בנחל חרוד זרמו בעבר משקעים רבים ואספו איתם את שפע המעיינות לאורכו של הגלבוע. המרכזי שבניהם, מוכר לנו בשם ה'סחנה' (נחל עמל) המזרים 2000 קוב בשעה, מימיו התאימו לחקלאים בתקופה הקדומה. המזרחי שבהם הוא עין מודע, בו זורמים מים מתוקים. כיום, חב' מקורות ואגודות מים נוספות עושות שימוש ע"י תחנות תיעול ומיהול מהמים שנובעים מן הגלבוע לצרכי שתייה וחקלאות. הקיבוצים השוכנים למרגלות הגלבוע גם הם מנצלים את כמות המשקעים העצומה ומפנים אותם לבריכות הדגים הרבות שבעמק בית שאן ולגידולי שדה הצורכים כמויות מים עצומות. בתחנתם האחרונה כבעבר יזרמו מי נחל חרוד לנהר הירדן עד לים המלח. קצת הזוי, לנוכח מצבו של ים המלח. אבל, כך לפחות זה צריך להיות. תוכניות רבות לשיקומו של נחל חרוד יצאו אל הפועל חלקן יושמו בשטח. אך עדיין למבקרים בימות הקיץ מצפה אכזבה ניכרת מכמות ה"מים" שבעצם הינם עודפי בריכות הדגים, שפכי מפעלי תעשיה ומשקי האזור העוברים דרכו. בעונת החורף והאביב רואה נחל חרוד מזור שפע של מים הגולשים בו דרך 2 מפלים בני אלפי שנים. המים מלטפים ברעננות את דפנות טרוורטין וצמחייה שידעה ימים יפים יותר ויזמיננו לבקר בו בימי גאותו.
לפני שנצא לטיול רגלי, כדאי שנצטייד בבקבוק מים, תרמוס עם תה חם ועוגיות, כמה פירות הדר שריחם נעים בטבע ושקית לאשפה. זמן הסיור, כמה שתרצו. מתאים גם לנכים. אפשר גם על אופניים. אורך ההליכה – כ- 400 מטרים.
המסלול : מתחיל מייד בכביש הכניסה לבית שאן, מכיוון עפולה. מימיננו על תל סהרון שלמרגלותיו שרידי בניה רומית עליו שלט גדול בית שאן
פונים שמאלה לחנייה (מוסדר גם לנכים). עוד לפני הגלישה אל שביל לאורכו של הנחל נתבונן אל פיסת היסטוריה מלפני 1900 שנים המתגלית לעיננו, עת בנו הרומיים את הגשר שחצה את נחל חרוד בואכה סקיתופוליס- בית שאן הקדומה ואת הדרך שעליו. למגידו, קיסריה, עכו והים, שבמערב.
גשר זה, שבחלקו העליון עליו אנו עומדים ניתן לראות מימין לנו במבט למזרח את שרידי לוחות אבני הבזלת המונחים כאדרת הדג שימשו כדרך את שיירות המסחר והלגיונות הרומיים.
נביט ונצעד לאחור ונעבור לצידו השני של הגשר ונראה שבחזיתו המקומרת לוח שיש כתוב בשפה הערבית בכתובת מגולפת המציינת את שיקומו של הגשר על ידי הסולטאן הטורקי עבד אל חמיד השני לפני 100 שנים. אל חמיד השני, גם בנה את תחנת הרכבת הסמוכה 'רכבת העמק' המצוייה במרחק 200 מטר לכיוון צפון מערב לחנייה.
נפנה שוב מבטנו לאחור ונתחיל את הגלישה הרגלית למטה ובהביטנו בתחנת קמח קדומה שמכונה 'התאומים'. לתחנה זו, הזרימו מים הקדמונים מתעלה צדדית אשר מעליה הגשר המערבי וממפלס המים העליון של הנחל מכאן ניתן להבין שכמויות מים עצומות יותר זרמו בתקופות הקדומות. המים, נשפכו כנד משני בורות הנראים לנו בבירור, ראשיהם מטויחים ודומים לנחש בעל 2 ראשים, מערכת זו הניעה 2 טחנות קמח בעת ובעונה אחת. אכן, ניצול והפקת אנרגיה טבעית וידידותית מושלמת!
