מאת: ד"ר אינג' אברהם בן עזרא
בית המשפט ממנה מומחים כדי שאלה יבהירו לו סוגיות מקצועיות או מדעיות, אשר נבצר ממנו להבינן כיאות ללא סיוע של מומחה.
במאמר זה מדובר בעיקר על מומחיות בנושא ליקויי בנייה.
צד לדיון ממנה מומחה על מנת שישמש לו לפה ויבהיר את עמדתו וטענותיו בנושא המדעי או המקצועי, לצד הממנה כמו גם לצד הנגדי ולבית המשפט.
מבחינת עבודתו של המומחה, אחריותו, מחויבותו המקצועית ועמדתו, אין שום הבדל בין מומחה צד לדיון לבין מומחה מטעם בית המשפט.
יש הסבורים כי מומחה בית המשפט ? להבדיל ממומחה צד לדיון - חזקה עליו שיהיה ניטראלי, אובייקטיבי ונטול פניות. אין לטענה זו כל שחר. הדרישה לאובייקטיביות ולעמדה מקצועית שאינה נוטה לטובת הצד הממנה היא דרישה לגיטימית וברורה ממומחה צד לדיון וכאשר אינו נוהג כך, חוות דעתו ראויה להתבטל ומומחיותו נפגמת. ראה בעניין זה בקורת קשה של בית המשפט על מומחה צד לדיון על שנטה בחוות דעתו לטובת הצד שמינהו ? הוא הצד ששילם את שכרו, ע"א 86/86 אחד העם שפירא בע"מ נ' לשם רבקה ואריה, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: י' מרגלית, ח' אריאל, מ' סלוצקי, פס"מ תשמ"ח 1 עמ' 3.
ראיתי מומחים רבים, רבים מדי, שהתמנו על ידי בתי המשפט ? ונטו בבירור לטובת צד לדיון מתוך שיקולים זרים ומוזרים; לא במקרה, הצד שנהנה מכך הוא זה אשר גם יכול לספק למומחים אלו עבודה מקצועית, הוא גם נחשב ל"צד החזק", הוא גם בדרך כלל הצד המוצג כנתקף על ידי התובע, שבראש מעייניו [של התובע] רק בצע כסף.
דוגמא אופיינית:
בדירת מגורים יש מפגע של צפיפות יתר בחדרי שירות, בניגוד לתקן הישראלי 1205.3 ולהל"ת ? הוראות למתקני תברואה תש"ל ? 1970. התיקון [ביטולו של הליקוי] כרוך בתכנון אדריכלי יסודי, כי השטח שהוקצב לחדרי השירות אינו מספיק. מומחה בית המשפט כותב בחוות דעתו, כדי לדחות את הטענה ? "לא ניתן לביצוע", והיה והוא גם שמאי מקרקעין, מעריך שיעור ירידת ערך, הקטן בהפרש רב מעלות ביטול הליקוי בפועל.
לשאלה ? "מהי העלות לבטל את הליקוי?" הוא ישיב: "איני יכול לקבוע ללא קבלת תכניות כוללות של הדירה ? קונסטרוקציה + צנרת", ביודעו כי תוכניות אלו לא יסופקו לו, והיה אם יסופקו - יבקש כי אדריכל גם יכין את תוכנית השינויים, דבר שמרחיק עוד יותר את הסיכוי לקבלת תשובה לשאלה, למעשה לשאלה שלא הייתה צריכה כלל להישאל, בהיות חוות דעתו אמורה להכיל את התשובה לה - מראש... וללא שום תוכניות, כמובן...
התנהגות שכיחה מסוג זה של מומחים, או דומה לה, היא התחכמות המכוונת נגד צד לדיון, צד מסוים, הוא הצד החלש, הנזקק, התובע, הנתפש כמי שרק כסף הוא רוצה, הצד שלמעשה קיבל דירה פגומה הבנויה בניגוד לדין, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא, ולאור אישור התוכניות השגויות במשרד מהנדס העיר והימנעות מאכיפה ציבורית ? נאלץ לבצע אכיפה פרטית על חשבונו הדל והמוגבל.
