המזכירה ר', מלשכת ראש הממשלה, מסרבת להתלונן, לא מעוניינת בחדירה לפרטיותה וסנגוריה מנסים להגן עליה ועל שמה הטוב. עמדתה – מובנה אך לא מקובלת. על פי הדין הקיים – היא חייבת להתייצב למתן עדות ולמסור גרסה.
מה המסר – שעובר למזכירות/נשים אחרות המוטרדות מילולית, מינית או חדירה לאינטימיות. האם עליהן לשתוק ולשמור על פרטיותן או להילחם על שמם הטוב.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
המזכירה ר' – זרקה אבן, שברה חלון – וכשזה התנפץ בתקשורת – מסרבת לשתף פעולה ומנסה להתחמק מהמהומה.
אפשר להבין אותה, אך אסור לנו לקבל את העמדה הזו. ברגע שהיא פנתה לד"ר יועז הנדל, עובד בכיר בלשכה, תוך מסירת הסיפור/הגרסה, בדבר היחסים שלה עם ראש הלשכה, כנראה מתוך מצוקה אישית, הסיפור יצא משליטתה ועבר לתחום יחסי עבודה, התנהגות נורמטיבית, מוסרית בלשכה הכי רגישה במדינה.
אם המזכירה ר' – היתה פונה לד"ר הנדל ומשביעה אותו לא להעביר הסיפור הלאה ולהשאיר אותו ביניהם, היתה גורמת להנדל ייסורי מצפון ואולי היה שותק. אך משנמסר הסיפור והגיע לשליטת בכירים ביותר בלשכה, משם הדרך ליועץ המשפטי היתה קצרה וברורה.
זכות הציבור לדעת – זהו מקרה קלאסי בו הציבור חייב לקבל מידע על פקיד בכיר, בלשכה הכי חשובה במדינה, בתקופה רגישה, ובמיוחד בפריימריז בליכוד, בו ביבי נתניהו מתמודד.
הציבור צריך לדעת, האם ראש הלשכה מתנהג ומתנהל בצורה נורמטיבית, כנדרש מפקיד ציבור במעמדו ובתפקידו.
האם המזכירה ר' – חייבת למסור עדות, על פי הדין, והתקשיר של נציבות שירות המדינה, שם מתבררת החקירה. לאמור: שירות המדינה, הפקידה חייבת להתייצב למסירת עדות וחייבת למסור גרסה, במיוחד כאשר יש עדויות שמיעה ועדויות שבאו ישירות ממנה ולכן כעדה, לא מתלוננת, היא צריכה למסור גרסה.
המזכירה יכולה לא להתלונן – אך גרסתה חייבת להינתן. בגרסתה היא יכולה לאשר את הסיפור, השמועות, העובדות, או להודיע כי לא קרה כלום, אין לה טענות, היחס היה תקין והסיפור יצא מהפרופורציות.
האם יש עשן ללא אש – יכול להיות, כבר היו דברים מעולם. האם היה עשן עם אש – גם זה נכון, וכבר גם במקרים אלה היו דברים מעולם.
הפקידה/החיילת שהתנשקה – עם השר רמון, גם לא רצתה להתלונן, אבל לחצו עליה, לחצו אותה ולבסוף התלוננה.
הפקידה ר' – לא רוצה לחץ – רוצה שקט תעשייתי, אך כפי שאמרתי – החתול ברח מהשק ועכשיו מאוחר מדי להתחרט.
האם יש לשירות המדינה יכולת חקירה – התשובה, בהחלט כן. יש מנגנון עצמאי נפרד מנוסה, שכבר טיפל בעבר בפרשיות סבוכות ומפולפלות יותר – בהצלחה רבה.
גם בית הדין המשמעתי – של עובדי המדינה, כבר ראה ושמע פרשיות מהסוג הזה ועשרות פסקי דין נכתבו בנושא זה משך השנים.
לשכת נתניהו – כמעין לא שקט ומבעבע בפרשיות מהסוג הלא נעים, והתקשורתי בתקופה הסוערת יחסית של שלטון נתניהו, בשתי הקדנציות, היתה מלאה בסיפורי לשכה, סיפורי שרה, שלרוב, נופחו ע"י התקשורת, אבל סיפקו סיפורים עסיסיים, שהיו מיותרים לגמרי עבור ביבי.
מה לא אמרו על שרה – שהיא שולטת בלשכה, ממנה מפטרת ובעיקר עוקבת ומקבלת דיווחי אמת און-ליין מהנעשה בלשכה. זה מזכיר הכתבה על אשת אובמה עם אותן אשמות, מעניין.
גם אם הרוב לא נכון – הספיחים לא מוסיפים כבוד לא לנתניהו ולא ללשכה וניהולה.
הסכנה שבדבר שנתניהו עלול להסתבך פוליטית – לא בשל החלטות מדיניות, חברתיות, כלכליות, אלא דווקא בבחירת העוזרים האישיים, בעלי משרות האימון – שסובבים אותו.
מתוך ניסיון אישי כראש לשכה של אלוף בצה"ל, אני יכול להעיד שראש לשכה הצמוד לבוס שלו – חייב שהלשכה תופעל ותפעל ביעילות, במהירות, ביציבות, בנאמנות ובאמון מלא בין כל מרכיביה. סכסוכים, אגו, התחנפות לבוס, רצון להתבלט ולהתקדם, צבירת כח ושכרון כח או גדלות הם מתכונת להרס הלשכה עם השלכות על הבוס, במקרה הספציפי – ביבי נתניהו.
פרשת אשל – לא מוסיפה ללשכת נתניהו את השקט והיציבות הנדרשת והמשך הפרשה המעניינת רחוקה מסיום.
אבל עד אז – יש לתת עדיפות ל"חזקת החפות" – ולאפשר לגורמים המתאימים לחקור ולטפל בפרשה, במהירות וביעילות בהתחשב בלשכה כה רגישה.
והערה לסיום: כל אישה מוטרדת, בכל תפקיד, מעוניינת בשקט, בפרטיות שלה וביטחון משרתה. אבל האומץ – לא נובע מלברוח מהמעשה אלא להילחם על המעמד, הכבוד, גם אם יש פגיעה בפרטיות ובעבודה. אחרת – אנא נגיע?
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
