הוא משתתף בשעורי היוגה כבר מספר חודשים אך מעולם לא "ביצע" דבר, לכאורה אינו "משתתף", סוג של נוכח-נפקד.
דווקא ניסיתי להגיע אליו, לשלבו בין שאר הילדים, להושיבו לידי, לגרות אותו לתגובה ולפעולה, אך לשווא. בשיעור האחרון, זה קרה. הוא לקח את כיסאו המבודד והצטרף למעגל המצומצם של הילדים שהתכנס במרכז החדר לצורך ביצוע פעילות מסוימת. הוא הצטרף אלינו והחל מפעיל את גופו בקצב התנועה. בסוף השיעור הוא התקרב אלי, פתח את הידיים ובלי מילים חיבק אותי. בהתחלה חיבוק מהוסס, בוחן ולאחריו חיבוק גדול, מתמסר, חיבוק מתוך הרפיה. משהו קרה. חיבור. קשר. פתיחה. משהו.
***
משהו קסום מתרחש במפגש בין ילדים בגיל הרך (3-7) לבין היוגה. זה קורה פעם אחר פעם, במצבים ומקומות שונים. פעם זו הילדה שאיננה מדברת ומתחילה לתקשר, פעם זה הילד המפוחד שנרגע, לעיתים זה הילד הקופצני שמוצא את התנוחה שמרגיעה אותו. זה מתרחש גם בפחות מובהקות, בפחות עצימות מפורשת, בעדינות, בקטן. הדיבור הלא מילולי בשפת היוגה, כנראה עושה את העבודה. יהיה ההסבר אשר יהיה (והסברים יש למכביר), התוצאות נראות בעיניים ומורגשות בלב. משהו מתרחש בעולמם הפנימי של ילדים רבים המתרגלים יוגה באופן סדיר. האם אלו התרגילים? הנשימות? ההרפיות? המשחקים? היצירה? השירים? אני? ? אינני יודע.
ניסיוני שב ומלמד אותי, יוגה לילדים בגיל הרך עושה עבודה מצוינת. והילדים , לוקחים את היוגה לחיים ופעמים רבות - בגדול. מתרגלים בגן, בבית, בגן המשחקים. מראים להורים, לגננת. מתמידים בדרכם. מצפים לתנועה המוכרת, המאפשרת. מחכים לשיעור.
***
יוגה לגיל הרך. משהו קסום קורה. זרעי יוגה ניטעים. המפגש מתחיל.
טל רביד - בהירות.
מפגשים אישיים וקבוצתיים
www.bhirout.com
04-8711887
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



