למידה היא שם המשחק
אסתר קל אמרה: :שלושה שותפים לו למעשה הלמידה: התלמיד, המורה ורגע הלמידה עצמו."
אני אימצתי את האמירה מאז ראיתי אותה לראשונה בהיותי מורה צעירה ובלתי מנוסה. חשבתי על כך שלכל אחד מהשותפים יש אחריות זהה להצלחת מעשה הלמידה.
את המאמר הזה אני רוצה להתחיל באחריותו של המורה ללמידה מוצלחת.
אפשר למדוד את הצלחת עבודתו של המורה בכלים מדידים של ציוני המבחנים. אפשר אפילו לתת משוב מדיד להתנהגות. אפשר למדוד מידת הנעה של תלמידים כלפי מעשה הלמידה. אך, אולי הכי טוב יהיה אם לכל אלה נוסיף את מידת ההנאה של מעשה הלמידה עצמו, כמי שמהווה את הגורם המרכזי להנעתו של המורה ושל התלמיד.
ובכן מהם גורמי ההנאה שעשויים לקדם את ההנעה?אם נשאל תלמידים, מורים, מחנכים, מדריכים ולמעשה כל אחד נקבל את התשובות הבאות:
• גיוון
• יציאה מהשגרה
• תחרותיות
• אתגר פיזי
• אתגר אינטלקטואלי
• סקרנות
• שיתוף פעולה
• השתטות
• חזרתיות
• יצירה
ואתה הקורא בודאי תוכל להוסיף לרשימה את גורמי ההנאה הייחודים שלך.
מה יקרה אם ישכיל המורה לשלב רק חלק מהרשימה בתוך שיעוריו?לדעתי, בראש ובראשונה ירוויחו המורים עצמם. לא עוד מערך שנכתב במקרה הטוב לפני שנה- שנתיים, ובמקרה הפחות טוב נכתב אי שם בתקופת ההכשרה של המורה עצמו.
מאז השתנו כל כך הרבה תנאים. התלמידים אינם אותם תלמידים, הכיתה אינה אותה כיתה, הטכנולוגיה אינה אותה טכנולוגיה. כל העולם מתקדם ואנחנו משמימים.
מה יקרה לנו אם נשכיל לשלב גורמי הנאה בשיעור? נצא מהשגרה- בכל שיעור. נאתגר פיזית או אינטלקטואלית - בכל שיעור. נגוון- בכל שיעור, לעיתים נצא מחדר הכיתה אל חצר בית הספר, אל החורשה הסמוכה לבית הספר ונלמד בטבע, נרשה לעצמנו להשתטות, נייצר תחרות פוריה, ניצור עבור וביחד עם תלמידנו פעילות חינוכית ולימודית שגורמת לגיבוש ולשיתוף פעולה באמצעות כל אלה? מה יקרה? נהיה יותר מגוונים, נחדש ובעיקר נתחדש משיעור לשיעור, נמנע מעצמנו את השיעמום שיוצר את השחיקה הידועה.
ומה יקרה לתלמידים? טוב, זה כבר ממש ברור, אין ספק ששילוב גורמי הנאה תעלה את מידת הסקרנות, אלמנט ההפתעה יבטיח טובות, תחושת השייכות לקבוצה תגבר ובסופו של דבר התוצאות המדידות שהוזכרו בתחילת המאמר, ידברו בעד עצמן.
ומה על מעשה הלמידה עצמו, מה יהיה איתו? הרי עלינו להספיק חומר וכיצד זה נרשה לעצמנו להשטות בכיתה?
טענתי היא ששילוב גורמי הנאה תגביר את "התפוקות" המדידות שלהן אנו מצפים. דבר לא יפגע בהספק החומר אם נשכיל לשלב בו תחרותיות, אתגרים פיזיים ואינטלקטואלים. דבר לא יגרע מהספק החומר אם נגוון את דרכי ההוראה, אם נצא מהשגרה, אם ניצור תחרות בונה ומפרה.
אם נבדוק היכן באים לידי ביטוי גורמי הנאה, נמצא אותם בכל משחק שאנחנו מכירים ובכל משחק שעדיין לא המצאנו אך מעתה אנו עתידים להמציא ולהשתמש בו. למידה היא שם המשחק.
המשחק הוא חלק אינטגרלי מקיומנו,הא הגורם המסביר את ההתלהבות וההנאה של ילדים ומבוגרים כאחת. בשעת משחק מדווחים המשתתפים על הנאה מיוחדת במינה שבהכרח תגביר את הרצון לחזור ולהתנסות בחוויה הייחודית.
"משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם." כך אמרה מריה מונטסורי הזכורה לטוב.
כידוע, השלב הראשון בהכנת פעילות חינוכית ו/או לימודית עבור תלמידנו היא הגדרת המטרות. כעת משהמטרות ידועות לנו עלינו לבחור גורם אחד מתוך גורמי ההנאה ולשלב אותה בשיעור. נציג מספר דוגמאות. דוגמאות נוספות ומפורטות תוכלו למצוא באתר או בהתקשרות עימי.
במקום ללמד שיעור פרונטלי ומשמים בנושא "קנאי מצדה" נערוך משחק תפקידים. תוך כדי משחק התפקידים ניתן הוראת "החלף" לשחקנים ונאתגר אותם בחשיבה הופכית. במהלך המשחק נעצור אותו ונפנה אל הקהל " מה תגובתכם על מה שראיתם?" "מה הייתם עושים אחרת, ולמה?" נעורר דיאלוג, נחליף שחקנים ונעורר דינאמיקה שתגביר את רמת העניין.
אפשר להשתמש בכדור רך ולמסור אותו בין התלמידים. כל מי שהכדור נופל מידיו יצטרך לקחת כרטיס ובו שאלה הקשורה לנושאי "קנאי מצדה"
אפשר להכין משחקי טרוויה מסוגים שונים במטרה לפתוח או לסגור את נושא "קנאי מצדה".
במקום ללמד על המהפכה הצרפתית תוך שינון תאריכים שמות ואתרים, נוכל להציג תערוכה פעילה של תמונות של אומנים. לצידה של התערוכה נציב שאלות מאתגרות על מקומן של מהפכות חברתיות? היכן אנחנו פוגשים היום מהפכות חברתיות? מהי מידת ההתגייסות שלנו למהפכות חברתיות בנות זמננו. ונשווה את ממצאנו אל התנאים של ה-14 ביולי 1789.
גם כאן אפשר להשתמש במשחקים פשוטים להנאת התלמידים ולהנעתם. למשל משחק ארץ עיר בנושא המהפכה הצרפתית. נשב במעגל כשאחד המשתתפים יושב במרכזו וסופר בשקט א... כמו במשחק ארץ עיר. בינתיים חבריו מתמסרים מעליו בכדור. כאשר המנחה פוקד "עצור" אומר המשתתף שבמרכז המעגל את שם האות שאליה הגיע. התלמיד שמחזיק את הכדור צריך להגיד עובדה אחת על המהפכה הצרפתית שמתחילה באותה האות. אין גבול לאפשריות.
מה תהיה מידת ההנאה כאשר בשיעורי המתימטיקה נאתגר את תלמידנו בחידות היגיון?
כמה נגביר את מידת הסקרנות והעניין אם במקום ללמד עובדות מדעיות נוכל ליצור תחרות מרתקת בעזרת חידונים שבהם נשלב מצגות, סרטונים, חידות היגיון ועוד.
ומה יקרה אם נשטתה בשיעור ספרות ונגיע לכיתה מחופשים לאדונית או לרוכל? נוכל אפילו להביא תחפושות לכיתה. ילדים ומבוגרים אוהבים להתחפש בכל גיל. האם לא נוכל לנהל דיון בנושא "המחרוזת" כשאנו מקפידים לנהל את כל הדיון במבטא צרפתי כשאנחנו מקפידים על האינטונציה שיוצאת מכל אחת מן הדמויות? לא יהיה יותר כייף?
”החינוך היעיל ביותר הוא לתת לילד לשחק בדברים נפלאים." אמר הפילוסוף הידוע אפלטון ומי אני שאחלוק עליו
חגית גברעם -פתרונות הדרכה בחינוך
אם אתם מחפשים הכשרה מסוג אחר, מרעננת, דינאמית ואפקטיבית, הגעתם למקום הנכון. כאן תקבלו שפע מגוון של כלים לפיתוח חומרי הדרכה המועברים בשיטה ייחודית מאתגרת, מסקרנת ומפתיעה המותאמים ספציפית לארגון שלכם.
חפשו אותנו בפייסבוק "חגית גברעם-פתרונות הדרכה בחינוך"
או באתר החברהhttp://www.chaggit-gvaram.co.il/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
