הפונדו הישראלי 

סוף סוף הבנתי שגם לנו בישראל יש פונדו משלנו. זהו לא פונדו הגבינות או השוקולד הידועים, אלא משהו אחר...כזה שאפשר לטבול בו כ"כ הרבה מזונות אחרים ולהנות מארוחה עשירה, מזינה, מגוונת וטעימה.
מנחשים???
החומוס! החומוס הישראלי הידוע, זה שכולנו אוהבים לנגב עם פיתה לבנה.
אני מציעה היפוך- היפוך פסיכולוגי תרבותי: לא עוד הפיתה במוקד הארוחה והחומוס מרוח בתוכה בשכבה דקה, או מנוגב קצת על הקצה, כי אם- "החומוס במרכז".
החומוס כמרכז הארוחה ובו אפשר יהיה לטבול שפע של ירקות טריים, פיתות וקרקרים מקמח מלא ולצרף אליו, אל החומוס המרכזי, שפע של מלווים מוכרים ואהובים: טחינה, צנוברים, גרגרי חומוס, פטריות, בשר ועוד.

אתם ודאי חושבים לכם 'מה כל כך שונה ממה שעשינו עד כה? מה החידוש הגדול שמציעה לנו זאתי?'
אני מציעה שנזנח את הפיתות המובנות מאליהן האלה, הן לא העניין פה. לא אוכלים חומוס בכדי לחסל את סלסילת הפיתות. אם יהיו שם פיתות הן תהיינה מקמח מלא, מזינות יותר והעיקר- במידה קטנה.
חומוס אפשר לאכול עם כף ולצרף אליו שפע של ירקות לניגוב: מלפפון, בצל, גזר, עגבניה, כרובית, ברוקולי, קולרבי (כן, חיים...מה יש?), סלק ועוד ועוד.
מסביב יהיו שאר התוספות שיתרמו לתחושת השובע, לחלבון מלא ואיכותי ולתוספת של רכיבים תזונתיים חשובים במיוחד.
מנה כזו מתאימה לצמחונים וגם לכאלו שאינם צמחונים. פעם בשבוע לפחות!

למה חשוב לי כ"כ לשנות את הגישה לגבי החומוס?
כי בעיניי זה מזון נפלא, מקומי, זמין ומזין במיוחד.
מאחר והחומוס הוא כזה מזון עממי, רבים נוטים להתעלם מהערכים התזונתיים הרבים המצויים בו. הוא מזון עתיר סיבים ועקב כך נותן תחושה של שובע שיכולה להימשך זמן רב (תלוי אם אתם מאלו שאוכלים עם פיתה, או בלי פיתה). יש בו מעט קלוריות ביחס לתחושת השובע שהוא מספק, יש בו חלבונים איכותיים (במיוחד לאחר הנבטתו). הוא מכיל גם כמויות יפות של סידן, ברזל, אשלגן, ויטמין 3B וחומצות שומן רב בלתי רוויות. כמו כן זהו מזון בעל ערך גליקמי נמוך, מה שהופך אותו למזון אידיאלי לסובלים מבעיות של תנודות במשק הסוכר. הוא גם נמצא כעוזר לבעיות של כולסטרול, בעיות מעיים ועיכול וסרטנים מסוגים שונים, אם משלבים אותו בתזונה באופן קבוע.
מה, לא תרצו לאמץ אותו בחום לתפריט שלכם באופן קבוע?

רוב האנשים נוהגים לאכול חומוס מוכן, הנקנה בסופר ויש בו הרבה חומרים משמרים ושאר חומרים בלתי מזוהים. כדאי להימנע עד כמה שאפשר מסלטי חומוס כאלו ולהעדיף את סלט החומוס הביתי, או זה המוכן בחומוסיה שניתן לבטוח בה.

הקטניות ידועות כעושות גזים ולכך יש כמה פטנטים, או פתרונות שניתן לנסות (כי ממש חבל להמנע מאכילת חומוס, רק בגלל תופעה זו).
כאשר מבשלים את הקטניות רצוי להחליף את המים כמה פעמים, בכך עוזרים בפירוק האנזימים מעכבי החלבונים המצויים בכל הקטניות. הם אלו הגורמים לגזים וניתן לראותם כקצף שעולה על פני המים כשמבשלים קטניות. ככל במחליפים את המים יותר פעמים (לאחר רתיחתם) יורדת כמות הקצף, מה שמקל על בישול הקטניות ועל עיכולן.
טריק נוסף הוא להוסיף בהשריית הקטניות ובבישולן פס של אצת קומבו. יש לה יכולת של ספיחת הגזים אליה והיא עוזרת להיפטר מהם.
ניתן גם להוסיף בבישול תבלינים הידועים כסופחי גזים: זרעים של כמון, כוסברה, אניס, שומר, הל, ג'ינג'ר וקימל.

הצורה האהובה עליי של חומוס היא צלחת 'חומוס עם גרגירים' בחומוסיות מובחרות בארץ. ובכלל אצלנו בבית אוכלים חומוס כחטיף בין או לפני הארוחה. אני מבשלת את החומוס ומוסיפה לגרגירים הרכים שמן זית (הרבה, כי הגרגירים סופגים אותו מהר), מלח עשבים, זעתר, כמון, מיץ לימון טרי ושום קצוץ. בד"כ לא נשאר ממנו כלום, גם כשאני מנסה לעשות כמות גדולה.
זהו חטיף נפלא לילדים במקום במבה, ביסלי ושאר החטיפים ואפשר לקחת אותו לעבודה, ללימודים ולנסיעות בקלות.

מה החומוס האהוב עליכם?

ורד לב היא נטורופתית N.D., מדריכת הנקה ואם ל-2.
עוסקת ביעוצים פרטניים בתחומי הנטורופתיה, תזונה והנקה. מקבלת מטופלים בקליניקה בפרדס חנה.
כמו כן נותנת הרצאות וסדנאות בתחומי הנטורופתיה, תזונה, הנקה, ריפוי ובריאות (הכנה להנקה, תזונה לנשים בהריון, תזונת מניקות, המעבר למוצקים, תזונה בהתאם לעונות השנה, איך לאכול נכון, מפגשי בישול בריא ועוד).
מנהלת פורומים בנושאים אלו: "נטורופתיה למשפחה" http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ForumsII.asp?ForumID=13687 "הריון בראי הרפואה המשלימה" http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=45 וכותבת מאמרים רבים בנושאים אלו.
ליצירת קשר: 052-8527755 veredudu@013.net.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי