מאת: דפנה בן דוד, עורכת דין ומגשרת
בע"א 4902/91, גודמן נ' מוסאיוף, פ"ד מ"ט (2) 441, (448), קובעת כב' השופטת כהן כי יש הקובעים קיומה של השפעה בלתי הוגנת על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ויש המונים ארבעה אלמנטים מצטברים הנדרשים על מנת לקבוע קיומה של השפעה בלי הוגנת:
מצווה הנתון להשפעה בלתי הוגנת;
נהנה שהייתה לו אפשרו להפעיל השפעה בללתי הוגנת;
נהנה שהיו לו אמצעים להפעיל השפעה בלתי הוגנת;
התוצאה נחזית להיות תוצאת השפעה בלתי הוגנת.
"בע"א 133/84, רכטמן נ' זיסמן, פ"ד ל"ט (4) 769, מדגיש כב' הנשיא (דאז) שמגר את אופי מערכת היחסים בין הנהנה למצווה, כאשר הנהנה יוצר השפעה אשר במסגרתה ההשפעה הבלתי הוגנת באה לידי ביטוי בנסיבות הפעלתה ובכך שמביאה לעריכת הצוואה על פי תכתיבו של הנהנה. לדבריו, מגוון הנסיבות בהן יכולה להישמע טענה של השפעה בלתי הוגנת רב הוא, אך הדרך של ההשפעה ונסיבות הפעלתה יכול להיות בהן כשלעצמן כדי ליצור אותם מרכיבים, המצביעים על כך שהצוואה היא פרי תכתיב של אחד ולא פרי רצונו החופשי והאמיתי של המצווה" (ראה גם ספרו של כב' השופט שאול שוחט "פגמים בצוואות" מהדורה שנייה, המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ,עמ' 225).
בע"א 2500/93, פ"ד נ'(3) 341,344 אמרה כב' השופטת בייניש כי "על קיומה של השפעה בלתי הוגנת ניתן ללמוד מגורמים שונים ומשתנים ... בדידותו (של המצווה) וניתוקו מאנשים אחרים, מערכת הקשרים בין האדם שהוא נזקק לו וקשריו עם אחרים".
באותו עניין נאמר גם בדנ"א 1516/95, מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נ"ב (2) 813: "הראיות לקיומה של השפעה בלתי הוגנת הן בדרך כלל נסיבתיות בדבר מצבו הנפשי או הגופני של המצווה בתקופה בה נערכה הצוואה, בדבר מידת תלותו בזולת, בדבר קשריו עם אנשים אחרים, בדבר אופי יחסיו עם הנהנה על פי הצוואה או בדבר מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה".
ולעניין זה: "קשרי המצווה עם אחרים: מבחן משנה העשוי לסייע לבית המשפט להכריע בדבר תלותו של המצווה בנהנה. ככל שיתברר כי בתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה, היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים, או שקשרים עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה בדבר תלותו של המצווה בנהנה. עצם בידודו של המצווה מן העולם יש בו בכדי להגביר את תלותו בנהנה. מכאן שלעניין ההכרעה בעניין התלות אין זה מעלה ואין זה מוריד מה גרם לבידודו של המצווה, אם זה הנהנה בהתנהגו או אפילו הנהנה עצמו משום מצבו האובייקטיבי". (ראה ספרו של כב' השופט שוחט, שם, בעמ' 227).
בע"א 733/88 אהרוניאן נ' אלישקה, פ"ד מ"ה (5) 705, 709 מבדיל בית המשפט בין שני סוגים של השפעה בלתי הוגנת:" האחד הוא כאשר קיים יחס מיוחד של אמון בין הצדדים שכתוצאה ממנו נוצרת חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד הנהנה על המהנה. השני הוא כאשר בהיעדר יחס מיוחד כזה, מוכח קיומה בפועל של השפעה בלתי הוגנת לתכלית הנדונה". נטל השכנוע במקרה הראשון, מוטל על שכם הנהנה, או הטוען לתקפותה של הצוואה, שכן עליו להוכיח שעל אף אותם יחסי אמון מיוחדים אין הצוואה נגועה בנגע של צוואה בלתי הוגנת! (ראה ספרו של כב' השופט ש. שוחט, שם, בעמ' 233). סעיף 35 לחוק הירושה קובע בזו הלשון:" הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה ? בטלה".
דפנה בן דוד, עורכת דין ומגשרת
אין באמור כדי להוות יעוץ משפטי
למידע נוסף:
www.lehitgaresh.co.il
דפנה בן דוד, עורכת דין ומגשרת
http://www.lehitgaresh.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
