הגבלת עישון במקומות ציבוריים - החוק ועצות 

אחד הנושאים שמעוררים יותר ויותר התענינות בשנים האחרונות הנו נושא איכות הסביבה. איכות הסביבה מוגדרת בין השאר כיחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו (הן הסביבה הטבעית והן הסביבה המלאכותית יציר האדם).

המודעות לחשיבות השמירה על מצב תקין של העולם בו אנו חיים עולה והרצון להשפיע על איכות החיים שלנו כציבור וכפרטים גובר. בעקבות זאת קמים אנשים ומתחילים לדרוש מעצמם ומאחרים התנהגות לפי סטנדרט התנהגותי חדש.
אחד הנושאים הנכללים בתחום איכות הסביבה הוא נושא מניעה וטיפול בזיהומי קרקע, אוויר ומים. המדובר לא רק בזיהום ברמה הציבורית כגון זיהום אוויר הנובע מכלי תחבורה. מדובר גם בזיהום אויר הפוגע באנשים כפרטים במסגרת מצומצמת יחסית - זיהום האויר כתוצאה מעישון.

אחת הפגיעות הגדולות באיכות החיים למי שאינו מעשן הנה זו הנובעת מ- "עישון כפוי".
מדובר בכל מי שבפועל שואף את עשן הסיגריות או מוצרי עישון אחרים, למרות אי רצונו בכך. כך, מי שאינו רוצה לעשן ונמצא בקרבת מקום לאדם מעשן, שואף את העשן כמו המעשן עצמו וחשוף לכל הסכנות והנזקים שנובעים מהעישון.

בנושא זה נעשתה בתקופה האחרונה מהפכה חשיבתית, הן בקרב הציבור והן בקרב המחוקק והמערכת השיפוטית. מדינת ישראל באמצעות המחוקק והמערכת השיפוטית פועלים להגנת הציבור כנגד נזקי העישון הכפוי.
במקור נחקק החוק בשם "חוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים" - תשמ"ד-1983. בחודש נובמבר 2007 תוקן החוק ובמסגרת התיקון שונה שמו ל: "החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון". כבר משינוי השם ניתן לראות את מגמת ההרחבה בהגנה על הציבור בנושא זה של עישון.

מטרת החוק הנה כאמור בסע' 1א' ? למנוע עישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון הגורמת למוות למחלות ולנכות.
החוק אוסר על עישון במקומות ציבוריים המפורטים בתוספת בחוק ועל החזקת כלי עישון כשהם דלוקים, במקומות אלו.
החוק מטיל חובות אקטיביות על סוגי אנשים שונים ובעצם מטיל עליהם אחריות לעשות כל שביכולתם, בהתאם לנדרש מהם עפ"י החוק, כדי לשמור על "אוויר נקי מעישון" במקומות ציבוריים שונים. על הפרת החובות שהחוק מטיל מוטלת סנקציה בדמות קנס כספי.
מהן החובות המוטלות מכוח החוק ועל מי הוטלו?
סע' 2 לחוק קובע את חובתו של מחזיק מקום ציבורי, בין אם הוא בעלים או שוכר, לקבוע שלטים האוסרים על העישון.
עוד קובע הסעיף את חובתו של מחזיק במקום ציבורי, לפקח ולעשות כל שניתן למנוע את העברות המוגדות בסע' 1. במסגרת חובה זו על המחזיק לפעול ולפנות לאדם המעשן או אוחז כלי עישון דולק ולדרוש ממנו לחדול מהמעשה או לנקוט אמצעים סבירים להבטיח מניעת העברה וכן להתלונן למפקח מטעם הראשות המקומית על הפרת הוראות החוק.
סע' 2ב' לחוק קובע איסור על הצבת מאפרות במקום ציבורי.

החוק מונה את רשימת המקומות שנחשבים כמקומות ציבוריים בחלק שנקרא תוספת לחוק.
הוראות החוק המטילות חובות על המחזיק חלות רק במקומות הציבוריים המנויים ברשימה זו. רשימה זו כוללת בין השאר:
? אולם המשמש למופעי בידור, קולנוע, הרצאות כולל המסדרונות בית חולים,מרפאה ובית מרקחת
? ספריה, מוסדות חינוך, גן ילדים
? מעליות, אוטובוס, מוניות, רכבת
? חנות, בנק, דואר או מקום אחר המשמש לקבלת קהל
? שטח פתוח בקניון
? מסעדה, מזנון, בית קפה, מועדון
? אולם פתוח המשמש לספורט
? מקום עבודה
? אולם שמחות
בחלק מהמקומות המנויים ניתן להקצות שטח או חדר נפרד שישמש כמקום עישון ובלבד שיש הפרדה בינו לבין השטח בו אסור לעשן וכן שיש במקום אוורור מתאים.

