הרשות המקומית מצויה בתהליך מואץ לקראת אחריות מלאה על ניהול מערכת החינוך שלה. אם בשנים שעברו הוגבל תפקידה בדאגה למבנים ותחזוקתם , למתן שירותי חינוך בסיסיים - הרי שלאחרונה המצב משתנה . הרשויות המקומיות לוקחות יותר ויותר אחריות ויוזמה לקידום מערכת החינוך שלהם . יותר ויותר הן מובילות - ולא רק מבצעות את מדיניות משרד החינוך . ועדת דברת , למשל, ראתה בתהליך כזה מנוף להזנקת השירות החינוכי . היא הדגישה את הצורך הדחוף בביזור מערכת החינוך הישראלית שמעיקרה היא ממורכזת . דו"ח דברת ציין אף את חוסר היעילות ובזבוז המשאבים במערכת בה ההנחיות וההוראות זורמות במבנה היררכי מיושן , שמקורו בתרבות פוליטית של שנות ה - 50 .
עניין אחד החמיצה ועדת דברת , לטעמי . היא הדגישה את פתרון הקמת המח"א ( מרכזי חינוך אזוריים ) - כמודל ניהולי אופטימלי. אולם הבעיה היא לא רק פתרון ניהולי יעיל . שורש הענין הוא החיבור הבריא והאמיתי בחינוך, בין מבנה הרשות המקומית - לבין ההוויה הקהילתית. קץ המבנים הביורוקטיים של שנות ה 50 וה 60 מגיע בשל הכמיהה לרעיון הקהילה המחנכת . רעיון זה בא לידי ביטוי בהעצמת תפקידה של הרשות המקומית - עבור חיי תושביה וילדיה. כך נכנסות הרשויות המקומיות אל פיתוח מערכי תמיכה בלקויי למידה , תגבורים לימודיים , פיתוח תכניות מצוינות, השבחת הסגל הניהולי והחינוכי. רשויות מקומיות , בצדק , נמדדות על פי רמת הנשירה וההנשרה מכלל בתי הספר שלהן . הפרסום הארצי של הזכאות לבגרות בוחן את מידת ההצלחה של הרשויות המקומיות - לא של בתי הספר . כי מדובר בהישג או קושי של קהילה שלמה . ראשי רשויות והנהגות חינוכיות מתמודדים עם מניעת אלימות , כישורי חיים , קודים עירוניים למשמעת ועוד - מתוך תפיסה הרוצה לפתח את חיי הקהילה.
התהליך זוכה לדרבון והאצה בעשור האחרון - מסיבות הקשורות בחולשת השלטון המרכזי בישראל . מאז 2001 קוצצו משאבי מערכת החינוך ב 20 קיצוצים שונים - בעוד מספר התלמידים רק גדל. קיצוצים אלה - מול עלייה ניכרת בציפיות ההורים ממערכת החינוך הולידה חוסר אמון ביכולת המדינה לנהל את החינוך שלה . על אלה צריך להוסיף את היעדר הרצף השלטוני והמחויבות השלטונית. וכך אין תהליך מסודר של הטמעה - שהוא תנאי להצלחה בחינוך. השינויים התכופים , וההצהרות שחיות על זמן שאול - מותירים את אנשי השדה בהמתנה לפרויקט הבא, או התכנית החדשה.
כך נכנסת הרשות המקומית כמסגרת קהילתית לניהול מערכת החינוך שלה . היא מציעה קביעות ויציבות יחסית בהתוויית מדיניות . היא מסוגלת לקחת אחריות ציבורית וכספית על תהליכים ותכניות. היא נאלצת לגזור ממקורותיה משאבים הולכים וגדלים כדי לשפר ולהשביח את החינוך . הנהגה קהילתית מסוגלת לגייס
משאבים מהמגזר השלישי ואם אין ברירה - גם מההורים , לצערנו. החשוב מכל : ראייה קהילתית כוללת מאפשרת איגום משאבים בין מקורות אחדים הבאים ממקורות שונים במשרד החינוך ובמשרדי ממשלה אחרים . זה יותר נכון , ומבטיח הצלחה בניצול משאבים כה מוגבלים .
בתהליך המתרחש כעת מתקיים כל הזמן מעין דיאלוג בין הרשויות המקומיות לבין משרד החינוך . בסופו של דבר התהליך הזה הוא בלתי נמנע והכרחי . בעתיד הוא קשור בהגדרה חדשה של קווי הסמכויות והכוונת המשאבים. משרד החינוך יתווה מדיניות אקדמית פדגוגית, יקבע מדדי הערכה ובקרה, ישרטט קוים אסטרטגיים בחינוך . הוא ישיל מעצמו גופים מבצעים או אחרים שאין צורך בהם. מי שיקבע את איכות החינוך תהיה הקהילה המחנכת. זהו תהליך דמוקרטי של ביזור והתייעלות . הוא תואם את רוח התקופה ואת המגמות החדשות בחינוך המצביעות על הגברת השיתוף , ובניית הרצף החינוכי מבוקר עד ערב .
ראש מינהל החינוך בעיריית חולון ,
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
