(לרוב המאמר כתוב בלשון נקבה אך מופנה גם לזכר)
לפני שנה קיבלתי לטיפול מתבגרת בת 11.5 עם הפרעת קשב וריכוז המלווה בכל מיני בעיות התנהגות בלתי נסבלות כגון- אי ציות, התפרצויות זעם, הכאה של ההורה ותוקפנות מילולית קשה. הוריה אמרו שהילדה שלהם יוצרת גיהינום מוחלט בבית ולעיתים קשה לחזור הביתה מהעבודה מעצם הידיעה הברורה ששוב ייווצר תוהו ובוהו מוחלט או כמו שגרין (2010) מכנה "מפולת מנטלית".
הפרעת קשב וריכוז זו הפרעה שבבסיסה ישנו חוסר בקשב וריכוז, עם אפשרות לפעלתנות יתר הבאה לביטוי כהיפראקטיביות ואימפולסיביות. הפרעה זו נחשבת כאחת ההפרעות הנוירפסיכיאטריות של הילד, ואשר תפסה מקום מרכזי בעולם ובארץ. יש הסוברים שכ10% מהילדים נולדים עם תסמונת זו בעוצמות ובביטויים משתנים. הפרעה זו תורשתית ברוב המקרים, המופיעה בכל שכבות האוכלוסייה, והיא אינה תוצאה של הורות גרועה או סביבה בעייתית, אם כי סביבה יכולה לעזור או להקשות על התופעות (טגנסקי, 2006).
ילדות ומתבגרות אלה הם ילדות נפלאות עם פוטנציאל אדיר. ברוב המובנים, היכולות הקוגניטיביות הכלליות שלהן התפתחו בקצב רגיל. אבל נוקשותם והקושי שלהן לעמוד בתסכולים מטשטשים לעיתים קרובות את התכונות החיוביות שלהן, וגורמים כאב עצום להם ולמי שחיים במחיצתן (גרין, 2010).
כשהורים מגיעים אליי, עמוסים בחוויות קשות עם ילדם וילדתם עם תיאורים שקשה לשאת אני מקדישה את הזמן לשאלה הבאה: "מה הבעיה של הבת/בן שלכם?" , לרוב ההורים מדברים על ההתנהגות הנראית לעין ופחות לבעייה השורשית. מסתבר ששאלה זו מחזירה אותנו תמיד לאופן שבו ההורים תופסים את הילדה והתנהגותה אך אינה מבהירה שההורה אכן יודע ומבין את קשייו של ילדו. לרוב תשובת ההורים לשאלתי היא:"היא מתעצבנת ואז היא שוברת את כל הבית" או " הוא לא רוצה לסדר את החדר שלו ואז מתחיל לקלל ואומר דברים מאוד קשים לכל בני המשפחה" וכדומה. כך, האופן שבו ההורים מפרשים את התנהגותו של הילד/ה משפיע באופן ישיר על השיטות אותן ינקטו על מנת לעזור לו לשנות את התנהגותו.
לפי גרין (2010) יש לא מעט עדויות המוכיחות לכאורה, שאי סדירויות באזורים הפרונטאליים של המוח, ומבנים אחרים של המוח הקשרים לאזורים אלה, עשויים לתרום לשיבושים ביכולת ההתארגנות, המתגלים לעיתים קרובות אצל ילדים הסובלים מהפרעת ADHD. כישורים אלה- גמישות מחשבתית, יכולת לעבור ממצב תודעתי אחד למשנהו, פתרון בעיות, תכנון, ארגון מחשבתי ושליטה בדחפים- הם כישורים חיוניים לפיתוח גמישות ועמידה בתסכול. אצל ילדים הסובלים ממה שמכונה ליקוי למידה לא מילולי נמצא לעיתים קרובות כישורים לקויים בתחום הפתרון בעיות, קשיים בהבנת יחסי סיבה- תוצאה, קשיים בהסתגלות למצבים לא מוכרים, לא צפויים או מורכבים, ולקויות בתפישה חברתית ובשיפוט חברתי.
צעדים ראשונים לקראת טיפול :
• אבחון אצל פסיכיאטר וטיפול קוגניטיבית התנהגותי :ההערכה הפסיכיאטרית מתייחסת לתפקוד קוגניטיבי- הפערים בין הכישורים המילוליים והלא מילויים ומהם לקויות הלמידה של הילד.
• התבוננות סביבתית רחבה על התנהגויות יוצאות דופן נוספות המתרחשות בבית ובבית הספר.
• נוכחות של הורה עם ADHD: עם מי קורים בד"כ הפיצוצים? לרוב, אחד ההורים סובל גם כן מהפרעת קשב וריכוז ותגובתו להתנהגויות הילד יוצרת מעגל קסמים והסלמה של ההתפרצויות.
• בעיות התנהגות ספציפיות:שאלת השאלות "היכן הבעיות מופיעות ומה הגורמים המעוררים אותן".
• המערכת המשפחתית: בדקו את אופן הדינאמיקה בבית, כלומר, כיצד בוחרים גבולות והאם עקביים לגביהם, אופן האינטראקציה של ההורים האחד עם השני ועם הילדים. לעיתים קרובות, אופן הצבת הסמכות בבית נובעת מחוויות ילדות של ההורים מחינוך הוריהם, מההיבט המקצועי שלהם, מתחושת הייאוש ואף מאידיאולוגיה אישית. בדקו האם יש קונצנזוס עם בני הזוג לגבי בעיות התנהגותיות ספציפיות.
• דרכי הבנת האירוע: חשוב לבדוק כיצד מבינים ההורים את התנהגותו של הילד ואת תגובותיו וכך גם כיצד הילד מבין את קשייו ואת השקפותיו בנושא.
• זיהוי סימנים ראשוניים: לקראת הסלמה של אירוע נפיץ כתבו וזכרו סימני התראה חוזרים של הילדה.
• שינוי מרחב לימודי: לעיתים יש לשקול שילוב בכיתה קטנה.
בתהליך הראשוני של האבחנה המקצועית חובה לשלב את הידע וההיכרות הרבה של ההורים. אלו תורמים להבנת המקרה וקידום רווחתו הנפשית של הילד/ה ומשפחתו.
חשוב לזכור- הילד/ה והמתבגר/ת אינן נהנות לצור מאבקים, מלחמות או גיהינום. הילד/ה בעצמה חשה אשמה גדולה לאחר כל מאורע קשה. כל מאורע מוריד את הדימוי העצמי, מרחיק את קבוצת השווים ויוצר תסכול אצל המחנכים בבית הספר ואצל ההורים. ייתכן שהחומרה של הבעיות היא המובילה לדפוס של התנהגות נפיצה ונוקשה. במצבים אחרים אולי השילוב, וברבים מהמקרים תגובתו של העולם לנוקשות של הילד ולהתפרצויותיו היא הגורם המהותי להתרחשות החוזרת של הבעיה.
אם אתם עוברים תהליכים דומים עם בתכם או בנכם אני מזמינה אתכם לצור עמי קשר 054-5504228
לקבוע פגישה בקליניקה שלי בפ"ת ובשערי תקוה - www.mitbagrot.co.il
ציפי גליק גולופסט, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית רגשית, מנחת קבוצות ועובדת סוציאלית.
לייעוץ נוסף- 054-5504228, ניתן להיכנס לאתר שלי- http://www.mitbagrot.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