גם במועד בו היה החוק הישן בתוקף (לפני התיקון של נובמבר 2007) פעלו בתי המשפט להגשמת מצוות המחוקק. כך במקרה שהגיע עד לבית המשפט העליון נדון עניין שמש (ר"ע 9615/05 שמש נ. פוקצ'טה בע"מ). הגב' שמש שהיתה בהריון הגיעה יחד עם בני משפחתה לסעוד במסעדה. לאחר שהזמינה, הופיעו לקוחות אחרים במסעדה והחלו לעשן. אף מלצרית עישנה. הגב' שמש פנתה למלצריות וביקשה כי העישון יופסק. הדבר לא צלח במלואו. הגב' שמש הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות וטענה כי העישון היה בניגוד לחוק, לא היו במקום שילוט והפרדה ראויים ונגרם לה, לילדיה ולעובר שברחמה נזק. המסעדה טענה כי במסעדה שני מפלסים, והעליון שבהם הוקצה ללא מעשנים, והלינה כנגד הגב' שמש שסרבה לסעוד במפלס העליון. בית המשפט לתביעות קטנות קבע, כי המסעדה הפרה את הוראות החוק, בהיעדר שלטים המתייחסים לעישון והפרדה בין המפלסים גם נוכח שטחו של המפלס העליון, החורג מן המותר לעישון. באשר לנזק, נפסק לגב' שמש סכום הארוחה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והחזר אגרת התביעה ששילמה והוצאות בסך 150 ?. הגב' שמש הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי הפיצוי נמוך מדי, יחס המסעדה אליה היה זלזלני, והמדובר בנזק לבריאות שאינו בר תיקון. בית המשפט קבע כי יש להתייחס ברצינות לתביעות כאלה, וכי קשה לומר שהפיצוי עונה על הצורך והיה מקום לחיוב גבוה יותר. עם זאת קבע בית המשפט כי הסכום שנפסק אינו חורג מן המתחם הרחב של הסבירות ולכן לא העניק רשות ערעור. בעקבות זאת פנתה הגב' שמש לבית המשפט העילון בבקשה נוספת להעניק לה רשות ערעור. נימוקיה היו הצורך בהנחיה של בית המשפט נוכח הפרותיו המרובות של החוק, שהפכו "מכת מדינה" ונוכח התחייבותה של ישראל באמנה בינלאומית לפיקוח על הטבק. בית המשפט העליון מתיר את הערעור ומתייחס לגובה הפיצוי. כך הוא קובע כי אמנם אין מקום להנחיות "גורפות" לגבי גובה הפיצויים במקרה של הפרת החוק אך בנסיבות הקיימות, עת קשה להוכיח נזק ספציפי מעישון (נזק העשוי להתגבש לאורך שנים) ניתן לשער את גרימת הנזק בדרך של "הסתברות מצטברת". בית המשפט מציין כי המבקשת ובא כוחה באים בתביעה בעלת אופי ציבורי יותר מאשר אישי ומתייחס אל הקריטריונים שמנה ב"כ התובעת לפיצוי, כגון מאמצי המחזיק במקום הציבורי למניעת הנזק, מידת הרווח שהופק, דרגת ההפרה וקובע כי שמשהופרה חובה חקוקה, ומשהמדובר במשפחה ובה ילדים ואשה בהריון, יש מקום ליתן ביטוי חזק יותר לנזק, לשם הרתעת הרבים. כך הוא פוסק לגב' שמש פיצוי נוסף של 1000 ש"ח וכן הוצאות ושכ"ט.

בעקבות פס"ד הנ"ל ניתנו בשנה האחרונה מספר פסקי דין בבתי משפט לתביעות קטנות כולם בתביעות שהוגשו כנגד "מקומות ציבוריים" אשר עברו על החוק. בניהם:
ת.ק. (ת"א) 1303/07 סלע נ. אגדיר בנמל בע"מ
ת.ק. (ת"א) 1169/07 רותם נ. ק.ל.ל. קפה בע"מ
ת.ק. (ת"א) 1169/07 רותם נ. ק.ל.ל. קפה בע"מ
ת.ק. (פ"ת) 1152/07 תומר בן ארי נ. ארומה אספרסו בר

מכל האמור לעיל ניתן לגבש מספר עצות לנתקלים במפגע עישון במקום ציבורי:

1. ניתן להעיר למעשן בנימוס שהוא עובר על החוק ולבקשו לכבות את הסיגריה וכד'. לכל המתחקמים שטוענים שהם אינם מעשנים אלא רק אוחזים הסיגריה - החוק אוסר גם על החזקת כלי עישון דולק.
2. ניתן לפנות למי שמשרת אתכם במקום הציבורי (מוכר, מלצר, קופאי, רופא וכו'), לאחראי משמרת או לבעלים של המקום ולהעיר שיש מי שמעשן ועובר על החוק ולדרוש את פעולתם. החוק כאמור מחייב אותם לפעולה! בשלב זה רצוי לשאול לשמם ולתפקידם של האנשים אליהם אתם פונים בדרישתכם ולתעד אותו בכתב.
3. ניתן להתקשר למשטרה ו/או למוקד העירוני ולבקש שישלח שוטר ו/או פקח כדי שיגיעו למקום, יאכפו את החוק ויפסיקו את העישון (ובנוסף יתנו קנסות למקום ולמעשן).
4. רצוי בשלב זה לצלם את המעשנים או את המאפרות שמצויות במקום הציבורי. אם לא קיימים שלטים האוסרים את העישון או אם השלטים קיימים אך בפועל אין אליהם התייחסות רצוי גם לצלם את השלטים.
5. הגשת תביעה לבית המשפט השלום או לבית משפט לתביעות קטנות, בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהעישון. אם החלטתם להגיש תביעה רצוי לשמור את הקבלה על התשלום כדי להוכיח את ביקורכם במקום.

כל האמור במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי. כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.
הכותבת הינה עורכת דין בעלת משרד עצמאי אשר מתמחה בתחומי הביטוח הלאומי והנזיקין, איכות הסביבה ומטרדים, הוצאה לפועל, צוואות וירושות.
inbarlaw@netvision.net.il
אתר: http://www.anatinbarlaw.com

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי