האם האימון הוא זה אשר חולל את הכאב או רק עורר אותו?. האם הכאב הזה שוכן בנו זה מכבר או הוא הוויה חדשה של גופנו ונפשנו?.
***
אימון ביוגה, כיצירת חיים רוחשת, מפגיש אותנו לא אחת עם צפונות ליבנו ונסתרותיו. גופנו משמש לנו, לעיתים, כמראה לנפשנו ונפשנו מושפעת אף היא, פעמים רבות, מתנודתיות מצבנו הגופני. הדיון הנוקב, השיח הבלתי-נפסק, שבין גוף, נפש ורוח הוא במרכז ההתרחשות של אימון היוגה. והדיאלוג הוא, ללא ספק, תוסס, סוער ורווי מהמורות. דיאלוג הוא מצב האיזון שלנו והמקום בו אנו מבקשים להיות. כשמונולוג משתלט עלינו; דבר הגוף בצורת כאב חד, מחלה, מגבלה, דבר הנפש בדמות חרדה, דיכאון, טראומה ודבר הרוח בדמות תעתועים, ניתוק, שגעון - אנו סובלים.
אימון היוגה אינו יכול לשלוט תמיד במונולוגים המתפרצים ואין הוא תעודת ביטוח או חיסון מפניהם, אולם הוא יכול להביא את שטף המונולוגים לכדי דיאלוג, מאוזן ככל האפשר - המאפשר לנו לגור עימם בשלום.
לעיתים נדמה כי אימון היוגה מפחית מעוצמת המונולוגים. אכן, מחקרים מוכיחים את אשר יודעים היוגים מזה אלפי שנים על סמך התנסותם הישירה - היוגה עוזרת למכאובי גוף ונפש. אולם, כך נדמה, הצלחתו הגדולה והמורגשת יותר של האימון היוגי הינו בהמרת המונולוגים לדיאלוג ולפיכך בהפחתת עצימותם, ביחס לעצמנו.
***
הנטיה האנושית להדחקה היא טבעת הגנה מוכרת השומרת עלינו. הדחקה קיימת גם במישור הגופני (אני חש כאב ולא מפעיל יותר את המקום הכואב) וגם במישור הרוחני (אש גדולה בוערת בי ואני מכבה אותה יום אחרי יום). אולם, גם בעולם מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים, המידתיות היא הקובעת. מי שחושש לגעת ייתכן וידיר רגליו מאימון יוגה. אך מי ששואף להפגש, להכיר, להתבונן וללמוד את עצמו - ובכך לחוש בסיפוק טהור (סיפוק המסייע לרבים לתפקד טוב יותר בחיים האישיים והמקצועיים, לחוות בריאות קורנת יותר ולהנות מהצלחה משמעותית יותר) - היוגה היא בהחלט הבית.
בית חם ומחבק, בחצרו גינת טבע פראי וירוק, ציפורי שיר על צמרות עציו וחוף ים, כחול טהור ובתולי נמצא אך בסמוך לו.
***
כשאנו מתאמנים ביוגה, אנו עושים זאת לעיתים קרובות בעזרתו של מורה, מדריך, מטפל, מלווה, או כל שם אחר שנבחר בו.
אדם המתמסר לתהליך הידיעה העצמית מתסייע בקשר עם אחר כדי להבין טוב יותר את עצמו. וכשנפש פוגשת נפש אחרת, היצירה מתפתחת עוד ועוד.
נוכחותו של המורה ליוגה המלווה אותנו, מסייעת לנו להכיר את הכאבים שלנו במינון ההכרות המתאים לנו, בלי להפגע. המורה מגן עלינו מפני הצפה וצעידה מהירה וקיצונית מדי, למקומות שאיננו מוכנים עדיין להכירם.
המלווה, מסייע לנו לבאר את הקצב הראוי לנו כמו את המשמעויות אותן אנו מייחסים לסימנים ולסמלים שאנו פוגשים. המורה שומר עלינו ככל האפשר מפני פגיעות בגוף ובנפש, כדי שיתקיים בנו תהליך התפתחות מודע, מתון, מדוד וחיובי. טל רביד, מורה ליוגה.
04-8711887
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