התנהגות שכיחה מסוג זה של מומחי בית המשפט, אינה ננקטת רק לגבי משטחי גישה בחדרי שירות, אלא גם לגבי: פרוזדור צר בדירה, מבנה מדרגות פנימיות, מפגע של הגבהה במעבר בין חדר למרפסת - בניגוד לתוכנית המכר ו/או לדיני הבנייה, הימנעות מלכלול בחוות דעת ליקויי רטיבות וסדקים בטענה שפרטי ליקויים אלו לא נכללו בחוות דעת התביעה במפורש ? כן נכללו בה סדקים אחרים ורטיבות אחרת, סמוכה, על יד זו שנצפתה ? לא אותה רטיבות ממש, ועוד התחכמויות של ראש קטן, אשר עלולות להתקבל על ידי בית המשפט בכל אחד מהמקרים הבאים:
א. כאשר בית המשפט לוחץ על הצדדים לדיון לסיים את התיק על סמך חוות דעת המומחה, בטרם מיצוי ההליך של שאלות הבהרה ומתן תשובות לשאלות ההבהרה ו/או חקירה.
ב. כאשר חקירת המומחה מוגבלת על ידי בית המשפט, בהתאם לסמכותו של בית המשפט לפי סדר הדין האזרחי תשמ"ד ? 1984, פרק י"א: מומחים.
ג. כאשר המומחה מצליח להוביל את הדיון למבוי סתום ובית המשפט מגבה אותו בכך.
ד. כאשר נפסק בפסק הדין בהתאם לחוות דעתו של המומחה, אשר התקבלה במלואה - "כזה ראה וקדש" ללא דיון מעמיק בה, ולא הוגש ערעור, או שהוגש ערעור - ונדחה ללא דיון בו, אלא מטעמים אחרים ? כגון ? "לא מצאנו הצדקה.....".
כדי לבלום תופעות מסוג זה של עיוות דין, נדרש כי מול מומחה בית המשפט הנוקט לעתים במתכוון בשיטת "ראש קטן" ? יתייצב עורך דין הבקי בתחום והמגובה במומחה צד לדיון המסייע לו ובתובע המשתף פעולה.
צירוף זה לא תמיד מצוי.
[צירוף זה אינו הכרחי כאשר בית המשפט מבצע את תפקידו בנאמנות ובסובלנות מתוך כוונה כנה לרדת לשורש המחלוקת המקצועית והעובדתית].
משהו אופטימי:
צירוף זה של עורך דין הבקי בתחום והמגובה במומחה צד לדיון המסייע לו ובתובע המשתף פעולה - אפשרי, ועשוי להוביל לפסק דין שבעקבותיו התובע מגיע אל שלו, ובנוסף, מבוצעת אכיפה פרטית המהווה תרומה חשובה לאיכות המגורים בישראל.
לא במנותק מהנאמר לעיל, מובאים דברי השופט י' טירקל מבית המשפט העליון, בעניין הדרישות ממומחה בית המשפט, אשר הן דרישות מכל מומחה, כדלקמן:
"מומחה שמינה בית המשפט אינו רשאי לפטור את עצמו מלתת חוות דעת עצמאית משלו, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו לבדו. כמו השופט, שאינו רשאי להעביר את החלטתו לגורם אחר, אלא עליו לשאת אותה לבדו, במלוא כובדה, על כתפיו שלו, כך גם המומחה הרפואי. רשאי הוא לבקש בדיקה נוספת על ידי רופא או מומחה אחר ורשאי הוא לסמוך על תוצאותיה, אחרי שהעביר אותן בכור מומחיותו, אך אל לו לסמוך את חוות דעתו על חוות דעתו של המומחה האחר ואל לו לאמצה".
[רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בראל, פ"ד נ (3) 214].
המומחה רשאי לפנות בשאילתה לבית המשפט, ורשאי לבקש מינוי תת-מומחים שיסייעו לו בהשלמת חוות דעתו, ורצוי כי יעשה כן כאשר אינו יכול לתת מענה לסוגיות שבמחלוקת. המומחה חייב לנמק את חוות דעתו והוא אינו פטור מהוכחת טענותיו, אף שהן מקצועיות בעיקרן.
המומחה אינו רשאי לצפות כי יתנו בו אמון עיוור, אלא הוא צריך לקחת בחשבון מראש כי הוא עלול להיחקר על חוות דעתו, ועליו להיות מוכן ומזומן להגן עליה, לנמק ולהסביר כל דבר ועניין.
?31 דצמבר 2007
ד"ר אברהם בן עזרא - מהנדס יועץ
www.benezra.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
