חווית המסע לפולין 

אין דרך טובה יותר לצאת למסע לפולין - מאשר לנסוע עם צעירים . נוער חופשי מדעות קדומות , כמה שאפשר . נקי וחף מכוונות שאינן שייכות לסיפור עצמו . עדיין תמים כדי לשאול את השאלות הנכונות , כולל אלו שאין לנו תשובה להן . נוער סקרן כדי לראות כל שביב של צלב קרס על קירות , וכל שריד למעיינות של חיים יהודיים שהיו שם .

לכן אהבתי את המסע לפולין , ובסתר , גם מחיתי דמעה . איפה? בגיא ההריגה ההוא שבאמצע היער , בצריפי בירקנאו הקפואים , בטקס על הר האפר . ובעוד מקומות . במסע לפולין התגשמה משאת נפש שלי לחוות ביחד , עם קשר בלתי אמצעי בין תלמידים ומורים . מעין משפחה גדולה שיוצאת למשימה משותפת . יש מעט הזדמנויות כאלה - ואני שמח שהייתה לי כזו .

מחשבה שניה שעולה אצלי בעקבות המסע - היא ביחס לשימוש הזול וקל שעושים ציניקנים , פוליטיקאים , וסתם שאינם מבינים - בשם השואה . כל ענין וכל דבר שרוצים לנגח - משווים היום למחנה ההשמדה , לנאצים , לתאי הגז . " זה ממש מזכיר את הנאצים " , " זוהי התנהגות של ס.ס " . משמעות השואה הולכת ונשחקת או שיש המעונינים להעלים אותה. אם אפשר להשוותה לכל ענין וכל טרגדיה של היום - הרי שהיא לא היתה כל כך זוועתית ויחידה בהיסטוריה - לכך מובילים מכבסי המילים של היום . נדמה לי שהמסע המחיש לנו מה רבים בעולם רוצים לשכוח , או אפילו כאן בישראל - לא קולטים לעומק .

אבינועם גרנות , 2003
( בהיות הכותב מנהל תיכון "אביב" ברעננה )

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי