שיעור מולדת 

סבא ואנוכי נוסעים לירושלים, לאירוע משפחתי חשוב, עם כלתנו ועם שני הנכדים הבוגרים, שי בן השלוש-עשרה וטל בת העשר. אבא ניצן נמצא הרחק בשירות מילואים.

שי מספר לאחותו הקטנה בהתלהבות ובשמחה על תוכנת מחשב חדשה, עיניו התכולות בורקות ופיו מפיק מרגליות, מילים זרות ומשונות, ואני אינני מבינה מילה. "הקטנים מדברים מחשבית," אני לוחשת לסבא, המחליט באותה שנייה "להרביץ" בנכדיו האהובים מעט ציונות ותולדות ארץ ישראל לאורך ציר הנסיעה.

"מה מקור השם 'משמר השבעה'?" שואל סבא. הקטנים מחרישים וסבא מתחיל בשיעור מולדת. הוא מספר על מלחמת השיחרור, ועל הנוטרים שנפלו בגבורה מול המון מתפרע. הילדים שקטים, אינם שואלים שאלות, ויש לי הרגשה שמפאת כבודו של סבא, שכל כך מתאמץ להסביר ולפרט, הם מקשיבים לסיפור גבורה נוסף, כמו לסיפורים על יהודה המכבי בחנוכה ובר-כוכבא בל"ג בעומר, ליד המדורה.

"משמאל נמל התעופה על שם בן-גוריון," אומר סבא. כאן מתעוררים השניים ומחליפים חוויות בהתרגשות רבה וכנה. את שדה התעופה הם מכירים היטב. לפני ארבע שנים טסו לטורקיה, לפני שלוש שנים טיילו בשוויץ לאורכה ולרוחבה. לפני שנתיים בילו בדיסנילנד פריס, אשתקד טסו מערבה לארצות הברית, וכבר נערכים לטיול קיץ נוסף ברחבי 'הגולה'. ילדי העולם הגדול, שמשמר השבעה הוא מקום זעיר בעבורם, לעומת הטיולים הנערכים בארצות רחוקות מעבר לים.

סבא מתעקש וממשיך לספר על הקרבות בלטרון ועל אתר הזיכרון לשיריון, וליד שער הגיא, בדרך העולה לירושלים הוא פוצח בשירה אדירה ושר "באב אל-וואד" וכולו רגש ונשמה. שי וטל אינם מכירים את השירים והסיפורים. הם מסתכלים בנימוס ובשתיקה על שלדי המכוניות ושרידי המשוריינים הנמצאים משני צדי הדרך העולה לבירה, ומאזינים לסיפורים על הקרבות ועל השיירות לירושלים. ליד הכפר אבו-גוש מזהים הנכדים את המקום. שי מספר בהתלהבות על המסעדה של 'המלך' אלוויס פרסלי, על הפסל הגדול בכניסה ועל התמונות המרהיבות בתוך המסעדה, ומסיים בסיפור על החומוס הנפלא שאכלה המשפחה בכפר.

"ירושלים הרים סביב לה," מתפעל סבא, "ועל ההרים בנויות שכונות לתפארת. ירושלים הולכת וגדלה, פורשת כנפיים לכל עבר," ממשיך סבא, וכמי שילדותו עברה בירושלים - כולו התרגשות והתרוממות רוח. בקולו הערב הוא מזמר "מעל פסגת הר הצופים אשתחווה לך אפיים"... הקטנים מאזינים לשירה והם שקטים ומנומסים. בכניסה לבירה פותח סבא את הרדיו לשמוע חדשות. מעל גלי האתר נשמע שיר מוכר וידוע.

"אייל גולן! אייל גולן!" קוראים הילדים בהתלהבות, והם מצטרפים לזמרה. וכשאני מסובבת את פני לאחור, אני חשה באור גדול הזורח על הפנים הקטנים והחמודים, ושומעת את הקולות הצעירים השרים יחדיו במרץ ובהזדהות עם הזמר הנודע שהם מעריצים.

מאת דיירת אחוזת רובינשטיין, בית דיור מוגן המספק שירותי דיור לאוכלוסיית הגיל השלישי: קישישים עצמאים, קשישים הזקוקים לטיפול סיעודי וקשישים המחפשים בית אבות לתשושי נפש.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי