מתי בפעם האחרונה יצאתם לטיול שנתי עם הילד שלכם ? בלי לשלם על כך בימי חופש יקרים?
מתי בפעם האחרונה התאפשר לכם- בשעות העבודה המקובלות- לשבת באמצע היום עם ספר בשפת הים?
מתי לאחרונה ביליתם בארוחת בוקר מאוחרת עם חברים ?
מתי לאחרונה ביליתם עם בני הזוג עד לשעות הקטנות של הלילה בלי, לחשוב על קשיי היקיצה והתפקוד בבוקר?
מתי אי פעם התאפשר לכם לארגן בעצמכם את שעות העבודה על פי נוחותכם?
העבודה הנעשית מחוץ לבית היא הסיבה העיקרית לכך שהתשובות לשאלות אילו ינועו בין "אף פעם" ל"ממש מזמן". לא תמיד העבודה נעשתה מחוץ לבית. למעשה זוהי אחת התוצאות החברתיות של המהפכה התעשייתית שעבר העולם במאתיים השנים האחרונות.
לפני עידן התיעוש , העבודה נעשתה בעיקרה בבית.
אין כמעט תחום בחיי האדם שלא הושפע מעובדה זו, כיוון שעבודה היא עיסוק הדורש את מרבית שעות היום, הרי שאם היא נעשית מחוץ לבית, היא משפיעה על כל תחומי החיים שהם אינם "עבודה": הזוגיות, ההורות , היחסים עם המשפחה המורחבת, טיפוח קשרים חברתיים ועוד.
המילה" זמן" מתארת בחיי רובינו מרוץ חסר סיכוי. וכדי להמחיש עד כמה הוא חסר סיכוי, אפשר לעשות חשבון פשוט: אם מתוך כ- 14 שעות ערות בממוצע 8-9 שעות ביום מוקדשים לעבודה ונוסיף עליהן את שעת האיכות עם הפקקים בחוזרינו מן העבודה, הרי ש-10-11 שעות אנו מבלים מחוץ לבית!
מה שנותר לנו הן בין 3-4 שעות ואותן אנחנו צריכים לחלוק במיומנות פלאית בין ילדים, עבודות בית, בני זוג, חברים , הורים , תרבות, פנאי, חוגים, העשרה, וסקס פרוע בסוף היום.....
מי שמצליח בסחרור הזה לאורך זמן ומשלם את המחיר שזה גובה ? שיקום!
בהינתן העובדה הפשוטה הזאת , מספיק לפתוח עיתון לראות מהן התוצאות של ההתנהלות הזאת: אלימות בכל מקום , מערכת חינוך קורסת, זוגיות במשבר והורות שבורה ואובדת עצות.
התיעוש והמודרניזציה הבטיחו חיי רווחה ובריאות ? אלא שהמרוץ המתואר מעלה הוא הגורם המרכזי ביותר לחיי מתח שמונעים מאיתנו רווחה, וגוזלים לנו את הבריאות. שהרי יש לא מעט מחקרים הקושרים בין מתח מתמשך למחלות קשות.
אנשים מרבים להשתמש בביטוי עבודה בטוחה, משכורת בטוחה, העבודה מעניקה לי ביטחון ..האם באמת עבודה של 10 שעות ביום מביאה לביטחון מכל סוג שהוא?
אם כן , למה בדיוק אנו קוראים "ביטחון"?- המחיר החברתי והאישי הכבד שאנו משלמים על ההתפרנסות, הופך לגורם מרכזי בקריסתו של אורח החיים שלנו- זו לא בדיוק ההגדרה המילונית למילה "ביטחון".
האם יש דרך גם להתפרנס וגם לקיים אורח חיים הכולל את המרכיבים שהעבודה מחוץ לבית מונעת מאיתנו? שהרי מעצם היותנו אנושיים , נולדים הצרכים הללו , ובהעדר אפשרות לקיימם ולתחזקם בחיינו נוצרים חסרים וחסכים משמעותיים בחיינו ? האם עלינו לוותר ?
