על פורמט בריטי ואמריקאי מצליח מאוד, שנקרא "WIFE SWAP". במרכז התכנית, עומדות בכל פרק, שתי משפחות חדשות, אשר מחליפות ביניהן את האמהות, למשך שמונה ימים, שבהם אסור להן ליצור שום קשר עם משפחתן. כל אחת הולכת לחיות בביתה של השניה ובארבעת הימים הראשונים, עליה לעשות את המטלות של השניה ולחיות לפי חוקי ביתה. לאחר ארבעה ימים החוקים מתחלפים והאמא החדשה יכולה להכריח את המשפחה "החדשה" לחיות לפי חוקיה. ברור שכדי להפוך את כל הנושא למעניין, בכל שבוע מתחלפות ביניהן שתי אמהות, אשר יש ביניהן פער גדול כלשהו,: מבחינה עדתית, מבחינה כלכלית, מבחינת הגישה שלהן לגידול הילדים או כל פער אחר. המטרה העיקרית (מעבר לבידור שנוצר בעקבות הפערים) היא, לגרום לכל אחת מהן, לראות נקודת השקפה שונה ואולי ללמוד משהו מהאשה השניה וממשפחתה.
קל מאוד להתייחס לתכנית כזו בביטול. ז'אנר הריאליטי, ללא כל ספק, הוא פולשני מאוד ויש עליו לא מעט ביקורת הטוענת כי מדובר בניצול. לפי ביקורת זו, התכניות מוצאות אנשים, אשר רוצים שיראו אותם בטלוויזיה ובניצול חולשה זו, פולשות בצורה מציצנית מאוד לחייהם. אני לעומת זאת חושב, שמדובר באנשים מבוגרים וששני הצדדים יוצאים נשכרים. בשום אופן לא מדובר באנשים חלשים בשכלם, שנוצלו בצורה בוטה. ז'אנר הריאליטי כשמו כן הוא, הוא מראה לנו את המציאות של אנשים כמונו, בגובה העיניים ובדיוק מכך נובעת גם הפופולריות הגדולה שלו. לדעתי אין כל מקום לפסול את הז'אנר בצורה כוללנית וכמו בכל ז'אנר טלוויזיוני יש תכניות טובות ויש תוכניות גרועות, שאכן נראות כמו פלישה מיותרת לחייהם של אנשים.
הרעיון של החלפת אמהות, נשמע מטורף בבסיסו. לתת לאשה זרה לטפל בילדייך ולחיות עם בעלך (לא באותו חדר כמובן) במשך שמונה ימים, נשמע בלתי אפשרי ללא מעט נשים. אבל אם שמים בצד לרגע, את ההתנגדות הראשונית וצופים בתכנית, מבינים שיש בה המון דברים טובים. דווקא בגלל אותם פערים בין המשפחות, האמהות ומשפחותיהן מרוויחות המון מהתכנית בשני תחומים עיקריים: האמהות, הבעלים והילדים לומדים להעריך הרבה יותר את מה שיש להם ומצד שני כל משפחה לוקחת רעיונות חדשים, לחייה המשפחתיים, מהמשפחה השניה. התכנית אמנם כופה על המשפחה, את הדרך השניה, המנוגדת בדרך כלל, במשך ארבעה ימים (אחרי החלפת החוקים), אבל בגמר ארבעת הימים הללו, כל אחת מהאמהות חוזרת למשפחתה ובוחרת יחד איתם, אילו מהחוקים המנוגדים, שווה לנסות ליישם. בנוגע לטענות הניצול, צריך תמיד לזכור שסביר להניח שמשפחות שרצו להשתתף בתכנית כזו, רצו לקבל הצצה על סגנון חיים מנוגד לשלהן ואולי ללמוד דבר או שניים. ואם זה מה שהן רצו, סביר להניח שהן היו צמאות לשינוי או לפחות לאישור הבחירות שלהן ובכך אין כל פסול.
הפרק הראשון היה מצויין. קודם כל ראוי לציין את ההפקה המרשימה. הצילום, העריכה, הקריינות וההפקה כולה, נראו מקצועיים מאוד. השילוב בין קטעי הריאליטי ובין ראיונות עם המצולמים שהגיבו על המתרחש, היה גם הוא משובח. הפער בין שתי המשפחות בפרק זה היה מצד אחד בחום שמופגן בין בני הזוג ומצד שני בגישה החינוכית לילדים. בעוד במשפחה אחת הבעל עובד מחוץ לבית ואשתו אחראית לרוב מטלות הבית, כופה עליהם חינוך קפדני ומשמעת ודואגת להם לאוכל מבושל ובריא, המשפחה השניה נותנת יד חופשית לילדיה, אין להם כל חוקים או גבולות, הם מזמינים אוכל מבחוץ כל הזמן ומקפידים מאוד על בילויים זוגיים. הפרק הצליח להיות מעניין מאוד והדגים בדיוק את מה שטענתי, לגבי היכולת של תכנית זו להעניק משהו למשתתפים בה ואפילו לשנות במקצת את חייהם לטובה. במשפחה הקפדנית בה הבעל לא העריך את אשתו שעשתה את מטלות הבית, האם החדשה הכריחה אותו לעשות את כל מטלות הבית וגם הכריחה אותו לקנות שרשרת ופרחים לאשתו ושטפה אותו שעליו להראות את אהבתו. הוא מצידו למד סופסוף כמה קשה אשתו עובדת בבית ונראה כי הוא עבר התחלה כלשהי של שינוי. במשפחה השניה לעומת זאת, הבינו כי יש צורך לשתף את הילדים במטלות הבית ולהתחיל גם לקבוע להם קצת גבולות. ברור שאפשר להיות ספקנים ולהגיד שהכל יחזור לקדמותו שבוע אחרי גמר הצילומים, אבל העובדה הבלתי ניתנת לערעור היא, שהתכנית הציגה להם אופציה אחרת והם עצמם בחרו מה לקחת ממנה וזה לדעתי העיקר פה. יותר מזה אי אפשר לצפות מהתכנית לעשות. כמובן שכל הלמידה ההדדית הזו מהצד האחר, נותנת רעיונות גם לצופים, שהצליחו לזהות את עצמם או חלקים מגישותיהם, באחת המשפחות.
לסיכום, מדובר בתכנית ריאליטי מרתקת, עשויה במקצועיות ובעיקר בתכנית שמצליחה לעורר מחשבה, לפקוח עיניים ולהתחיל סוג של שינוי חיובי, בחייהן של שתי משפחות. התכנית עוקבת אחרי משפחות, שהן בדיוק כמונו בהמון מובנים וכל אחד ימצא חלקים להזדהות איתם. מומלץ בחום.
טמיר, הוא מבקר קולנוע וטלוויזיה ובעל האתר ,"מיומנו של פסיכופט מתורבת".
את שאר הגיגיו בנושאי טלוויזיה וקולנוע אפשר לקרוא באתר --> http://www.psychojr.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



