הטה אוזן
מעט : נעמי גינת – יועצת ומאמנת אישית
קונפליקטים , פרידות, כישלונות, אבדן יקרים , התלבטויות, לחצים ועומס בעבודה, מצוקות משפחתיות ו/או כלכליות- הן רק חלק מגורמי הסבל שלנו בעולם.
במרבית המקרים – נדרשת אך הקשבה אמפאטית, על מנת להקל על מכרינו וחברינו, ולהגיע לפתרון הנכון להם.
איך נדע לזהות חבר הזקוק להקשבתנו האוהדת ??
א. רגשית- הוא סובל ממצב רוח ירוד, חסר התלהבות וחסר עניין באנשים ובפעילויות שבעבר עניינו אותו, שרוי במתח ודאגה, מרגיש ריקנות וחוסר משמעות.
ב. קוגניטיבית- מבולבל, מתקשה להתמקד ולשמור על קשב וריכוז, "רואה שחורות" מתקשה לקבל הכרעות, חסר תקווה, בעל דימוי עצמי נמוך מהרגיל.
ג. התנהגותית- פעילותו מינורית ופחותה מהרגיל, מזניח את עצמו ,נמנע מהתקשרויות חברתיות ומאירועים רבי-משתתפים.
ד. גופנית- שנתו מופרעת, מאבד תיאבון, עייף באופן קבוע, מתאונן על מחושים, לא נקי.
איך תהיה חבר קשוב ואמפטי לעת צרה ?
א. הקשבה מקבלת וחסרת שיפוטיות והאשמות.
שיפוטיות ודברי-ביקורת, נוסח : "אתה הבאת זאת על עצמך" , " יש לך תפישה מוטעית ביחס ל..", "לא מספיק התאמצת" , "עם יותר השתדלות והתמדה- היית מצליח" וכו' - בולמים את החשיפה האישית וגילוי-הלב, ופוגעים עוד יותר בדימוי העצמי ובתחושת המסוגלות שלו להתמודד בהצלחה עם המצב.
הקשב לחברך גם אם הוא חוזר שוב על דברים שכבר אמר, והימנע מביטויי קוצר-רוח כמו: "את זה כבר אמרת" " נו, אז מה קרה אחר-כך ? "
כשהוא מדבר אליך, הוא גם משמיע לעצמו את הדברים, ומקבל הזדמנות להרהר בהם שוב. עיבוד הדברים- הינו תהליך פנימי המצריך מחשבה רגש וזמן.
ב. ויתור על עצות והדרכה :
"אתה צריך ל...." , "אני במקומך הייתי...", "למה שלא תעשה..."
במתן עצות אתה מעביר את המסר שאינך סומך על יכולתו של חברך למצוא פתרון הולם לעניין, וכי יש לך עליונות עליו.
הדבר אינו תורם, כמובן, למצב רוחו ולאמונה שלו ביכולותיו.
בוודאי שראוי להימנע מגילויי התנשאות כמו "אני לא מבין איך הדברים
האלה קורים לך", "לי זה לא יכול היה לקרות" , "לא שמעת בקולי ואין
פלא שזה מה שקרה לך" , "לו רק היית מתייעץ..."
ג. ויתור על חקירה-צולבת :
לידיעת הפרטים הקטנים – אין משמעות רבה, ו"הנחקר" עלול לחוש מותקף בשאלות כמו "למה ?" "מתי ?", "מי?" "איפה ?" ..., אשר מרחיקות
את המוקד מהרגשות הסובייקטיביים שלו.
ד. שמור על קשר-עין, ונטרל גירויים-מפריעים :
עליך להיות פנוי וחופשי מהסחות, להביט בפני חברך, ולהתרכז בדבריו.
רק כך יחוש חברך ש"אתה שם בשבילו".
ה. הימנע מניתוחים ודוגמאות אסוציאטיביות :
הניתוחים הם סובייקטיביים ומתאימים אך לאופן בו אתה מפרש הדברים. הם מעמידים אותך כ'מומחה' ו'מוצלח' ביחס לחברך; ושמים אותך במרכז, במקומו.
זה גורם לחברך לחוש פחות מובן ומוערך, ולא נותן כבוד לאופן בו הוא רואה את הדברים.
הדוגמאות העולות בך, אסוציאטיבית, למשמע דבריו- אף הן מעצימות את הרגשת הבדידות וחוסר ההתרכזות בעניינו. מלבד זאת- יתכן שחברך כלל לא ימצא את הרלבנטיות של המקרים עליהם אתה מספר- למקרה שלו..
לסיכום : ההקשבה מעניקה לחברך תמיכה והזדמנות לעיבוד המאורעות,
ולך- הזדמנות לגלוי חברות-טובה ולהבנה טובה יותר של מה שמעיק עליו.
נעמי גינת – יועצת ומאמנת, שנהנית להאזין לאנשים
מאמנת אישית מקצועית , חברה בלשכת-המאמנים
מנחת זוגות מוסמכת (מכון "מעגלים" ומשרד החינוך)
מאמנת רווקים המעוניינים בקשר זוגי
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
