החוק הבינלאומי ועזה: ההתקפה על זכות ההגנה העצמית של ישראל 

החוק הבינלאומי מאפשרי לישראל ליזום פעולות-נגד צבאיות בעזה. במידה ועזה נתפסת כבעלת ריבונות עצמאית, שימושה של ישראל בכוח מותר בהתבסס על זכות ההגנה העצמית. אם עזה נתפסת כמי שאינה בעלת כל ריבונות עצמאית, הרי ששימוש בכוח צבאי מותר במסגרת עימות שאיננו בינלאומי.

הכלל של "הבחנה" כולל אלמנטים של כוונה ותוצאה מתבקשת: כל עוד נבחרות מטרות לגיטימיות, חוקי ההבחנה מתירים התקפה, גם אם פירוש הדבר נזק סביבתי לאזרחים. הכלל של "מידתיות" נסמך אף הוא על כוונה. כל עוד ישראל מתכננת התקפה שלא מחייבת נזק נלווה נרחב, חוק המידתיות יתיר אותה. הפעולות הישראליות עד כה עמדו בקריטריונים של הבחנה ומידתיות.

הטלת סנקציות כלכליות מצד ישראל ברצועת עזה היא צעד תגובה חוקי לחלוטין אל מול ההתקפות הפלסטיניות. מכיוון שלישראל אין שום מחויבות לסחור בדלק או בכל דבר אחר עם עזה, או לשמור על גבולות פתוחים עמה, זכותה למנוע מעבר סחורות או לסגור את הגבול על פי שיקול דעתה.

האיסור על ענישה קולקטיבית אוסר את הטלתם של עונשים מהסוג הפלילי על יחידים או על קבוצות בגין אשמת אדם אחר. אף לא אחת מפעולותיה של ישראל כולל הטלת עונשים מסוג זה.

אין שום בסיס חוקי לטעון שעזה היא שטח כבוש. אמנת ז'נווה הרביעית מתייחסת לשטח ככבוש כאשר השטח שייך למדינה השותפה באמנה וכאשר הכובש משתמש בסמכויות ממשל בשטח זה. עזה איננה שטח של מדינה החברה באמנת ז'נווה וישראל איננה נוהגת כשליטה בשטח זה.

הלחימה בעזה מאופיינת בשיעור גבוה של פשעי מלחמה, פעולות טרור ומעשי רצח-עם על ידי הפלסטינים, בעוד שצעדי התגובה של ישראל עומדים בקריטריונים של המשפט הבינלאומי. החוק הבינלאומי מחייב מדינות לפעול להעמיד לדין את הטרוריסטים ופושעי המלחמה הפלסטיניים, להעניש ולמנוע ניסיונות פלסטיניים לרצח-עם ולעצור את המימון של קבוצות טרור פלסטיניות ושותפיהן.

מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי