הפרשייה האחרונה של נתן אשל החזירה בשנית את נושא ההטרדה המינית אל לב השיח הציבורי. מתברר כי למרות המודעות המתפתחת בנושא, לא כולם בקיאים ברזי החוק ולא תמיד ברור מתי מחמאה לכאורה תמימה הופכת להטרדה מינית של ממש.
בשנת 1998 חוקק לראשונה החוק למניעת הטרדה מינית ולמעשה היווה את אבן הדרך במאבק לשיוויון מגדרי. עד אז נשים רבות שהוטרדו במקום עבודתן לא היו יכולות להשמיע את קולן מחשש שיאבדו את משרתן, ואילו החוק העניק להן 'גב' ולגיטימציה להתלונן כאשר נעשה להן עוול.
מה אומר החוק?
הגישה כלפי החוק מאוד אמביוולנטית: מחד, נשים מכירות תודה על כך שיש חוק כזה שמגן עליהן ועל גופן מפני פגיעה, ומאידך, גברים מרגישים לא פעם כי עליהם להיזהר במילותיהם ובמעשיהם כדי שאלו חלילה לא יפורשו כהטרדה.
אז נכון שהסעיפים של החוק ניתנים לפרשנות, ובכל זאת, כללי המתאר הכלליים שהוא מגדיר לא מותירים ספק באשר מהי הטרדה מינית במקום העבודה, בהתאם לסעיפים כדלקמן:
• ביצוע מעשים מגונים
• התייחסות חוזרת לאדם אשר מטרתה להתמקד במיניותו
• סחיטת איומים על רקע מיני
• התייחסות משפילה המתייחסת למיניותו של האדם
• הצעות חוזרות ונישנות אשר להן אופי מיני
היכן נמתחים הגבולות?
כפי שניתן לראות, החוק לא תקף לגבי יחסים רומנטיים הנעשים בהסכמה (אם כי חשוב לזכור כי יחסים רומנטיים הם לא תמיד מקובלים בכל מקום עבודה), מחמאות או חיזורים שנחשבים סבירים. התחום האפור חל בדיוק בגלל הסעיף הזה, שהרי לא תמיד ברור מהם חיזורים סבירים והיכן עובר הגבול.
כמו כן, החוק מטיל גם אחריות לגבי הנשים עצמן, ולכן לפי החוק נשים אשר מקבלות התייחסות אינה ראויה במקום עבודתן אשר פוגעת בהן, נדרשות לסרב, גם אם לא מדובר בסירוב מילולי ואמירת מילים מפורשות אלא במעשים.
מה עושים במצב כזה?
ישנם לא מעט ארגונים שנועדו לסייע לנשים אשר חוו הטרדה מינית, בין אם בעבודתן או בכל מקום אחר, כמו לדוגמא ויצ"ו, נעמת, שדולת הנשים וכו'. בנוסף, בפני הנשים שחוו הטרדה כזו עומדות מספר אפשרויות, כמו הגשת תלונה במשטרה, תביעת פיצויים ואפילו הגשת תלונה במקום העבודה עצמו.
למרות כל האפשרויות שהוצעו ולמרות שקיימת מודעות הרבה יותר מפותחת לנושא, בייחוד מאז שפרשיית הנשיא קצב וא' עלתה לכותרות, עדיין נדמה כי נשים רבות אשר חוות על בסיס יומיומי הטרדה מינית בעבודה ממשיכות לסבול זאת מבלי להתלונן ואף יתרה מכך- ממשיכות לעבוד באותו מקום.
נשאלת השאלה - מדוע זה קורה? ובכן, ברוב המקרים ההטרדות המיניות הן תוצר של יחסי מרות בין המעסיק לבין העובדת, כאשר המעסיק בוחר לנצל את כוחו במטרה להטריד את העובדת. במקרה כזה, כשההיררכיה בין העובדת לבין המעסיק ברורה, העובדת שחוותה הטרדה מינית מפחדת להתלונן פן הנושא יתנקם בה או שתאבד את משרתה.
ניתן לקרוא מידע נוסף בקישור הבא - התנהגויות הנחשבות להטרדה מינית
טל גולדפרב, מנהל חברת URL בניית אתרים באינטרנט, המתמחה בהקמת אתרי אינטרנט, קידום אתרים בגוגל ומיתוג עסקים ברשת האינטרנט. צוות URL הינו צוות מיומן ומקצועי ומאחוריו ניסיון עתיר בבנייה וקידום עסקים באינטרנט.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
