יגאל עמיר מבקש משפט חוזר 

שאלת הכדור השלישי או החור השלישי מקדימה בחולצתו של רבין ז"ל, בהחלט מעניינת, מעוררת שאלות, למרות שכביכול הנושא נבדק ע"י המשטרה וע"י וועדת החקירה הממשלתית - בראשות השופט שמגר.
ובכן - למה מעוררת הסוגיה - רעש ציבורי ותקשורתי כל כך גדול, כנראה מפחד שאולי הרוצח מצא סדק משפטי או פרוצדוראלי - שיכול להביא לניסיון לערער את ההרשעה.
שרת המשפטים, הגב' ציפי לבני סבורה שיש כאן התרסה של משפ' יגאל עמיר, כנגד המערכת המשפטית, אולי? אבל זה לא מוריד ממשקל הבקשה, שהיא לגיטימית, ובמידה ויש לה בסיס משפטי ואינה סתם גחמה תקשורתית, היא במסגרת זכותו של כל נאשם מורשע, כולל רוצחים, מתועבים ככל שיהיו, לחפש מוצא משפטי פרוצדוראלי כדי להתחמק מנשיאת עונש כבד או לצמצמו, וכדאי לזכור, שכבר היו דברים מעולם, בעולם הרחב וגם אצלנו.
האם מדובר בבקשה של המשפחה, כדי לעורר מודעות לנושא של חנינה עתידנית, זה בהחלט אפשרי? לפי סקר של ד"ר מינה צמח 20% מהאוכלוסיה סבורים שבעתיד יש סיכוי למתן חנינה. זה נתון מדאיג, מסוכן ומפחיד.
האם יש סיכוי ממשי למימוש האופציה של משפט חוזר או חנינה. לגבי משפט חוזר - הכל תלוי בעובדות החדשות ובממצאים חדשים, אם אכן קיימות כאלה. לגבי חנינה - ברור שהמשפחה לא תזנח את הנושא - ומי יודע מה יוליד העתיד בעשור הקרוב או הבא אחריו. שהרי כל עוד האדם חי ונושם יש לו תקווה. וכנראה על כך, חשבו גם ראש השב"כ דאז כרמי גילאון והרמטכ"ל דאז - אמנון שחק - כשהצהירו כי יגאל עמיר היה צריך למות בשלב של ניסיון הירי ובוודאי שלאחר ביצוע הירי. הישארותו בחיים - מצטיירת ככשל ביטחוני.
מה שברור, כי בהתאם לנוהלים המבצעיים ומטרתם של מאבטחי ראש הממשלה - זאת המטרה, למנוע מתנקש לבצע את זממו - ולירות בו על אתר.
לגבי שלושת החורים בחולצתו של רבין ז"ל, הרי בית המשפט וגם וועדת החקירה, קבעו חד משמעית, שהוא נורה בגבו בשני כדורים והכדור השלישי פצע את המאבטח - רובין.
יגאל עמיר - הודה שירה שלושה כדורים, רק שניים נמצאו בגופו של רבין ז"ל - ולכן שאלת החור הנוסף - היא בהחלט סוגיה מעניינת. ד"ר היס, הפתולוג הממשלתי - טוען כי החור הקדמי בחולצה - אינו מכדור - יתכן מאד, אך יש לקבוע זאת בוודאות מוחלטת.
שאלה נוספת, העולה מן הממצא הזה האם היתה גם פגיעה בגוף מלפנים, במקום שנתגלה החור בחולצה ואם כן - מה הנזק שגרם ואם לא - מה מקורו, סיגריה? אולי?
בכל מקרה, תיאורית הקונספירציה שוב פורחת לרבות הטענה ששני אנשים ירו בראש הממשלה. איך שלא יהיה - שאלת הצעקה "סרק-סרק" שאולי הצילה את החיים של יגאל עמיר - עדיין לא נפתרה ולא ניתנה על כך תשובה מספקת וחד משמעית. ככל שמתעמקים באירוע, כך מתחיל הסיפור להיות דומה לפרשת "רצח קנדי" שעדיין התעלומה שלו לא נפטרה במלואה.
גם הסרט שצולם, ע"י צלם חובב, ובו כל הקטע של ההכנה לירי, הירי עצמו בזמן אמת והמעצר במגרש החניה - לא הראו ירי משני מקורות או זיהוי שני יורים ולא זיהו את האיש שצעק "סרק סרק" - כך שהתעלומה עדיין בעינה.
ולגבי השאלה המרכזית - האם יש סיכוי למשפט חוזר - בנתונים החדשים. מי שנשפט בעניין פלילי בצורה סופית, ניתן לקיים משפט חוזר אם נתקיימו מספר עילות שנקבעו בחוק בתי המשפט סע' 32.
נשיא בית המשפט העליון סגנו או שופט עליון אחר שקבע הנשיא - יכול לקבוע כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי (לרוב זה בית משפט מחוזי, אלא אם מדובר בהליך פרוצדוראלי) - יקיימו משפט חוזר.
העילות העיקריות הן אלה:
א. בית המשפט פסק, כי הראייה מהראיות שהובאו במשפט יסודה בשקר או זיוף, ויש יסוד להנחה כי אילולי ראיה זאת היה מקום כדי לשנות את תוצאות המשפט.
ב. הוצגו עובדות או ראיות העשויות לבדן או בהצטברותם לראיות שהיו במשפט לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון.
ג. אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותה עבירה כעולה מהחומר, וכי המורשע הראשון לא ביצע את העבירה.
ד. נתעורר חשש של ממש, כי בהרשעת הנידון נגרם "עיוות-דין". עילה זו - הוספה לאחרונה ע"י בית המשפט העליון - כפי שנוסחה בפרשת ברנס - שזכה למשפט חוזר על רצח וזוכה.
עד היום היו בארץ מספר מצומצם ביותר של משפטים חוזרים ממש (להוציא תיקים פרוצדוראליים של טעויות משפטיות - בהן היתה הסכמה של הפרקליטות והסניגוריה על זיכוי) - ביניהם בן-אבו, ברנס, רצח הילד דני כץ, משפט חבורת נאשמי מע"צ - שהתאפשר לאחר שקצין משטרה התוודה לאחר שנים - על חקירה אלימה, הוצאת הודאות במכות ועינויים ובידוי ראיות.
כלומר: אפשרות תיאורטית למשפט חוזר קיימת בכל משפט פלילי - היכולת לשכנע את בית המשפט העליון, כי אכן נתמלאו אחת מן העילות שפורטו לעיל - היא מצומצמת ביותר.
האפשרות הנוספת פרט למשפט חוזר, היא החנינה הנשיאותית. הנשיא קצב הודיע שלא ידון בבקשה מסוג זה וגם ימליץ לנשיא הבא אחריו לא לדון בכך. אבל מי יודע, מה יוליד העשור הבא או הבא אחריו, מי יהיה בשלטון, מי יהיה הנשיא, מה תהיה האווירה במדינה ואם ישוחררו מחבלים עם דם על הידיים ויטענו שיגאל עמיר, על תקן מחבל יהודי - זכאי גם הוא לחנינה.
אני רק מקווה שמי שחי במדינה ביום שראש הממשלה רבין ז"ל נרצח בכיכר - לא יראה את היום בו יגאל עמיר יעזוב את הכלא אם בכלל.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי