1.) התפרצויות זעם על רקע עודף גירויים בחושים (שמיעה, מגע, ריח, טעם), לדוגמא: ילד עם עודף רגישות בחוש השמיעה, יש לו עוד 2 אחים. המשפחה מתעוררת בבוקר, יש המולה בבית ובשל העומס העצום על חוש השמיעה שלו, כבר אז הילד נכנס למצוקה מעוצמת הרעש שנוצרת בבית. הילד מגיע לבית הספר ולאורך כל היום חשוף ל"רעש". הוא חוזר הביתה בצהריים ואז האח הקטן בוכה.
הילד שמהבוקר מתמודד עם הקושי להיות חשוף לרעש, תוקף את האח הקטן בצעקות או מכות, וזאת כי הגיע למצב שחוש השמיעה שלו מוצף. המטרה במצב כזה, היא קודם כל להכיר במצוקתו של הילד שסובל מהתפרצויות ולתת לו כלים ללמוד לפרוק את המתח שנמצא בו כתוצאה מהרגישות בחוש השמיעה.
דוגמא נוספת לרגישות יתר למגע: ילד שנולד עם רגישות יתר למגע, כל מגע, ולו פשוט ביותר, יכול לגרום לו לאי נוחות, מצב שיכול להיות בעייתי מאד עבורו.
הרגישות יכולה להיות לבגדים, קושי במעברי עונות, קושי לנגוע בחומרים מסוימים, קושי לשאת חיבוק או מגע של האחר, מצבים אלו גורמים לו להיות במצב של היכון וברמת דריכות מאד גבוהה, שבקלות יכולה להגיע להתפרצות זעם. בטיפול: מלמדים עיסוי רקמות עמוק, על מנת להחליש את הרגישות למגע.
2. התפרצויות זעם על רקע של חוסר לגיטימציה להבעת רגשות: לדוגמא, ילד שחושש לבטא רגשות שליליים (כעס, שנאה, עלבון וכו')ולומד לשמור את רגשותיו הקשים בתוכו, מצב שיכול ליצור סוג של תרעומת פנימית. הדרך שלו לפרוק את הרגש השלילי ה"כלוא" בגוף, מתבטא בהתפרצות זעם. לצערנו, ישנם מצבים שבהם הילד מתחזק בטיפול וסוף סוף לומד לבטא מה הוא מרגיש באמת ואז דווקא ההורים עצמם הם אלה שלא יכולים להכיל את הנאמר וחוסמים אותו מלבטא תחושותיו, מצב שיכול להחזיר אותו לנקודת המוצא שהיה בה לפני כן.
3. התפרצויות זעם על רקע תסכול:
דוגמא: ילד שמרגיש שלא מקבל את תשומת הלב לה הוא זקוק, או שהוא מרגיש שלא
מבינים אותו, מכבדים אותו, מעריכים אותו וכו'. תסכול גם יכול להגרם כאשר יש
בעיות קשב, עיכוב התפתחותי, בעיות למידה, קשיים חברתיים, קושי בדחיית סיפוקים
וכו'.
4. התפרצויות זעם על רקע של חוסר גבולות בבית:
הצבת גבולות לילד פירושה העברת מסר ברור של מותר ואסור, ועמידה עקבית מאחורי זה. ילדים זקוקים שיגידו להם מה מותר ומה אסור,וילד שגדל בבית שבו לא מציבים גבולות, הופך להיות ילד עם תחושת בדידות מאד חזקה, כי בחוויה שלו אין לו על מי לסמוך, כמו ללכת לאיבוד בעולם ומהמקום הזה קל מאד להגיע להתפרצויות זעם, כי רמת התסכול מאד גבוהה.
לסיכום, חשוב לזכור, שבזמן התפרצות הזעם, הילד חש תחושה של בדידות ובלבול, למרות שלכאורה נראה שולט וחזק. בדרך כלל, לאחר ההתפרצות הוא מרגיש רגש אשם קשה ובהלה מעוצמת הזעם שבתוכו.
לימור אברמוביץ, טיפול וליווי להעצמה אישית. בשיטות: קינסיולוגיה, אלבאום, מח אחד ופרחי באך
http://www.keshev.info
http://www.keshev.info
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



