כתיבה ספרותית 

הוא אמר לי: "איתך אני משתגע, איתה אני רגיל"
אז אמרתי לו, והוא אמר לי, אני אמרתי לו, והוא אמר לי, מה אמרתי לו כשהוא אמר לי?


בכתיבה ספרותית, רוב ה"אמרתי לו" ו"הוא אמר לי" לא רק מיותרים, הם מקלקלים את הרצף והופכים את הטקסט למלאכותי.

"לך תתרגל איתה", אמרתי.
"מה?" הוא אמר.
"מה אתה לא מבין?" אמרתי.
"תראי... זה לא בדיוק זה", הוא אמר.

בדיאלוג בין שני אנשים כל אחד אומר את דבריו בתורו, ואפשר להסתפק במירכאות.

"לך תתרגל איתה".
"מה?"
"מה אתה לא מבין?"
"תראי... זה לא בדיוק זה".

אם לכותב יש דבר מה להוסיף לתיאור הדמות או האמירה, הוא יכול לעשות זאת, אך גם כאן כדאי להיזהר:

"לך תתרגל איתה", אמרתי לו בהתרסה.
"מה?" הוא שאל בתמיהה.
"מה אתה לא מבין?" שאלתי אותו בלגלוג.
"תראי... זה לא בדיוק זה", הוא השיב לי בהיסוס.

בניגוד לכתיבה לילדים, בכתיבה למבוגרים אין צורך בתרגום בגוף הסרט. בהמלצותיי על שימוש מבוקר בסימני הפיסוק טענתי שהמילים הן שצריכות להביע - לא הסימנים. כך גם כאן. אם לאמירות יש עוצמה משלהן, אם הכותב מביע באמצעותן את התמיהה, את הלגלוג, את ההתחמקות - אין צורך לתאר את האופן שבו הן נאמרות. זה מייגע, זה מתאמץ מדי, ואפילו מעליב את הקורא. הכותב צריך לשדר ביטחון בכתיבתו, ולא להלעיט את הקורא במה שהוא רוצה שהוא יבין. זה דומה למירכאות בסגי נהור, לסימן שאלה שאחריו בא סימן קריאה, לשלוש נקודות שמטרתן ליצור דרמה (במקום סימן להתפתלות, היסוס או קטיעת הרצף בשל סיבה כלשהי):

"בטח", היא אמרה בלעג, "היום היית ממש 'נהדר' אליי, פשוט 'נהדר'..." (מירכאות מלגלגות + שלוש נקודות ליצירת דרמה)
"רגע, את באמת חושבת שלא הייתי בסדר איתך?!" הוא נדהם. (סימן שאלה + סימן קריאה לציון שאלה רטורית)
"לא... בכלל לא..." היא המשיכה ללעוג לו. (שלוש נקודות)
"די כבר! אני לא רוצה לשמוע יותר!" הוא צעק. (סימן קריאה + "הוא צעק")


ישנם תיאורים הבאים אחרי אמירה של הדמות, שיש להם מקום. למשל, הדמות עושה משהו תוך כדי אמירה, יש למספר משהו להגיד על פניה, על קולה, על הבעתה.

"בטח", היא עיוותה את פניה, "היום היית ממש נהדר אליי, פשוט נהדר".
"רגע, את באמת חושבת שלא הייתי בסדר איתך?"
הוא עמד קרוב אליה. שרירי פיו רעדו. לרגע חשבה שהוא עומד לפרוץ בבכי.
"לא... בכלל לא", היא החליטה שהפעם לא תרחם עליו.
"די כבר! אני לא רוצה לשמוע יותר!"
עכשיו הוא כבר צעק, והיא ידעה שכללי המשחק עומדים להשתנות.



לסיכום, היא אמרה, יש אינספור אפשרויות. אל תצמצמו אותן ל"אמרתי-לו-הוא-אמר-לי".
דן דין נא טרקדו נא נא. המלצות בעמוד עריכה ספרותית
לעמוד סימני הפיסוק

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי