אחוז הגירושין בישראל נמצא בעליה מתמדת, והסיכויים לגירושין של זוג שהתחתן בשנה האחרונה כבר נע סביב 30%. חוסר הסכמה בענייני הניהול הכלכלי של המשפחה הוא אחד הקטליזטורים לתופעה, וההיכרות בין בני הזוג בתחילת דרכם אינה בהכרח מעמתת אותם עם נושאים שיעסיקו אותם מאד בהמשך הדרך: רמת ההוצאות השוטפות , קניית דירה, הקצאת משאבים לחינוך הילדים, ותכנון כספי לטווח הארוך.
הניהול הכלכלי של המשפחה דורש עיסוק במיגון רחב של נושאים, לרוב האוכלוסייה אין מושג תיאורטי או מעשי בתחום חשוב זה, וקבלת ההחלטות היא אינטואיטיבית. הפוטנציאל לטעויות רב, והמשקעים שנוצרים כתוצאה מהחלטות כלכליות שגויות מעיבים על הזוגיות בהמשך הדרך.
תאום ציפיות ואסטרטגיה זוגית משותפת יכולה למנוע חיכוכים רבים, אך יצירת דיאלוג נכון צריך להתחיל כבר בתחילת הדרך המשותפת.
כמה ההחלטות מעשיות שכדאי לזוג צעיר לקבל בנושא זה:
• חשבון בנק אחד משותף אליו נכנסות המשכורות ודרכו מתנהלת כל הפעילות הכלכלית. ישנם זוגות המחזיקים שני חשבונות מטעמים של עצמאות אישית, אך פעמים רבות חוסר השקיפות מעוררת חשדנות, קנאה ומריבות. ליצור כלכלה אחת משותפת (אין "משכורת שלי ומשכורת שלך" "הוצאות שלי והוצאות שלך").
• לנצל את הדיון על השימוש בכספי החתונה כדי לגבש את האסטרטגיה לשנים הבאות. האם אנו "חיים את הרגע" או בונים את הטווח הארוך. צמיחה עתידית מחייבת ויתורים בטווח הקצר, וצריכה להיות הסכמה בנושא זה.
• בנכסים הביטוחיים למנות כמוטבים את בני הזוג. מינוי בן הזוג כמוטב בלעדי מעיד על בטחון ואמון. האישה מחליטה על גובה ביטוח החיים של הבעל (כי היא זו שתצטרך להתמודד, חלילה אם יקרה לו אסון) וההפך.
• ההחלטה על קניית דירה היא החלטה כלכלית ולא רומנטית, דירה גדולה מרחיבה את הלב אך מצמצמת גמישות כלכלית לעשרות שנים קדימה. ללכת לפי היכולת, לא לפי הרצון והפנטזיות.
• לא לבנות על ירושות. תוחלת החיים היום ארוכה, ומצבים סיעודיים יכולים לאכול גם ירושות גדולות.
• לא להישען על ההורים בתקצוב השוטף.
• לשתף את בן/בת הזוג בניהול התקציב והכספים. כשאחד מבני הזוג מתרחק מניהול הכסף ומשאיר את הנושא בלעדית לבן הזוג השני ישנה חשיפה לתהליכים של חוסר אמון והטחת האשמות במידה והעניינים משתבשים בהמשך הדרך.
• לגבש תפישה משותפת לנושא ההוצאות על הילדים. לתת את כל החום, את כל האהבה. אבל אי אפשר לממן את כל מה שרוצים לתת להם. משפחות רבות מסתבכות כלכלית כי הן אינן יכולות להשלים עם העובדה שהרצון להעניק לילדים את הטוב ביותר מתנגש עם מגבלת תקציב, וצורכי הילדים נותנים לגיטימציה לפריצה בלתי אחראית של מסגרת התקציב המשפחתית. חייבים לתת לילדים את הצרכים הבסיסיים, ומעבר לכך - רק לפי היכולת.
הניהול הכלכלי הוא משימה, אמצעי ולא מטרה, ובשנות הנישואין הראשונות רצוי לתאם ציפיות, לסגל תהליכי ניהול משותפים ודיאלוג כלכלי עניני שיקטינו את פוטנציאל החיכוך, ויצרו בסיס לצמיחה זוגית וכלכלית.
יוסי אש הנו כלכלן, מומחה בעל שם לתחום כלכלת ההמשפחה, מחלוצי התחום בישראל ומהמובילים אותו. מכותבי רבי המכר "הדרך אל העו"שר", "ממינוס לפלוס", ו"המסגרת". יוסי אש הנו יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, מנהל תוכנית כספית ? תוכנית חינוך פיננסי לתלמידי בתי הספר. ומנהל אקדמי של הקורס להכשרת יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה.
למידע מועיל נוסף, ולטיפים בתחום כלכלת המשפחה: http://www.esh-lidor.co.il, להזמנת הרצאות: yosy@esh.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
