מצרים
אין ספק שמצרים לא תוכל לקבל אחריות על עזה והדבר עלול להתפתח למתיחות ביחסים עם ישראל. מצרים רוצה לסלק את הפלסטינים מתחומה ובשלב הזה היא מעדיפה לעסוק בדיפלומטיה ולא בכוח. לפיכך, היא מזמנת הן את החמאס והן את רמאללה לדיונים בקהיר כדי להגיע לפיתרון פוליטי. במידה והמאמצים ייכשלו, מצרים תעמוד בדילמה חמורה מכיוון ששימוש בכוח נגד הפלסטינים טומן בחובו בעיות קשות עם ארגון "האחים המוסלמים" בקהיר.
הדילמות של הפלסטינים
אבו מאזן - הלה מעוניין להגיע להבנות עם החמאס, אך אינו יכול לעשות זאת מכיוון שהדבר יביא לקריסת תהליך אנאפוליס. אבו מאזן ינסה לשכנע את אולמרט להגיע לנוסחה על פיה הרש"פ תקבל את מעברי הגבול, אם כי תוך הסכמה לכך מצד חמאס. בשלב הנוכחי, החמאס מסרב, אבל הודיע כי יתייצב לשיחות עם אבו מאזן ללא עמדות מוקדמות.
החמאס - ההערכה היא שהחמאס יעשה הפרדה בין מעבר רפיח לבין המעברים עם ישראל. הארגון מעוניין להגיע להסכם עם מצרים מכיוון שחשובה לו ההכרה הערבית בשלטונו, ולכן ידרוש ממנה בלעדיות על ניהול מעבר רפיח. אשר למעברים עם ישראל, ישנו סיכוי שהחמאס יהיה מוכן להגיע לסיכום, אבל זאת רק משום שהוא מתכוון בכל מקרה להתקיף את המעברים בעתיד כחלק ממדיניותו לנתק את עזה מישראל ולחבר אותה לעולם הערבי. על כל פנים, הגבול האטום שהיה לפני המשבר לא יחזור עוד, ולחמאס תהיה השפעה גדולה על הנעשה בצפון סיני.
הדילמות של ישראל
גבול פתוח עם מצרים מחייב סגירת מעברים ליו"ש
פריצת הגבול בין עזה למצרים מחייב את סגירת הגבולות בין עזה לישראל, הן משיקולי טרור והן בשל מעטפת המכס הכלכלי. מערכת המכס המשותפת מהווה את הצד הכלכלי של הסכמי אוסלו ומבטיחה, לדוגמא, שלא ייכנסו לשטחי ישראל או הרשות מוצרים ללא פיקוח או מכס העלולים לפגוע בכלכלה המקומית. נוסף על זאת קיים כמובן נושא הטרור וזליגתו מעזה ליהודה ושומרון.
ניתוק עזה מישראל פירושו סוף תהליך אנאפוליס
מצד אחד, ישראל רואה כיצד עזה מתנתקת ממנה סופסוף, אולם, מצד שני, מהלך זה עלול לגדוע את תהליך אנאפוליס ואת אחת ההסכמות המעטות שהושגו בין אולמרט ואבו מאזן - קיום המעבר הבטוח. ההיגיון שעמד ברקע אנאפוליס היה הקמת חזית נגד החמאס ואיראן. הניסיונות ליצור גוש אנטי-איראני לא צלחו ועכשיו גם החמאס יורד מהפרק. התהליך המדיני הסתמך על המשך שליטתו של אבו מאזן בעזה, על המעבר הבטוח, על מעטפת מכס ועל איחוד כוחות נגד החמאס. ישראל והנשיא בוש הבהירו שברגע שאבו מאזן יחזור לחמאס התהליך ייפסק. תהליך אנאפוליס מבוסס על חתירה לקשר בין הרצועה לרמאללה, בשאיפה להחזיר את השליטה לאבו מאזן, ובמקביל, גם על שמירה על גבול סגור עם מצרים. המצב החדש הפוך, למעשה, לרעיון זה.
ישראל, אם כן, ניצבת כרגע בפני שתי דילמות:
א. הצלת תהליך אנאפוליס - על ידי הקלת הסגר מעל עזה והליכה לקראת אבו מאזן בסידורי המעבר, בעזרתם יגיע להבנה עם החמאס, וניסיון לסגירת הגבול בין מצרים לעזה.
ב. חיבור עזה למצרים - זו עמדת מערכת הביטחון בה מחזיק גם שר הביטחון, אהוד ברק. משמעות הדבר תהיה לעודד מהלך של התחברות עזה למצרים על חשבון תהליך אנאפוליס. המצרים וודאי יצטרכו, ואף ידרשו, להביא כוחות יותר גדולים לסיני. יש להוסיף כי מערכת הביטחון רוצה לחדד את עזה כישות עוינת בתקווה שהדבר יקל על הפעילות הצבאית כאשר זו תידרש.
החלטת ישראל להחזיר את אספקת הסולר לרצועה והתבטאויותיהם של כמה מן השרים בדבר "אי יכולת" לנתק בין עזה ויו"ש, מצביעים על כך שישראל בחרה באפשרות הראשונה.
מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
