מאת דן הופרט
אם הייתה מתקיימת בעולם תחרות ה"אליבי המושלם"
אין ספק שהמונח "כשרון מולד" היה מנצח בגדול,ובהפרש קולות עצום מ-
"אני נשבע לך שראיתי כדורסל עם חברים"
ו- "כבוד השופט ,לא יצאתי מבית כל הערב, תשאל את אשתי."
למה
כי אין כמו המונח "כשרון מולד" בכדי להסביר לכולם ובעיקר לעצמי, שני דברים:
1. למה אנשים אחרים מצליחים כל כך בכל מיני תחומים.
2. למה אני לא מצליח בכל אותם תחומים.
הניסוח אצל כולנו הולך בערך כך: " הוא נולד להיות איש מכירות", או "אני לא נולדתי להיות מוסיקאי / איש עסקים וכו' ".
שיהיה ברור, כבודו של ה"כישרון המולד" במקומו. אבל זה שאני לא נולדתי עם כישרון בתחום מסוים, לא אומר שאני לא יכול לפתח כישרון ברמה מסוימת בתחום הזה.
החיים זה לא "מוצרט או כלום", ברוך השם.
בסדנאות שאנו עורכים ב"קבוצת ברייר", אני מבקש מאנשים שיספרו על תחום שהם מוכשרים בו ותחום שאינם מוכשרים בו.
כשהם מציינים תחום שאינם מוכשרים בו, אני שואל אותם:
"כמה זמן אימון/לימוד השקעתם בתחום הזה שהחלטתם שאינכם מוכשרים בו"
התשובה (ב- 99% מהמקרים) זהה: "לא השקעתי שום זמן בתחום הזה".
אז איך החלטנו שאנחנו "לא נולדנו" עם כישרון מסוים
אולי כי בגן הגננת יפה, אמרה לי שהציור שלי יפה, ולילדה שלידי היא אמרה שהציור שלה מקסים וקראה לרבקה,העוזרת גננת שתראה את הציור שלה (ולא את שלי)
או שבשיעור מתמטיקה הכיתה ז' ראיתי שילדים אחרים מצליחים,ואני מתקשה ונשאר מאחור. ואז בשלב מסוים ... סגרתי את הדלת.
ומאז אני "לא נולדתי למתמטיקה".
נשמע לכם פשטני זה בגלל שהתבנית שעל פיה אנחנו מחליטים שאנחנו מוכשרים או לא בתחום מסוים, היא פשוטה:
כולנו היינו באיזה שלב בחיינו במסגרת שבה היו אנשים יותר טובים/מוכשרים מאיתנו באותה מסגרת. חלק מאיתנו הסיק מכך שהוא "לא נולד לתחום הזה" וחלק אחר אמר:"כנראה שאני צריך להשקיע יותר בתחום הזה".
לבחירות שלנו (לטוב ולרע) במה אנו מוכשרים ובמה לא, מסייעים כמובן גם המשפיעים הגדולים על חיינו : הורים ,אחיות/אחים, חברים , מורים וסתם "נשמות טובות" שמקיפות אותנו.
בשיעור האלתור הראשון שלי באחד מבתי הספר למוסיקה, בקש מאיתנו המורה לאלתר מנגינה משני צלילים. הוא אלתר לנו דוגמא, ואז הגיע תורי, ניסיתי לאלתר משהו, ואז הוא ביקש מהתלמיד הבא אחרי לאלתר. כשהתלמיד הזה סיים ,אמר המורה לתלמיד הזה: אתה ואני יודעים לאלתר, בואו נמשיך בסבב.
עד היום אני מרגיש את הדריכה הזאת על הגב שלי, (למרות שמזמן נערתי את סימני הנעל שלו.) אני מאלתר טוב, לא גדול אבל אין ספק שאני יודע לאלתר.
והוא הוא פשוט היה מורה גרוע, מאלתר ענק, אבל מורה גרוע.
הוא יכול היה לסגור לי את הדלת, אבל לא נתתי לו.
אני לא כזה גדול, סגרתי מספיק דלתות אחרות, אבל היום אני יודע שאפשר לפתוח אותן,
גם כמה סנטימטרים יספיקו לי.
חברים, בבית המשפט אליבי זה דבר חשוב הוא יחזיק אתכם (אולי) מחוץ לכלא,
אבל בנושא של "כישרון מולד", זה בסה"כ תירוץ לא להתמודד.
טוב, ומה לעשות עכשיו
בחרו היום תחום שבו אתם מגדירים את עצמכם ש"לא נולדתם" אליו,
ונסו להתקדם בו.
שבו עם חבר, קנו ספר, קחו קורס ב"מכללת חוף אכדיה",
ותראו די מהר שהדלת נפתחה, אולי רק כמה סנטימטרים, אבל נפתחה.
הכותב הינו מנחה ראשי של תחום "טאלנט"- לימוד כשרון בין תחומי לנוער",
ב"קבוצת ברייר", מיסודו של עופר ברייר.
דן הופרט הינו מוסיקאי ואיש חינוך
בשנתיים האחרונות הוא עוסק רבות בנושא של פיתוח כישרון בין תחומי וחשיבה יצירתית לכולם!!!
לתגובות: danh@brayergroup.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