מי שוויתר, עשה זאת משום שלא חיפש או לא מאמין באפשרות קיומה של אופציה אחרת . ומי שלא וויתר , משמע שהוא עדין מחפש ? ומי שמחפש וודאי יתקל בשיווק הרשתי כאופציה משמעותית ופורצת דרך.
מדוע השיווק הרשתי מחזיר את הבית למרכז החיים?
משום שאין שום מניעה לעשות את רוב עבודת השיווק הרשתי מהבית.
שהרי הגדרת הבסיס של השיווק הרשתי היא בניית מערך צרכנות מתגמלת, ובניית מערך - הפצה של צרכנות מתגמלת. הפעולות הנדרשות לשם כך הן חשיפה של אנשים לרעיון העסקי ?תוך כדי פעילותינו היומיומית, עריכת מצגות ? כלומר, לשתות קפה עם אנשים ולהציג להם את ההזדמנות העסקית,
והדרכות ? שזה שוב לשתות קפה עם אנשים, וללוות אותם במצגות ובהדרכות של האנשים שלהם ואת כל זה גם אפשר לעשות מן הבית או היכן שתבחרו- זוהי בחירה אישית שלכם.
פעילויות אילו מאפשרות לנו גמישות יתר חסרת תקדים בניהול זמנינו: בידינו הבחירה מתי לנהל את הפגישות, המצגות, ההדרכות וההשתתפות בסדנאות. כשאנחנו מנהלים את זמנינו. אנו מקצים זמן לכל הקטגוריות שמנינו קודם- ומשלימים תוך כדי העבודה את החסרים שיצרה לנו העבודה מחוץ לבית : נוכל, למשל, להחליט שבשעות הצהריים אנו אוכלים עם הילדים.
ניתן לבצע את עבודת השיווק הרשתי יחד עם בן הזוג ולהרוויח זמן איכות.
ניתן לחשוף את בני המשפחה לרעיון העסקי, ולבנות עסק משותף, מה שמאפשר לנו בילוי עם המשפחה במקביל לזמן העבודה.
אותו דבר חל גם על עבודה עם החברים- זהו הרי עסק של פיתוח מערכות יחסים. וככזה, אנו בונים אותו עם חברים שלנו או עם אנשים שאת חברותם נרכוש בעתיד. כך שהמעגל החברתי שלנו רק מתרחב כל הזמן . תמונה זו הפוכה לחלוטין ממציאות של עבודה עתירת- שעות מחוץ לבית, שמצמצת את מעגל החברים הקיים ובוודאי שאינה מאפשרת להגדיל אותו.
בהנחה שאנו מקצים כ- 5 שעות יומיות בממוצע לטובת בניית העסק, ניתן לפזרם על כל שעות היום , וכך , מתפנה לנו זמן רב לפעילויות על פי בחירתנו.
יתירה מזאת, קיומה של הכנסה פאסיבית (פעילותם של חברי הארגון שתחת חסותנו) מאפשרת לקבוע את קצב העבודה בכל נקודת זמן אינטנסיבי יותר , או מתון.
בהינתן כל אלה, הרי שהשיווק הרשתי מעצם בנייתו הגמישה בזמן ובמקום יוצר אורח חיים שונה לחלוטין מכל מה שאנו מכירים. לכן אני נתקלת בכל כך הרבה אנשים שאומרים לי "זה וורוד מכדי להיות מציאותי" ואכן, כל מי שלא וויתר ועדיין מחפש איך לברוא לעצמו את המציאות שבה הוא יחיה חיי רווחה , נוחות וסיפוק, יצטרך להתמודד עם ההבנה שהשיווק הרשתי הוא ההפך מן המציאות שהוא הכיר , ובעבורו היא בהחלט וורודה למדי....אך עדיין, יש כאן עבודה לעשות ? רק באופן ובתנאים אחרים- העבודה נעשית ממרכז החיים ? הבית.
אביבה קונפינו צוקרמן
מומחית ויועצת לשיווק רשתי
ron_993@bezeqint.net
0544250870
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
