החינוך לאן ? 

החינוך לאן ?

בימים אלו, כאשר החינוך וההוראה אינם יורדים מסדר היום הציבורי ומתוך שאני מכיר היטב תחום זה,מהיותי בן של מורה ואח של מורה ויודע מה רצינית, תובענית וחשובה עבודתן בעיניהן וכמה עמל,אהבה ותעצומות נפש הן משקיעות בה וגם משפחותיהן סביבן.

וכמחווה למורים - ויש רבים רבים כאלה - אשר רואים ביאנוש קורצ'אק דמות מופת ראויה להערצה ומודל לחיקוי ואשר הולכים בעקבותיו,
הריני מביא מדבריו, מביא דברים בשם אומרם - המדברים בעד עצמם:

"רבים הם השלבים בסולם אמנות - החינוך.
אמנות זו תורה היא ולה פירושים וקבלה,
נגלה ונסתר, הכל ארוג ושזור יחד.
אין בה מוקדם ומאוחר.

אפשר לשנן וללמוד את תורת החינוך,
אך הבנת סודותיה והכרתם
לא מלאכת שינון היא.
זוהי תורת חיים שיסודה הניסיון האישי, העצמי.

הילד הוא אדם.
צריך לכבד את האדם הטוב והרע כאחד.
אם תכבד את הילד הטוב - הוא יעזור לך;
תכבד את הילד הרע - לא יפריע לך.
אם אוהב אתה את הילד הטוב,
תתחיל בסופו של דבר, לאהוב גם את הילד הרע.
איך קורה הדבר?
אין אני יודע. זה בא מאליו, אין הסבר לכך.

ילד אחד - עולם גדול ורחב.
שני ילדים - שלושה עולמות:
עולמו של כל ילד לחוד ושל שניהם יחד.
שלושה ילדים הם לא רק אחד ועוד אחד ועוד אחד.
נוסף לשלושה - ראשון ושני יחד, ראשון ושלישי יחד,
שני ושלישי יחד
ונוסף עליהם עולמם של כולם יחד.
והרי לך שבעה עולמות - אי רצון, ידידות, ריב, שמחה, עצב.
צא וחשוב כמה עולמות גנוזים בעשרה, עשרים, שלושים ילד,
עולמות רבים וקשים.
לבדך, בלי עזרת הילדים, לא תכיר עולמות אלה
ואז מלאכת החינוך שלך לא תצליח.

מתחת לתלבושת אחידה דופקים מאה לבבות שונים,
וכל אחד מהם - קושי אחר, עבודה אחרת, דאגה וחשש אחרים.
מאה ילדים - מאה אנשים,
אשר לא "אי פעם" לא "עדיין לא", לא "מחר",
אלא כבר... עכשיו... היום - אנשים הם".

לא מספיק לאהוב ילדים,
צריכים להבין אותם להתיחס אליהם כבני אדם:
להעניק להם את אותם הזכויות והכללים,
אותן התחייבויות אשר מחייבים את המבוגרים.
עד כמה אנחנו המבוגרים צרכים לחנך את עצמנו,
כדי להבין את הילדים.

השוויון הוא שקר. האחד מרגיש טוב והשני חש בראשו או בשיניו.
אחד - בריא, חזק, יפה, עליז, זריז, שר ומרבה לדבר;
השני - חלש, מסורבל, מכוער, לא-נעים.
האחד רוצה ויכול,
השני - יכול ולא רוצה.
השלישי - רוצה ולא יכול.
אין עצה לכך:
האנשים שונים, רוצים ומרגישים באופן שונה.

חיי המבוגרים בשוליהם של חיי הילדים
או חיי הילדים בשולי חייהם של המבוגרים.
אימתי תבוא ותגיע אותה שעה מאושרת
שחיי המבוגרים והילדים יהיו כשני טורים מקבילים.

ילדים ונוער הם שליש מהאנושות, ומגיע להם שליש
מכל האוצרות של האנושות,
לא בחסד אלא בזכות.

היכן אמצא מקום מתאים יותר לייסר הטועים,
לצוות על החזקים ולהגן על הקטנים והחלשים, אם לא בארץ ישראל,
על כך מתגעגע אני.
ילדים לא אי פעם, לא עדיין לא, לא מחר אלא כבר עכשיו,
היום אנשים הם".


רק דרך החינוך אפשר לשנות את העולם לטוב יותר (יאנוש קורצ'אק)

שלכם ,
אמיר הלמר
מאמן אישי ועסקי