פרשת "משפטים"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כ"א/א').
רש"י מבהיר שכל מקום שנאמר "ואלה" מוסיף על הראשונים, "מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני" - גם המצוות החשובות שבפרשת "משפטים" נאמרו בסיני, בקבלת התורה.
חלק מהותי מ"עשרת הדיברות" מבוסס על חיי חברה וחשיבותה, כך תרי"ג המצוות מבוססות בעיקרן על בניית חברה אנושית והגונה. מציין הרש"ר הירש: "כל יחסנו אל ה' ברוח הצדק והאנושיות ולהתחזקותו של כל יחיד ויחיד ברוח המוסר והצניעות". כלומר, בניית העם היהודי מתחילת דרכו מבוססת על צדק, יושר. ערכים אלה מהווים תשתית איתנה לחברה ממסודרת במדינת היהודים. כאשר תכונות אלו קיימות, ניתן לבנות עם חכם, המלא וגדוש ברוחניות.
כאשר בונים עם איתן וחזק מבחינה חברתית, ניתן להבין את תגובת בני ישראל למשה - שתיאר בפניהם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים - שאמרו "נעשה" ובהמשך "נעשה ונשמע". כאשר האמונה קיימת בעם, אמונה בקב"ה שהוציאם ממצרים והפכם מעבדים לבני חורין, הם הופכים לאנשי אמונה גם בעצמם וביכולתם. או אז הם מוכנים וערוכים לבצע כל דבר, כפי שאמרו קודם "נעשה" ואחר כך "נשמע" - נקשיב לכל ההסברים, לתפיסת העולם, לכל החוכמה והרוחניות העומדים מאחורי אותה אמונה ולב טוב.
ידוע המדרש המתאר את פניית הקב"ה לעמים רבים בהצעה שיקבלו את התורה. כל אומה שאלה ומה כתוב בה? כאשר הבינו שנאמר בתורה "לא תרצח", "לא תנאף" או "לא תגנוב" לא הסכימו לקבל את התורה. כאשר הגיע הקב"ה לבני ישראל ושאל אם הם רוצים לקבל את התורה, ענו כולם יחדיו: "נעשה ונשמע".
העשייה, קיום המצוות ביהדות, קודמת לידיעת התורה. שהרי נאמר במסכת חגיגה: "אין בית מדרש ללא חידוש" - היהדות מתחדשת כל הזמן. ביהדות שפע יוזמות ויצירתיות. לכן, קודם כל מתוך אמונה גדושה "נעשה" - נקיים את המצוות, ובהמשך "נשמע" - נלמד כל הזמן ונתחדש. דבר זה מקדם כל אדם ומחדיר רוחניות לכולנו. כפי שמודגש באבות דרבי נתן (פרק כ"ב) לגבי חשיבות לימוד החכמה - עם ישראל הקדים מעשה ללימוד חכמה.
אנו יודעים שתשתית האנושיות מבוססת על כנות, יושר, הגינות ומוסר גבוה. אדם בעל תכונות אלה, רוכש רוחניות וחכמה בעוצמה וביתר רצון פי כמה מאדם שעמל רבות ועוסק בלימוד אבל הוא חסר תכונות חברתיות חשובות אלה. ללא התייחסות איתנה לחיי חברה, ללא עזרה, נתינה וסיוע לאחרים, אין ערך לאנשים בעלי ידע נחרב ככל שיהיה. "השילוב המנצח" של אדם מעולה הוא: חיי חברה, אהבת אדם יחד עם חכמה.
בספר "עין איה" (שבת פ"א/נה') מסביר הרב קוק מדוע זה הסדר בלימוד תורה, צריך להתאים את תוכן הלימוד לעולמו ויכולתו של האדם. על פי הרב קוק צריך אדם מקטנותו, מילדותו, ללמוד מקרא-תורה המקנה לאדם ערכים כללים של אמונה בה', ממלאת ברגש ומחנכת לאהבת הטוב ושנאת הרע. רק בהמשך עליו להוסיף רוחניות ודעת דרך המשנה והגמרא.
כאשר מעיינים בכל פרשת "משפטים" מבחינים שרוב המצוות קשורות לאדם והתנהגותו כלפי הזולת - כלפי חבריו. מצוות המחייבות את האדם להיות טוב, ישר והגון בכל מצב וכלפי כל אחד. רק כך, בבניית חברה מגובשת ומחונכת ניתן לנהל חיים תקינים במדינה מתוקנת.
ד"ר יחיאל שרמן
אתר: www.h-y1.fav.co.il
חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים", כאחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, כפר הנוער הודיות וקמפוס תו"מ לטכנולוגיה מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he1
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