המסלול שלנו ימשיך בדרך אספלט סלולה הישר אל שער להולכי רגל בחומת העיר בית שאן. החומה, נבנתה במאה הרביעית לספירה ע"י הביזנטיים כמסמנת את גבולות הישוב המאוכלס ומגינה על אזרחיה. להשערת הארכיאולוגים חומה זו עטפה 1600 דונם של ישוב מאוכלס בו ארבעים אלף תושבים,לא יאמן! לשם השוואה בבית שאן היום יש 17.500 תושבים.
המסלול שלנו ימשיך בדרך אספלט סלולה הישר אל שער להולכי רגל בחומת העיר בית שאן. החומה, נבנתה במאה הרביעית לספירה ע"י הביזנטיים כמסמנת את גבולות הישוב המאוכלס ומגינה על אזרחיה. להשערת הארכיאולוגים חומה זו עטפה 1500 דונם של ישוב מאוכלס בו ארבעים אלף תושבים,לא יאמן! לשם השוואה בבית שאן היום יש 17.500 תושבים. (מאמר מיוחד על חומת בית שאן zoof.co.il)
לאחר 150 מטר, קק"ל הניחה עבורנו ספסלים ושולחנות. זה המקום להודות להם, זה גם הזמן לתה חם עם עוגיות. תוך כדי שאתם מקנחים בפלחי הקלמנטינה הקשיבו לקטן שבניהם,יונק הדבש יפה התואר, לתוכי תכול הבטן והדוכיפת המצוי באזור הנחל. אם תהיו יותר שקטים ולא תבהילו את הצב, תוכלו לראות אותו עם כל המשפחה שלו משתזפים בגדותיו של נחל חרוד.
תושבי בית שאן הוותיקים יידעו לספר על שיח העקסוס ששורשיו מתוקים.
הם היו נוהגים לחפור באדמה עד לשורשיו העמוקים, לקלף את השורש ולמצוץ מיץ מתקתק כשהוא בפיהם כמו סיגריה. אבל, שהוא מסתיים הם היו נשארים עם הטעם של סיבי הקנה בפה ועם התחושה, אחרי שזרקת את הפסולת, למרות שמצצת את הקנה עד העצם, עדיין יכולת אולי להמשיך איתו לאיזה יום יומיים. העקסוס גדל בסוף ינואר, מצוי על גדת הנחל קרוב לתל בית שאן, את חלקו הצפוני של התל תוכלו לראות בסוף הדרך. אם כי, גם מידי פעם לא תוכלו לפספס אותו תוך כדי המסלול. תל בית שאן, תל מקראי על חומותיו תקעו את גופת המלך שאול, התל מתנשא לגובה 70 מטר ויותר מנחל חרוד. (תל בית שאן נזכר בשירם המפורסם של יצחק קינן וחיים אגמון 'עמק שלי' בביצוע של הגבעתרון)
ועכשיו להבנה כללית, בעוד 100 מטר לכיוון מזרח מצוייה עוד אחת מהכניסות המפוארות לעיר הרומית 'סקיתופוליס' דרכה ניתן להגיע גם לתל בית שאן. אך,.. שם, גם נגמר מסלולנו הקצר. אם תחליטו להיכנס לעיר הרומית תידרשו לשלם! נא לזכור! אסורה הכניסה לאתר רשות הטבע והגנים ללא אישור! לכן, מומלץ לחזור לרכבים ולהיכנס לעיר העכשווית בית שאן והשילוט יוביל אתכם לעיר הרומית דרך מבואה שהוסדרה עבור האורחים. עלות הכניסה 23 שקל ליחיד לכל היום. משם, אפשר להמשיך את הסיור בנחל חרוד אל הגשר הקטוע. אך, אני יודע שלא תוכלו לעמוד בפיתוי כשתראו את רומא נחשפת על כל פארה בבית שאן ולכן, תחזיקו חזק חזק עכשיו!! , העיר הקדומה שאתם תעברו בדרככם לגשר הקטוע, בסמוך לו שער הכניסה מכיוון דמשק שחוצה אף הוא את נחל חרוד חרבה כולה ברעידת אדמה קשה (7.4 בסולם ריכטר) ב-18בינואר שלפני 1258 שנים .על זה נספר לכם, בטיול הבא!
לעוד פרטים חינם והדרכה, שמואל 4620171 050
שמואל גרמה מדריך בעיר הקדומה בית שאן ומפעיל אתר המידע זו בית שאן zoof.co.il טל' 050.4620171
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
