התובע נולד עם תסמונת דאון. הוריו של התובע, אף הם תובעים בכתב התביעה, טענו כי רופאם, הנתבע 1, התעלם מתוצאות סקירת מערכות אשר בוצעה במהלך ההיריון בידי רופא נוסף אשר בה נראו ממצאים אשר חייבו דיקור מי שפיר לבדיקת הגנטיקה של העובר ואפשרו היותו חולה בתסמונת דאון. הרופא אשר ביצע את סקירת המערכות אף ציין במפורש בתוצאות הבדיקה "עקב הממצא מופנית לרופא מטפל. יש לשקול דיקור מי שפיר לקריו ? טיפ". ההןרים הביאו את תוצאת הבדיקה לנתבע ד"ר כסיף אולם זה לא הפנה את התובעת לייעוץ גנטי או דיקור מי שפיר. התובעים טענו כי יש בהתעלמות זו ובמחדליו של הרופא משום רשלנות רפואית של רופא מטפל.
הנתבעים טענו כי חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, פרופ' שנקר, איננה מבוססת מטעמים שונים וביניהם כי פרופ' שנקר אינו פעיל עוד כרופא וכי בפועל לא היה מבצע בדיקות אולטראסאונד בעצמו. הנתבעים טענו עוד כי מאחר והתביעה הוגשה 10 שנים לאחר לידת התובע הפגוע הרי שתביעת ההורים התיישנה.
בית המשפט לאחר דיון משפטי ארוך קובע כי תביעת ההורים לא התיישנה שכן תביעת ההורים כמטיבים של נזקי התובע הקטין הפגוע "נמתחת" עד למועד התיישנות תביעתו של התובע הקטין קרי עד לשבע שנים מיום הגיע התובע לגיל 18 ? גיל 25.
בפסק דינו קובע בית המשפט כי לא הוכח בפניו שהתובעת, אימו של התובע הקטין, נשלחה לבדיקה גנטית כנדרש בעקבות הממצאים בסקירת המערכות וכי היה על הנתבע לנוכח גילה של התובעת להפנותה לביצוע בדיקת אולטראסאונד ממוקד יותר לגילוי מומים ומשלא עשה כן הרי שיש בכך רשלנות בטיפול.
בית במשפט חוזר בפסק הדין על ההלכה כי אף אם סבר הנתבע כי אין הכרח מובהק בביצוע הבדיקות הנוספות אשר יכלו לשלול את האפשרות כי התובע לקה בסינדרום דאון הרי שהייתה מוטלת עליו החובה להסביר לתובעת על האפשרות לביצוע הבדיקות ולהעמיד בפניה את האפשרות לבחור אם לבצע אותן.
מאחר וטיפולו של הרופא הנתבע בוצע במסגרת קופת חולים מכבי הרי שנקבע כי אף הנתבעת 2, קופת חולים מכבי, אחראית בגין נזקיהם של התובעים.
בית המשפט קבע כי יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 30% שכן הייתה ערנית ומעורה בבדיקות והיה עליה להתעניין אף היא באפשרות של הייעוץ הגנטי ודיקור מי השפיר.
בית המשפט פסק עוד כי האינטרס המוגן הינו אינטרס של החיים ללא מום ואין מוטלת על ההורים התובעים החובה להוכיח כי היו בוחרים למנוע את הלידה וכל מה שצריך להוכיח הוא שרשלנות הרופא היא אשר גרמה לכך שהקטין נולד לחיי מום
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
