• כללי:
על מנת שאירוע לב יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח כי אירוע הלב נגרם תוך כדי ועקב העבודה, וכתוצאה מארוע חריג כמו לחץ ומתח נפשי קשה או ממאמץ פיזי חריג.
מקרים בהם הוכר אירוע לב כתאונת עבודה כללו בין היתר מצבים של אלימות פיסית או מילולית, מצבים בהם חש הנפגע בסכנה לחייו, פיטורין, מריבה עם הבוס או עם לקוח וכו'. הארוע צריך להיות "אירוע חריג" כלשהו אשר בדרך כלל אינו קורה ואינו מתאים לאופייה של העבודה. כאשר הנפגע עובד באופן שגרתי וקבוע בתנאים של לחץ / מתח נפשי, או שהנפגע עובד בעבודה פיזית קשה במקום עבודתו, אזי בדרך כלל לא תוכר תביעתו כנפגע בעבודה ולא יהיה ביכולתו להוכיח את קיומו של אירוע חריג במקום העבודה.
2. גורמי סיכון:
כידוע ישנם גורמי סיכון רבים העשויים לגרום לאירוע לב, בניהם: יתר לחץ דם, יתר שומני דם, עודף משקל, סכרת, עישון וכו'. לעיתים מתעוררת מחלוקת כאשר אדם אשר סובל מאחד או יותר מגורמי הסיכון הללו, גם עבר אירוע חריג בעבודתו ולקה באירוע לב. במקרים אלו נשאלת השאלה מהו הגורם לאירוע הלב האם גורמי הסיכון או שהאירוע החריג.
המבחן המכריע בנושא זה הוא הסבירות, כלומר אם אותו אדם בעל גורמי סיכון, לא הייתה לו כל היסטוריה קרדיאלית והוכח כי ללא אותו אירוע סביר היה להניח כי לא היה לוקה בליבו באותה עת, הנפגע יוכר כנפגע בעבודה.
ברור כי מבחנים אלו אינם חד משמעיים אלא נתמכים בהשערות כתוצאה מכך קיימות מחלוקות רבות בעניין הקשר הסיבתי.
3. סוגים של מחלות לב:
ישנם סוגים רבים של מחלות לב, מהפרעות קצב, הפרעות במסתמים, ומחלת לב טרשתית. כאשר מדובר באירוע לב המוכר כתאונת עבודה בדר"כ ההתייחסות היא לאוטם בשריר הלב אשר נגרם עקב חסימה של אחר או יותר מהעורקים המספקים חמצן לשריר הלב.
כאשר מדובר באדם הסובל מטרשת עורקים מפושטת, כלומר יש לו חסימות קשות במספר עורקים קיימת סבירות גבוהה יותר כי הגורם לאירוע הלב הינו אחד מגורמי הסיכון שתיארנו לעיל, אצל חולה אשר סובל מחסימה אקוטית בעורק אחד קיימת סבירות גבוהה יותר כי מדובר באירוע לב על רקע תעסוקתי במידה ואכן היה אירוע חריג כאמור.
4. חלוקת נזק: כאשר יש ארוע חריג ובמקביל קיימים גורמי סיכון ? תעשה חלוקת נזק. כלומר: תיבדק סה"כ הנכות וחלקה (בדר"כ מחצית) תחשב ע"ח הארוע, והחלק השני ע"ח "המצב הקודם".
5. הפיצוי הניתן לנפגעי לב: כאשר אדם מוכר כנפגע עבודה, הפיצוי החודשי המגיע לו תלוי הן באחוזי הנכות שנקבעים לו והן בשכר הממוצע שהיה לו 3 חודשים לפני קרות הארוע. בדר"כ הנכות הנגרמת בגין אוטם שריר הלב היא גבוהה (25% ומעלה) ולכן הפיצוי החודשי יכול להיות משמעותי. את הקצבה החודשית ניתן לקבל גם אם ממשיכים לעבוד לאחר הפגיעה.
6. החמרת מצב: חולים אשר הוכרו כנפגעי עבודה וחלה החמרה במצבם הרפואי, יכולים לפנות לוועדה חוזרת לאחר כשישה חודשים מהוועדה האחרונה. בהחמרת מצב ? כמו בבדיקת הקשר הסיבתי הראשוני ? ילקחו בחשבון גורמי הסיכון.
7. דוגמאות:
•
חולה לב אשר נקבעה לו בוועדה רפואית דרגת נכות עקב אוטם בשריר הלב 50% אך בוצעה חלוקת נזק ונקבע כי רק 25% הינם "על חשבון" הפגיעה בעבודה ו-25% הינם על חשבון גורמי הסיכון הידועים. לאחר שרופאי המרכז למימוש זכויות רפואיות הוכיחו כי לחולה לא היה כל נזק ערב התאונה נקבעו לו 50% נכות עקב הפגיעה בעבודה.
•
מנהל בכיר בחברה, הוזמן לחקירה בענייני מס הכנסה, במהלך החקירה החל להרגיש כאבים בחזה והובהל לבית חולים. בבית החולים אובחן אוטם שריר הלב ונמצא כי הוא סובל מלחץ דם וכולסטרול שלא היו ידועים קודם לארוע. ביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה כי הגורמים להתקף הלב הינם גורמי הסיכון ולא החקירה, אולם לאחר שהומצאו חוות דעת קרדיולוגיות מתאימות - השתכנע ביטוח לאומי להכיר במנהל כנפגע עבודה ונקבעו לו 25% נכות על הלב. כיום הוא מקבל קצבה חודשית של כ-5,000 ש"ח בחודש.
http://www.medical-rights.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
