בגימטרייה, הפער בין "מצוי" (146) ל"רצוי" (306) הוא "כסף" (160). זהו כמובן טיעון מוחץ למה כדאי להתעשר אבל סקר מפתיע של הלמ"ס מספר סיפור אחר. בסקר החברתי המקיף שנערך בשנת 2002 נבדקה שביעות הרצון של הנשאלים מהמצב הכלכלי האישי. באופן לא מפתיע הסקר מראה שככל שרמת ההכנסה עולה כך גם עולה שביעות הרצון מהמצב הכלכלי. נשמע טריוויאלי. יותר כסף יותר טוב.
אבל בין השיטים מתחבאות הפתעות. מחיתוך לפי קבוצות גיל עולה כי קבוצת הגיל של 65+ מרוצה מאד ממצבה הכלכלי (כ-60%), יותר מבני ה 45-64 (47%), ומבני ה25-45 (45%). מפתיע, בהתחשב בעובדה שהכנסותיה של קבוצה זו מסתמכות רק על קצבאות. נתונים לא רשמיים מראים שדווקא בקבוצת גיל זו כמעט אין חריגות יתר בחשבון הבנק, וההסבר האפשרי הוא שבגיל השלישי לומדים להסתדר עם מה שיש.
גם אוכלוסיית החרדים מרוצה ממצבה הכלכלי (61%), יותר מהדתיים, המסורתיים ומהחילוניים. גם זה נתון מפתיע, כי מדובר בקבוצת אוכלוסייה חלשה מהבחינה הכלכלית. גם קבוצה זו מחזיקה באידיאולוגיה אישית של הסתפקות במה שיש.
"איזהו העשיר - השמח בחלקו", אמרו חכמינו. אך העולם המערבי משדר מסרים הפוכים: אל תסתפק במה שיש, אל תחכה למחר אם אתה יכול לקנות היום, ואם אין לך כסף זמין קח אשראי. אי אפשר להלחם עם הרצון לחיות ברמת חיים גבוהה יותר. אך יש לגנות צריכת אשראי בלתי מבוקרת, שהפכה למכת החברה המודרנית.
השימוש באשראי מתעתע. בטווח הקצר הוא נותן את התחושה שיש לך יותר כסף, אך לטווח הארוך יסתבר לך בדיוק ההפך. בטווח הקצר אתה רואה מול העיניים את הכסף שזורם לך לחשבון, אך הריבית על ההחזרים מוצנעת, ורוב משקי הבית לא מבינים את משמעותה האמיתית.
העסקים קוראים לריבית "הוצאות מימון". הם לוקחים אשראי מתוך הערכה רציונאלית שהפעילות העסקית תניב רווח שיעלה על עלות ההון שגויס.
משקי בית לעומתם, לוקחים את האשראי מתוך שיקולים פסיכולוגיים וסוציולוגיים, שבבסיסם חוסר היכולת לדחות סיפוקים חומריים, רצון לחיות ברמת חיים גבוהה יותר. אבל צריכת האשראי גורמת להם לחיות ברמת חיים נמוכה יותר, בגלל "הוצאות המימון" שהם משלמים.
האבסורד הוא שמי שאינו מסתפק במה שיש לו ומשתמש באשראי כדי לצרוך יותר מהכנסותיו, בעצם חי בפחות מהכנסותיו, רמת חיים נמוכה יותר. "הוצאות המימון" גורמות לכך.
שפע האשראי הזמין בשוק נותן את האפשרות המעשית לצרוך מעבר ליכולת הריאלית. משפחה שמרוויחה 10,000 ש"ח בחודש יכולה לצרוך אשראי של 100,000 ש"ח, בלי להתאמץ בכלל. מינוס בבנק בגובה 2 משכורות, 2-3 הלוואות, קניות בתשלומים דרך כרטיסי האשראי, הלוואה מקרן הפנסיה או ע"ח קרן השתלמות - והנה לנו הסכום הדרוש. חייה היום כי מחר נמות.
החיים "במינוס" אינם נובעים מהחלטה כלכלית רציונאלית, במקרים רבים הם מעידים על חוסר רצון לחיות על פי היכולת ולהסתדר עם מה שיש. נשמע פשוט? מליון משפחות ישראליות עם יתרת חובה בחשבון מעידות שלא.
יוסי אש הנו כלכלן, מומחה בעל שם לתחום כלכלת ההמשפחה, מחלוצי התחום בישראל ומהמובילים אותו. מכותבי רבי המכר "הדרך אל העו"שר", "ממינוס לפלוס", ו"המסגרת". יוסי אש הנו יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, מנהל תוכנית כספית ? תוכנית חינוך פיננסי לתלמידי בתי הספר. ומנהל אקדמי של הקורס להכשרת יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה.למידע מועיל נוסף, ולטיפים בתחום כלכלת המשפחה:
http://www.esh-lidor.co.il , להזמנת הרצאות: yosy@esh.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
